אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דמי הניהול שלכם בפנסיה בדרך לעלות, אלא אם תהיו אקטיביים צילום: שאטרסטוק, עמית שעל

דמי הניהול שלכם בפנסיה בדרך לעלות, אלא אם תהיו אקטיביים

ההגבלה על דמי הניהול הנוספים שמשלמים החוסכים בפנסיה עבור ניהול של גופים חיצוניים תוסר. המוסדיים והקרנות הפרטיות שמחים, והחוסכים יידרשו לקרוא היטב את האותיות הקטנות, ולשקול מעבר למסלולים זולים יותר

12.04.2022, 06:00 | גולן פרידנפלד

המסמך ששיגרה אתמול רשות שוק ההון בראשות משה ברקת הוא לא פחות מאשר מהפכה.

קראו עוד בכלכליסט:

לפני שאתם בורחים כי שמעתם את רצף המילים רשות שוק ההון, השורה התחתונה שלו היא פשוטה: בשנים הקרובות אתם תשלמו יותר דמי ניהול על הפנסיה שלכם. הגופים המוסדיים, אלו שמנהלים לכם את הפנסיה, פשוט יוכלו לגבות מכם יותר והם יידרשו להיות בררניים פחות בבחירת הגופים החיצוניים שמעניקים להם שירותי השקעות אלא אם כן תהיו אקטיביים. אבל ממש. וזה כבר מחייב להבין יותר לעומק מה באמת קורה לכסף הגדול שלכם.

מ־2014 ועד היום הוגבלו דמי הניהול החיצוניים שמשלמים המוסדיים לגופים חיצוניים כדי שינהלו להם את הכסף. למה גוף שכל מומחיותו היא ניהול כסף, ומקבל על כך דמי ניהול מהחוסכים, צריך לקחת עוד גוף חיצוני שינהל גם הוא חלק מהכסף? כי הטענה היתה שגוף מוסדי לא מגיע לאותה רמת התמחות שיש לקרנות ההון סיכון בהייטק ושל קרנות הפרייבט אקוויטי בזיהוי חברות בעלות פוטנציאל השבחה.

משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון
, צילום: אוראל כהן משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון | צילום: אוראל כהן משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון
, צילום: אוראל כהן

כדי לזכות בהתמחות הזו ולהשיא תשואה לחוסכים, עושים המוסדיים שימוש באותם גופים חיצוניים. אבל אלו גובים דמי ניהול גבוהים המושתים על החוסכים. 2% קבועים ועוד 20% מהתשואה. מרבית החוסכים לא שמו לב בכלל שהם משלמים עבור שירותי האקסטרה הללו, המוסדיים לא עשו סלקציה כי הם לא משלמים ופיזרו את כספי החוסכים. עד שב־2014 קבעה הממונה על רשות שוק ההון דאז, דורית סלינגר, כי נדרשת מגבלה על ההוצאה הזו, ולאחר מאבק ענק בכנסת הוחלט שדמי הניהול הללו יוגבלו ל־0.25% מכלל הנכסים שהגוף המוסדי מנהל.

ועדת יפה מצאה שההשקעות של גופים מוסדיים ישראליים בקרנות השקעה פרטיות, בעשור וחצי האחרונים, הניבו תשואות נמוכות לעומת מדדי מניות מרכזיים בארה"ב

למה 0.25%? בעיקר בשל לחץ פוליטי שאליו נגיע בהמשך. ההוראה הזו היתה זמנית והוארכה בכל פעם עד שבצדק הוחלט לבחון אותה לעומק ולהחליט האם נשארים עם המגבלה הזמנית, מורידים את שיעור המגבלה, מעלים אותה או מבטלים אותה. הוקמה ועדה בראשות פרופ' ישי יפה, הוסקו מסקנות והרשות החליטה לבטל. עם סייגים, אבל לבטל. כל גוף יקבע לעצמו את דמי הניהול החיצוניים שהוא מתכוון לגבות ויחליטו הצרכנים במי לבחור. בונים על התחרות.

דמי הניהול שהחוסכים ישלמו יתחילו לטפס

"שחרור המגבלה שאליה היו מחויבים המוסדיים יהפוך אותם לעצלנים. הם יהיו פחות בררניים בבחירת קרנות ההשקעה, הם ישקיעו פחות בניהול ההשקעות העצמאי, ודמי הניהול שהחוסכים ישלמו יתחילו לטפס אט אט מעלה. בנוסף, השקעה בגופים חיצוניים זה אחלה כסת"ח כשמשהו משתבש בהשקעות. אם השקעת בגוף מוכר וידוע שפישל, אף אחד לא יכול לבוא אליך בטענות שגבית דמי ניהול גבוהים מהחוסכים ולא קיבלת תמורה", אומר מנהל באחד הגופים המוסדיים.

זה יקרה מכיוון ששוק הפנסיה (בשונה משוק הגמל) לא מצטיין בתחרותיות גבוהה והמעברים בין הגופים אינם רבים. זה יקרה משום שכפי שוועדת יפה היטיבה לכתוב: "קיימים פערי מידע בין הצרכנים לגופים המוסדיים שלא מאפשרים לשוק הזה להגיע לשיווי משקל".

זה יקרה משום שהחוסכים מקבלים סחרחורת רק מהמחשבה שהם צריכים לעקוב אחרי דמי הניהול שהם משלמים, בטח כשהם נקראים דמי ניהול חיצוניים ובטח כשיש עוד סעיפים נוספים של דמי ניהול הנהירים רק למיטיבי לכת.

זה יקרה כי הרבה יותר קל להוציא את ההשקעות לניהול חיצוני מאשר לנהל אותן בעצמך. הרי החוסך משלם. אם זה מצליח כולם נהנים, אם זה נכשל העלות היא לא אצל הגוף המוסדי, ושברירי אחוזים בתשואה לא מזיזים ממילא את החוסכים בפנסיה לפעולה צרכנית.

האם ניהול חיצוני מייצר תשואה עודפת?

ועדת יפה מצאה שהביצועים של מנהלים חיצוניים שנבחרו על ידי המוסדיים הישראליים לא הניבו תשואה עודפת באופן מובהק. "ההשקעות של מוסדיים ישראליים בקרנות השקעה פרטיות בעשור וחצי האחרונים הניבו תשואות נמוכות מאלה שאפשר היה להשיג במדדי מניות מרכזיים בארה"ב - מדד S&P 500 ומדד נאסד"ק", כותבת הוועדה.

"(גם) קרנות הון סיכון פיגרו משמעותית אחרי מדדים אלה. בהשוואה למדדים כגון ת"א־125, שמהווה, אולי, אלטרנטיבה זמינה למוסדיים ישראליים, ומדד WORLD MSCI שאינם בהכרח מדדי ייחוס מתאימים להשקעה בקרנות השקעה פרטיות, הניבו קרנות ההשקעה הפרטיות בתיקי החיסכון הפנסיוני, בפרט קרנות ה־PE הישראליות, תשואה עודפת מסוימת".

הטיעון המרכזי של הרשות לא עומד במבחן המציאות

הטיעון המרכזי שמביאה הרשות להסרת המגבלה הוא כי ייווצרו ניגודי אינטרסים אצל הגוף המנהל. מצד אחד, הוא מחויב להביא את התשואה הגבוהה ביותר, ומנגד, אם יאסרו עליו להשית על אותם החוסכים את דמי ניהול החיצוניים ולשאת בהם בעצמו, הוא עשוי שלא להשתתף בהשקעות טובות. ובכן, אף אחד לא טען שצריך לאסור לחלוטין את השימוש במנהלים חיצוניים שיכולים לתרום להשאת התשואה בתחומים הדורשים התמחות מיוחדת.

ועדת יפה מצאה כי ההוצאות לגופים חיצוניים עמדו על 0.15% בממוצע, נמוך משמעותית ממגבלת ההוצאה (0.25%). זו גם היתה ההצעה הראשונה של סלינגר שזכתה לביקורת חריפה מצדם של המוסדיים והקרנות שנהנו מהתקופה שבה לא היתה מגבלה. בסוף, בוועדת הכספים הוחלט על פשרה והגבלת התקרה על 0.25%. למה? ככה. גם ועדת יפה קבעה שהמספר הזה הוא שרירותי. אבל אם המוסדיים ממילא לא מגיעים לתקרה, ומנגד הם יודעים שהם לא יכולים להשתולל עם השקעות על חשבון החוסכים, קשה להבין מה הרווח שנובע מהסרת המגבלה.

פרופ פרופ' ישי יפה. קרנות ההון סיכון פיגרו משמעותית אחרי המדדים המרכזיים | צילום: אוראל כהן פרופ

כאמור, הקרנות החיצוניות גובות את דמי הניהול שלהן סביב הסטנדרט: 2% גם אם הפסידו את התחתונים, ועוד 20% מההצלחה. גוף מוסדי שיקבע את הרף שלו בהוצאות החיצוניות לא יכלול את אותם 20% מההצלחה. הטיעון ברשות שהחלת המגבלה על דמי ההצלחה עלולה לפגוע בחוסכים אולי נכונה בתיאוריה, אבל היא תיתן דרגת חופש למוסדיים שבהכרח תעודד אותם לקחת עוד סיכונים בלי לשלם עליהם באופן ישיר.

ויש גם מפלט, אבל לא בטוח מי יגיע אליו

חוסכים שמעדיפים שלא יושתו עליהם ההוצאות הישירות יוכלו לבחור במסלולים המשקיעים בנכסים סחירים או במדדים שמראש ההוצאה החיצונית עליהם מאוד מצומצמת. השאלה הגדולה כאן היא כמה מהם אכן יהיו אקטיביים בבחירת המסלולים הללו. ההיסטוריה מוכיחה שרובם מאבדים את הקשב כבר במשפט 'דמי הניהול החיצוניים', ויועצים למיניהם (לא כולם) מוליכים אותם למקומות שבהם היועצים מתוגמלים יותר ולאו דווקא למקומות שעשויים להיות הזולים ביותר עבור החוסכים. דמי הניהול הם חלק קריטי בקביעת הסכום שאיתו יצטרכו החוסכים לחיות כשייצאו לפנסיה. גם התשואה שמייצר הכסף שלהם.

בחירה במסלול עוקב מדדים מייצרת את שניהם לאורך זמן. רק שכדי להגיע למסלולים האלו צריך להיות אקטיבי. אחד האלמנטים מעודדי התחרות שמאמצת הרשות הוא חיוב המוסדיים במחיר הצגתי. דהיינו, הם יחויבו לנקוב במחיר אחד שמשקלל את כלל דמי הניהול שהם מתכוונים לגבות מהלקוח אבל יוכלו לעדכן אותו בסוף השנה אם יהיו חריגות, זאת מכיוון שהשקעות הן עסק דינמי.

כדי שזה יהווה אכן פקטור תחרותי, תוצאת המהלך של ברקת צריכה להיות מעבר של חלק משמעותי מהציבור למסלולים הפסיביים שיהיו זולים משמעותית. אם ההיסטוריה תחזור על עצמה, ויתגלה שוב שהחוסכים פסיביים ויישארו במסלולים האקטיביים והיקרים יותר, הרי שמי שייהנו משינוי התקנות הם כולם חוץ מהציבור. ואם תיאוריית השוק החופשי תיכשל, אפשר להחזיר את המגבלה. בפעם הבאה זה כבר יהיה קשה בהרבה.

גילעד אלטשולר: "ההוצאות הישירות הן לטובת העמיתים"

אלטשולר שחם, גוף הגמל הגדול בישראל מנהל יותר מ־200 מיליארד שקל הוא אחד הנהנים העיקריים מהחלטת ברקת לאפשר את הטלת ההוצאות הישיוות על החוסכים. דמי הניהול שאלטשולר שחם גובים מוערכים ב־0.17% בין היתר בעקבות שימוש בקרנות השקעה בתחום הנדל"ן, פרייבט אקוויטי, תשתיות וחוב.

"ההוצאות הישירות הן לטובת העמיתים, גם ההחלטה של ברקת היא לטובת העמיתים" אמר ל"כלכליסט" גילעד אלטשולר מנכ"ל בית ההשקעות שמחזיק בחברת הגמל. "אנחנו משלמים דמי ניהול נוספים עבור שירותים שאנחנו מקבלים, מגופים חיצוניים והשירותים הללו עולים כסף.

גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם
, צילום: אוראל כהן גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם | צילום: אוראל כהן גילעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם
, צילום: אוראל כהן

"בסופו של דבר זה תורם לעמיתים. זה האינטרס המרכזי שלנו. אחרת מה התמריץ שלי? סתם לשלם למישהו שלא יתרום לי? הייתי רוצה לעשות הכל בעצמנו אבל זה לא המצב. זה לא נכנס לכיס שלי ואני לא שותף לזה. יש הרבה תחומים והרבה מנהלים בעולם, ואתה לא יכול להיות בקיא בכל דבר שקורה בעולם או בישראל. מוסדי שמוציא יותר מדי צריך לזכור שזה מתבטא בתשואות שלו והציבור יצביע ברגליים. המוסדיים עובדים בצורה אחראית ושקולה. לכן אני חושב שזו החלטה טובה לסמוך עליהם".

האם נחווה עכשיו זינוק בדמי הניהול עבור הוצאות ישירות?

"אין סיכוי לדעתי שזה יגדיל את דמי הניהול, אנחנו לא ננהג שונה מכפי שנהגנו עד עכשיו, ולא הגענו לתקרת הגבייה (0.25%). זה גם משתנה אצלנו בין קופה לקופה, במיוחד לאחר המיזוג עם פסגות (בהן נקבעו דמי ניהול אחרים עבור הוצאות ישירות; א"ע). כך או אחרת, זה לא אמור לשנות את דמי הניהול בגלל התחרות הגבוהה בענף הגמל".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות