לראשונה זה 3.5 שנים: בנק ישראל העלה את הריבית ל-0.35%, צופה כי תעמוד על 1.5% בעוד שנה

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל העלתה היום (ב') את הריבית ב-0.25% לרמה של 0.35%. בבנק צופים כי הריבית תעמוד על 1.5% בעוד שנה.

מדובר בהעלאת הריבית הראשונה מאז 26 בנובמבר 2018. אך בשונה מהעלאת הריבית אז שהיתה חד-פעמית, העלאת הריבית הנוכחית היא רק תחילתו של תהליך אשר בסופו צפוי המשק "להיגמל" מסביבת הריבית הריאלית האפסית והשלילית שליוותה אותו שנים ארוכות. חשוב להזכיר כי גם כעת לאחר ההעלאה, הריבית של בנק ישראל נמוכה בהרבה מהאינפלציה, כך שהריבית הריאלית היא עדיין באזורים השליליים. בשבוע האחרון התחזקה ההערכה במערכת הפיננסית כי בנק ישראל יעלה את הריבית כבר בהכרזה הנוכחית בשיעור של 0.15%-0.25%.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי

כאמור, חטיבת המחקר של בנק ישראל חוזה כי הריבית תעמוד ברבעון הראשון של 2023 על 1.5%; עם זאת התחזיות בשוק ההון מלמדות על ריבית של 1.55%, והתחזיות הפרטיות נעות בין 0.25% ל-1.5%, כשהממוצע הוא 0.92%.

לפי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, האינפלציה תעמוד בסוף 2022 על 3.6%, 0.6% מעל היעד העליון של בנק ישראל. מדובר בעדכון של 0.8% לתחזית הקודמת שניתנה בינואר. תחזית האינפלציה ל-2023 נותרה בעינה - 2% בלבד. עם זאת, בחטיבת המחקר משדרים אופטימיות וסבורים כי לחצי עליית השכר יהיו מתונים, ומחירי הדירות יעלו בשיעור דומה למדד המחירים הכללי, כלומר כ-3.6%.

שיעור הצמיחה הצפוי ל-2022 נשאר על 5.5%, אך התחזית לגירעון הממשלתי בסוף השנה ירדה ל-1.4% בלבד, לעומת 3.6% בתחזית הקודמת. גם יחס החוב תוצר לפי בנק ישראל יעמוד בסוף השנה על 67%, ולא על 69% כפי שחזו בעבר, זאת בשל הגידול המפתיע בהכנסות המדינה. עם זאת, בנוגע לשנת 2023, הורידה חטיבת המחקר את תחזית הצמיחה באחוז, ל-4% בלבד.

במסיבת העיתונאים של בנק ישראל אמר הנגיד אמיר ירון: "אנו ממשיכים לראות משק איתן שמחק כמעט לחלוטין את השפעת המגפה. המשק הסתגל למצב החדש, והציבור למד כיצד להתמודד עם הנגיף והתחלואה. האינפלציה בישראל היתה ועודנה נמוכה משמעותית לעומת מרבית מדינות ה-OECD".

לדבריו, "בשלו התנאים להתחיל בהעלאות ריבית. הקצב ייקבע בהתאם לרמת הפעילות והתפתחות האינפלציה".

עוד התייחס הנגיד למלחמה באוקראינה ואמר כי היא "עלולה להוביל להאטה בהתאוששות הכלכלה הגלובלית. התפתחויות אלה משפיעות על המחירים בכל העולם ותורמות להתגברות הלחצים האינפלציוניים. כלכלת ישראל מושפעת פחות ממדינות אחרות מהמלחמה באוקראינה".

למרות העובדה כי העלאת הריבית היא אירוע דרמטי שאולי מסמל סוף עידן, לא היה מדובר בהחלטה קשה במיוחד. הסימנים לאינפלציה במשק הישראלי החלו להתחדד באופן שלא ניתן להתעלם מהם - בעיקר מדובר בחשש מלחצים לעליית שכר שיאיצו את הספירלה האינפלציונית. כלומר היה ברור שמבחינת האינפלציה אין שום סיבה להשתהות עם עליית הריבית, שכן השתהות כזו יכולה לעלות ביוקר.

אולם בדרך כלל העלאת ריבית כזו מעלה חששות כבדים בנוגע לשוק התעסוקה ולתפקוד המשק. בגזרה הזו ציפתה לבנק ישראל הפתעה נעימה - ישראל השלימה את ההתאוששות ממשבר הקורונה, שוק העבודה רותח, המשק בתעסוקה מלאה עם אבטלה של 3.2%, עם יותר משרות מעובדים, כך שהבנק אפילו ישמח לצנן מעט את שוק התעסוקה. גם בגזרת הצמיחה הכלכלית, ההכנסות ממסים ישירים ועקיפים מראות פעילות כלכלית שנמצאת בשיא, והעלאת ריבית לא תאיים עליה.

בנוגע לשוק הדיור, ניתן להניח שהבנק המרכזי נותן משקל גבוה יותר לחצי הכוס המלאה. אמנם תשלומי המשכנתאות של הציבור יעלו, שכן בכל משכנתא יש חלק פריים שמושפע מהריבית של בנק ישראל, אולם המשכנתאות צפויות להתייקר מעט ולמתן את הביקושים הגואים לדירות. לפני שבועיים בנק ישראל פרסם כי הבעיה בשוק הדיור נעוצה בצד הביקוש, כך שצינון הביקושים בשוק הדיור הוא צעד נכון.