יוסי פרשקובסקי במשרדי החברה המשפחתית. “אנחנו משתדלים לא לדרוך אחד לשני על הרגליים" | אוראל כהן
יוסי פרשקובסקי: "אני לא מסוחרי החלומות, אני מוכר מציאות"
עם כניסת החברה המשפחתית למדד ת"א 125, היו"ר יוסי פרשקובסקי תוקף את המתחרים שלדבריו אחראים לשווי מנופח של קרקעות במרכז המדינה מתוך אמונה שהמחיר רק יעלה. הוא מסביר למה העתיד נמצא בדירות להשכרה, ובטוח שהמדינה לא צריכה להתערב במחירי הדיור: "לא מאמין בכל מיני רגולציות. רק ביקוש שידביק את ההיצע הוא הפתרון. כל היתר זה אקמול"
השיחה בחדר הישיבות במשרדי חברת הנדל"ן פרשקובסקי, רגע לפני תחילת הראיון, עוסקת בסדרה המדוברת החדשה של נטפליקס, "להמציא את אנה". הסדרה מגוללת את סיפורה של אנה סורוקין, שהצליחה להוליך שולל את אנשי האליטה של ניו יורק, ולשכנע אותם שהיא יורשת גרמניה עשירה. "היא דיברה בתוכן הנכון, במילים הנכונות, והיתה עם הקשרים הנכונים — אבל בסוף הפייק מתגלה והכל מתפוצץ", אומר יוסי, האח הבכור מבין שלושה שבהנהלת החברה, וזה שמכהן כיו"ר שלה.
קראו עוד בכלכליסט:
מנקודת המבט של חברה מבוססת בטון וברזלים ההקבלה מתבקשת. "גם שוק ההון בנוי מחלומות", הוא אומר נחרצות, "יש המון סוחרי חלומות ולא סוחרי מציאות, וכדי למכור את החלום — צריך מישהו שיקנה את החלום הזה. אני לא מוכר חלומות, אני מוכר מציאות. אנחנו מציגים רווחים אמיתיים ולא מעל ומעבר ממה שחברות בסדר גודל שלנו מציגות בשוק. לא מה שיהיה בעתיד, אלא מה שקורה היום".
מזה זה אומר מבחינתך לא סוחר חלומות?
"פרשקובסקי היא חברה עם הרווח הגולמי מהגבוהים בענף. מבחינת רווח גולמי ונקי על כל פרויקט ספציפי, על בסיס מספרים של היום, ולא על בסיס סיפורים של מה יקרה בעתיד. המתודיקה שלנו היא בדיקת פרויקטים מקיפה. החברה רווחית מהיום הראשון, לא על בסיס חישובים ממה יהיה ואיך יהיה. ברווחים ובתוצאות שלנו אנחנו מראים את היכולת. אנחנו לא צריכים למכור חלום, להבדיל מאחרים".
למי אתה רומז?
"אני לא נותן ציונים לאחרים, רק לעצמי".
אתה מתכוון ליזמים שמתאבדים על רכישת קרקעות במחירים דמיוניים?
"אנחנו לא מתאבדים על כלום, כמדיניות. אם יש כלכליות – אנחנו עושים עסקה. תמיד צריך לצאת מבסיס שהוא רווחי ואם השוק ימשיך לעלות – אדרבא, יש עוד רווחיות, אבל חייב להיות בסיס כלכלי לעסקה ביום הראשון. אני לא אקנה קרקע רק בשביל לצפות שאם המחיר שלה יעלה — אני ארוויח כסף. זה לא יקרה אצל פרשקובסקי. כדי לפזר סיכון אנחנו גם משקיעים בתחומים שונים — בהשכרה, בנכסים מניבים. יש לנו דיור להשכרה בארה"ב שעובד יפה, יש מגורים, יש קצת משרדים ומסחר, דירה להשכיר שזה לטווח ארוך. והנתונים שלנו מדברים בעד עצמם".
מה זה אומר?
"היום בשביל שפרויקטים יהיו כלכלים צריך לחשוב מחוץ לקופסה, פרויקטים של קומבינציה, של השבחות, לא סטרייט פורוורד רכישת קרקע שמאוד יקרה לטעמנו. מעבר לזה יש לנו מלאים של קרקע שלנו. החברה שלנו בוררת בזכוכית מגדלת כל עסקה ועסקה לרכישת קרקע. עשינו עסקאות בשנתיים האחרונות במחירים שעדיין שפויים. קנינו כ־1,000 יחידות דיור בשנים האחרונות: במתחם אסותא אשדוד 384 יחידות, צמוד לביג פשן, עם נוף לים, קרוב ליציאה לכביש 6; עסקה ברמת הנשיא בחיפה, שכונה חדשה שבנו גב ים ורסקו; וזכינו גם במכרז למתחם פרי פלייס.
"אנחנו בוררים אותן בקפידה, כי המספרים שבהם הקבלנים נלחמים ביניהם במכרז — מגלמים רמות סיכון לא קטנות. אם השוק לא יעלה באחוזים ניכרים, העסקאות האלה לא עושות שכל. אני לא אבסס עסקה על זה שהשוק יעלה בעתיד. הדרך הנכונה היא לנהוג בזהירות, כי לנבא המשך עליות מחיר זה לא לחכמים. אם השוק יעלה – נרוויח יותר, אבל לא בונים על זה עסקה".
לא תגעו בת"א שהפכה למנהטן ברמות המחירים וגם ברמת הסיכון ליזם?
"תל אביב היא עיר מדהימה, הנדל"ן בה ימשיך להיות חזק. אני לא רואה באופק ירידת מחירים, אבל לגבי המשך עלייה? אי־אפשר לדעת. אני מסתכל על זה בעיניים ריאליות. עליית המחירים החדה לא טובה לשוק, כי היא מייצרת אי־יציבות. מחירים יציבים זה הכי טוב. קשה מאוד לקנות דירות בתל אביב בגלל המחירים. מצד שני יש את אוכלוסיית ההייטקסטים שקונים. מעניין שרואים את השוק הזה חי ובועט גם במספרים האלה".
לכם יש כרגע רק שני פרויקטים בעיר (על גדות הירקון ופרויקט עתידי בפלורנטין — דב"נ), בניגוד לחברות כמו קנדה ישראל שתקעו דגל בכל פרויקט גדול. אתה במכוון מתרחק מתל אביב?
"אנחנו מנהלים משא ומתן על עוד פרויקטים בתל אביב. אבל השוק היום הוא שוק מאתגר לקבלנים במובן הזה שמחירי הקרקעות חוצים רף שלא היה אף פעם, ולאו דווקא בתל אביב. זה קורה בכל אזור המרכז. תראי מכרזים בנתניה, בלוד, המספרים עולים בכל מקום. אפילו בחיפה".
"זה קרה בזכות עבודה קשה וניהול נכון, אבל כן, צריך גם שהמזל ישחק לך"
חברת הנדל"ן המשפחתית פרשקובסקי מניבים הוקמה ב־1983 על ידי האב, ארנון פרשקובסקי, לאחר שעסקי היקבים המשפחתיים נקלעו לקשיים והקרקעות הוסבו לנדל"ן. ב־1992 הוקמה חברת הביצוע א.ש.י פרשקובסקי, ולימים ב־2006 הוקמה פרשקובסקי "השקעות ובניין" שהפכה לחברה־האם, שאליה יצקו את פעילות א.ש.י ומניבים. ב־2007 הונפקה החברה־האם.
השליטה בחברת הנדל"ן מוחזקת על ידי ארנון ושלושת ילדיו — יוסי, שרון ומאיה. ב־1 במארס היא רשמה ציון דרך משמעותי: כניסה למדד ת"א 125. יוסי משמש כיו"ר, שרון כמנכ"ל, ומאיה קראדי היא היועצת המשפטית. בעלה, חיים, הוא מנהל פרשקובסקי נכסים מניבים, וסוזי, אשתו של שרון, היא סמנכ"לית השיווק.
נישאת על גלי מחירי הנדל"ן המשוגעים של השנים האחרונות, פרשקובסקי רשמה זינוק משמעותי בהכנסות ואת 2021 חתמה עם תוצאות שיא. החברה סיימה את 2021 עם רווח של 354 מיליון שקל, עלייה של 45% בהשוואה לשנה שקדמה לה. העלייה ברבעון הרביעי מול הרבעון המקביל היתה מתונה יותר, של 26%, לרווח נקי רבעוני של 127 מיליון שקל.
ההכנסות השנתיות המושפעות מסיום הפרויקטים ירדו ב־11.3% והסתכמו ב־1.09 מיליארד שקל בשנת 2021. עליית המחירים בשוק הובילה לרישום עלייה בשווי הוגן של הנדל”ן להשקעה של 175.3 מיליון שקל בסיכום השנה שחלפה.
בסיכום שנת 2021 מכרה פרשקובסקי 302 דירות חדשות בפרויקטים שלה בתמורה ל־556 מיליון שקל. מדובר בירידה של 20% במספר הדירות שנמכרו לעומת 2020, הנובעת מעיתוי כניסתם של פרויקטים חדשים לפעילות. המחיר הממוצע לדירה שמכרה החברה עלה ב־2.3% בשנת 2021 ל־1.840 מיליון שקל (ללא מע”מ), לעומת 1.798 מיליון שקל ב־2020.
"הנפקנו את החברה ב־2007 לפי שווי של 100 מיליון שקל. בעבודה נכונה נכנסנו למדד ת"א 125 ואנחנו נסחרים היום לפי שווי של 3 מיליארד שקל", אומר פרשקובסקי. "מבחינת שווי שוק אנחנו כבר הרבה זמן עומדים בקריטריונים של כניסה למדד, אבל רק לאחרונה ירדנו בשיעור האחזקות שלנו, וזה איפשר לנו להיכנס".
המשפחה — ארנון האב ושלושת האחים — החזיקה טרום הכניסה למדד מעל ל־70% מהחברה, ולטובת המדד ירדה לשיעור אחזקות של 64.6%. המוסדיים מחזיקים ב־17.5% והציבור ביתרה. "הכניסה למדד תביא הרבה שחקנים שקונים רק מניות שנסחרות במדד לרכוש מניות של פרשקובסקי, אז זה בהחלט יכול להגדיל את השכירות במניה לגופים וקרנות שהם שחקני מדד. זה מבורך, זה גם ציון דרך מרגש בשבילנו", הוא מסביר.
זה קרה גם בזכות הרוח הגבית משוק הנדל"ן?
"זה קרה בזכות עבודה קשה, מהלכים כנראה נכונים שהחברה עשתה, בחירה נכונה של מגרשים, ניהול ביצוע מדויק, שיווק ברמה גבוהה, וכן גם השוק היה לטובתנו. צריך גם שהמזל ישחק לצדך. בסוף הכל ביחד עשה את העבודה והינה אנחנו במדד היום. חלומות מתגשמים".
השוק לטובתכם. כל מי שקנה קרקע לפני כמה שנים הרוויח, בלי להבין בנדל"ן.
"אי־אפשר לסמוך על רק המזל, צריך לעשות החלטות נכונות ולנהל את החברה כמו שצריך. גדלנו עקב בצד אגודל, לא קפצנו לשום דבר מהר מדי, רחוק מדי, כל דבר עשינו בצורה מחושבת. למרות שהיינו חלוצים בהרבה דברים כמו פרויקטים של דירה להשכיר ומחיר למשתכן, המכרזים הראשונים יצאו במודיעין ובראש העין, והיינו הראשונים להרים את הכפפה".
"החוכמה היא לראות דברים ראשון, כשהמספרים עוד הגיוניים"
פרשקובסקי פעילה בישראל בעיקר, בתחום ההתחדשות העירונית, מחיר למשתכן, דיור להשכרה לטווח ארוך, פינוי בינוי, משרדים, וגם בדיור להשכרה בפלורידה.
הקפיצה העסקית המשמעותית הראשונה של החברה היתה בזכייה במכרז לבניית 422 יחידות דיור בראש העין (במסגרת מחיר מטרה, לימים מחיר למשתכן ‑ דב"נ). "היינו ראשונים במחיר למשתכן, זו היתה קפיצת מדרגה חשובה גם בשוק החופשי", הוא משחזר, "אז מעט מאוד קבלנים רצו להיכנס לתוכנית הזאת. עד שהם התחילו להבין במה מדובר, כבר עשינו אלפי יחידות במחיר למשתכן. זה הפך אותנו שחקן משמעותי בשוק של מחיר למשתכן. זה היה פרויקט מאוד רווחי שעשה טוב לחברה. החוכמה היא לראות דברים ראשון, כשהמספרים עוד הגיוניים".
אחרי זה, אומר פרשקובסקי, הקפיצה היתה ההנפקה. "למזלנו תוך חודשיים זכינו בפרויקט בשוהם שהיה הפרויקט הראשון שמומן בכספי הנפקת המניות, שהיה הקמת שכונה של 200 יחידות דיור. נתנו את ההצעה הכי גבוהה מבין 27 הצעות. זה היה חשוב כי זה אחרת זה כסף ששכב בקופה, צובר ריבית ולא עובד. במקרה הזה הוא שכב בקופה ונעשה בו שימוש מהיר, זה היה רווחי, וגם מיתג אותנו.
"אחרי זה באו פרויקטים נוספים: פרויקט גדול בגליל ים הרצליה, בשכונת רקפות בראשון לציון, והקפיצה הגדולה עבורנו במגורים ‑ 1,800 יחידות דיור בנווה דורון ברמלה. אחר כך פרויקט המשרדים "מילנייה" שאני עושה בראשון לציון במתחם האלף (בשותפות עם מגדל), שארכיטקטונית הוא מיוחד מאוד, והמיקום שלו, צמוד לרכבת משה דיין, יהפוך אותו לשער של מתחם האלף".
מהלך גדול נוסף של פרשקובסקי היה בזכייה במכרז לרכישת פרי פלייס, של היזם אלדד פרי שנרצח, ברחובות. מדובר במתחם הגדול ביותר של פרי פלייס, עם תוכנית לבניית 750 יחידות דיור להשכרה לסטודנטים, לצד מבני משרדים ומסחר. פרשקובסקי התמודדה במכרז מול יחיאל אבו, ושילמה 370 מיליון שקל.
רכישת פרי פלייס ברחובות מסמלת את הכניסה החזקה שלכם לשוק הדיור להשכרה?
"זה סיפור עצוב, אבל ברור שכינוסי נכסים למיניהם יוצרים הזדמנויות. לשוק הדירות להשכרה נכנסו לזה בשנים האחרונות כדי להגדיל את הנדל"ן המניב שלנו, וזו פעילות שתהיה חלק מאוד מהותי מהחברה עם השנים. התחלנו ממכרז שזכינו בו בנווה דורון החדשה במערב רמלה, אחר כך זכינו במכרז בשכונת בן שמן בלוד, ויש לנו גם כרגע ברחובות שני פרויקטים".
זה העתיד?
"אנחנו בהחלט חושבים שיש לשוק ההשכרה פוטנציאל גדול והוא בתחילת הדרך. להבדיל מבמדינות מתפתחות, שבהן הוא תופס סגנמט יותר גדול, אצלנו רואים ביקושים ורואים שמחירי השכירות עולים. יש כאן גם הטבות מס אם משכירים את הדירות לתקופה ארוכה שזה גם חלק מהשיקולים, אבל אנחנו גם רואים עליית ערך. מי שמחזיק נדל"ן לתקופות ארוכות קוצר את הפירות. מה יהיה בעתיד? הנבואה ניתנה לטיפשים, אבל אם מסתכלים על כך שבישראל מלאי הקרקעות והדירות לא בלתי מוגבל, ושבשנת 2040 האוכלוסיה תעמוד על 15 מיליון איש, יהיה צורך ב־100 אלף יחידות דיור בשנה כדי לענות על הצורך הזה. אנחנו מאמינים שמי שיחזיק נדל"ן להשכרה לאורך זמן, ירוויח".
זה פתרון לבעיית הדיור?
"כן, דיור להשכרה הוא חלק מהאסטרטגיה שלנו. מחירי הדירות עולים, זה לא חדש, ולא כל אחד ידו משגת לקנות דירה וזה מפנה אנשים לשוק השכירות. אני חושב שיותר ויותר אנשים הולכים להשכרה כי הם לא רוצים להתחייב לרכישת דירה. זו לא תופעה ייחודית לישראל, היא בכל העולם".
המחירים לא מפסיקים לטפס. המדינה נכשלה בהגדלת היצע הקרקעות לבנייה?
"נכשלה זאת מילה חזקה ונחרצת מדי. אילולא דברים שהמדינה עשתה, המצב היה חמור יותר. בהגדלת ההיצע עושים צעדים יפים בכיוון הנכון בשנתיים האחרונות אבל צריך עוד. הכל מתחיל לדעתי ברמת ייצור מלאים של תכנון ושיווק דירות לשוק. מבחינת מלאים של תכנון רואים התקדמות בשנתיים־שלוש האחרונות באישורי ותמ"לים וועדות מחוזיות, ביחס לשנים קודמות. המינהל שיווק 100 אלף יחידות ב־2021 ומתכנן משהו דומה ל־2022, אלה שיאים חדשים, אי־אפשר להגיד שלא עושים אבל לוקח זמן. כדי לעמוד בביקוש ובגידול האוכלוסיה צריך להכניס כל שנה 80־100 אלף דירות לשוק. צריך במקביל לשפר נגישות לפריפריה, לתת מענה לפרנסה גם למי שגר באזורים מרוחקים, עם גישה לפארקי תעשייה, או תשתיות להגיע לעבודה כמו שצריך — זה יגרום לאנשים לצאת מגוש דן".
"לצנן את שוק המשקיעים זה אקמול. התרופה היא הגדלת ההיצע"
בחודש שעבר הפתיע שר האוצר אביגדור ליברמן עם ניסיון נוסף לקרר את השוק — תוכנית דיור שלישית שמנסה הממשלה להוציא לפועל בתוך שנה. לפי התוכנית של ליברמן, דירות מוזלות יימכרו על כל קרקעות המדינה לכל רוכש. בנוסף, במכרזי מקרקעין לבנייה למגורים על אדמת מדינה, במקום תחרות על מחיר הקרקע, הקבלנים יתחרו על איכות הדירה, מהירות הבנייה וכל זאת במחיר הזול ביותר.
התוכנית של ליברמן עשויה להגדיל את פלח האוכלוסייה שיוכל לקנות דירות מוזלות, אך היא גם תגדיל את היצע הדירות המוזלות משום שהוא שואף להחיל אותה על כל הדירות שייבנו בכל קרקעות המדינה, בניגוד למחיר למשתכן או מחליפתה דירה בהנחה, שבהן רק 60% מהדירות נמכרות לזכאים.
לדברי פרשקובסקי, מדובר כרגע בתוכנית שאינה ישימה. “התוכנית החדשה של ליברמן אומרת למעשה שקבלנים שייתנו את המחיר הנמוך לדירה יזכו במכרזים, אני לא רואה איך זה יוצא לפועל”, הוא אומר, “מי יקבע איזה מפרט יותר טוב בתוך דירה מסוימת? מי קובע מה זה איכות? לא נראה שעדיין נתנו על זה את הדעת. יצטרכו להיכנס לנושא למי יש מפרט יותר טוב - וכרגע לדעתי זאת סתם שליפה מהמותן. אני לא רואה פה משהו ישים”.
בכל זאת אתה טוען שיש צעדים בכיוון הנכון. מה לגבי הניסיון לצנן את השוק בהטלת מיסוי גבוה על משקיעים?
"אני לא חושב שהמדינה צריכה להתערב, זה לא יפתור את הבעיה. יש כלכלה חופשית שתאזן את עצמה. זה עניין של היצע וביקוש. אני פחות מאמין בכל מיני רגולציות כאלה. השוק יתאזן על ידי תוספת יחידות תכנוניות וזה יקרה. רק ביקוש שידביק את ההיצע זה הפתרון, ולא כל מיני אילוצים שהמדינה לעשות, זה לא מה שיצנן את השוק. זה אקמול. התרופה האמיתית היא בהגדלת ההיצע. אני לא אומר שנעשה מספיק, אבל כן רואים שהמדינה עובדת בכיוון. שוק הנדל"ן עובד לאט, לוקח לו זמן להגיב. כולנו רוצים בסוף יציבות בשוק".
לכם כן טובות קפיצות המחירים האלה. אתם לוקחים את האפ־סייד ומה אכפת לכם.
"לא בטוח, בסופו של דבר כשאני צריך לקנות מגרש חדש – המחיר שלו הוא למעשה בועה של מחירי הדירות שעולים. גם בשבילי לקנות מגרש חדש יותר יקר מלקנות מגרש שקניתי לפני שנתיים או שלוש. אנחנו רוצים יציבות, כמו שהקונים רוצים. עם אינפלציה יציבה, ברמה של 2%–3%. צריך שהשוק יתנהל חופשי, שכל אחד ירוויח את מה שהוא צריך וזה ווין ווין לכולם".
אם אתם עובדים בשיעורי רווח כל כך יפים – למה לא לגלגל את זה לקונים?
"אנחנו תורמים, ורק עכשיו תרמנו לבית החולים אסף הרופא לרכישת מכונה חדשה בתחום האורולוגיה ב־250 אלף שקל. אנחנו צריכים להשיא רווח לבעלי המניות שלנו, ולחלק להם דיבידנדים. זו המדיניות שלנו".
מה חלקכם בהעלאת המחירים? כי הרווחיות היפה שלכם היא על גב הרוכשים בעצם.
"בכלכלה חופשית אין מוגזם, הכל עניין של היצע וביקוש, לא כלפי מטה ולא כלפי מעלה. אנחנו עושים את העבודה שלנו, כדי להרויח רווח קבלני סביר. בסופו של דבר מחירים עולים מתגלגלים גם למגרשים הבאים שנצטרך לקנות. אני לא חושב שאפשר לבוא לקבלנים בתלונה על כך שהמחירים עולים. אנחנו לא הכתובת. היצע וביקוש קובעים את המחיר, למעט בפרויקטים שהמדינה מסבסדת, כמו מחיר למשתכן, שבעיניי הוא דבר מבורך. אבל מעבר לזה הכל מתנהל בכללי היצע וביקוש, ולא רק בנדל”ן”.
כמה זמן שיגעון המחירים שנגזר ממחירי הקרקעות יימשך? מה היית ממליץ לשרי האוצר והשיכון לעשות עכשיו ומיד?
"להגדיל היצעים, להקטין את הרגולציה גם ברשויות, לעבור לרישוי עצמי. בארה”ב אדריכל מוציא היתר בנייה, אין הקלות ואוי ואבוי אם הוא יחרוג מהתב"ע בלי פיקוח. בישראל יש יותר מדי פיקוח ויותר מדי רגולציה, וצריך להפחית אותה בצורה שתאפשר לנו לרוץ יותר מהר. במקביל צריך להגדיל את ההיצע, ואלה ביחד ימתנו את המחירים. לדאוג לרישוי עצמי שאדריכלים מוסמכים, ותיקים, יוציאו היתרים תוך חודשים בלי אישור של הוועדה — זה אומר שיהיה לך היתר בנייה בזמן אמת, ולא תוך שנתיים־שלוש כמו שקורה היום”.
בנק הפועלים עוד רגע מגיעים למיצוי האשראי לנדלן, לאומי קרובים לשם. איך זה ישפיע על השוק, על המחירים, עליכם?
“לא כל קבלן יוכל לקבל מימון. לקבלנים יותר חזקים ומוכרים שעובדים עם הבנקים שנים, עם הון עצמי גבוה, יהיה יותר קל. אם לבנקים יש כמות מוגבלת של כסף שהם יכולים לחלק, עדיף לחלק אותו לקבלנים היותר חסונים. לגבי השוק, זה ללא ספק ישפוך עוד יותר שמן על המדורה, כי יהיו פחות שחקנים. זה מן הסתם זה יאפשר לאלה שכן בתמונה להרים את המחירים, ככה זה עובד. בנק ישראל צריך לפתור את הסוגיה: לשחרר עוד אשראי לשוק על מנת להגדיל את כמות השחקנים בשוק ולשמור על תחרות ראויה. זו כלכלה פשוטה”.
צריך לדעתך לתעדף נדל”ן על פני הייטק בהשקעות?
“לא. בכל זאת ההייטק הוא הקטר של המשק, הוא גורם לצמיחה והוא חשוב למדינה. אבל המדינה צריכה לתת את הדעת אם היא רוצה לשמר את המהלך שהתחילה בו בנוגע להגדלת ההיצע. המהלך הזה צריך לפגוש בביקושים, ובשביל זה צריך שיהיה אשראי. תפקיד בנק ישראל הוא או להקטין את המחויבות של הבנק למגבלה הזאת, כלומר להגדיל את המימון לאשראי לנדל”ן בתיק הבנקאי, או לפתור את זה בדרך אחרת. האופציה השנייה היא להקטין את הרגולציות לקבלנים, כמו המגבלות שמטילים על הבנקים בתחום אשראי לנדל”ן, על מנת לשמר את המהלך של המדינה להגדיל את ההיצע. צריך להקטין את המשקולות על מנת לפתוח את השוק, כדי שההיצע יפגוש את הביקוש”.
"לעומת משפחות אחרות – אבא העביר את המושכות בזמן"
פרשקובסקי (59), חי בראשון לציון, העיר שממנה גם התחיל העסק המשפחתי. לאביו ארנון, היו פרדסים וכרמים באזור ראשון לציון ובאזור ענבה. כשהאב הגיע למצב שליקב לא היה די כסף לשלם לחקלאים על הענבים, הוא החליט לעשות סוויץ' ולעבור לענף הבנייה. הפרויקט הראשון שלו היה 22 קוטג'ים שנבנו על קרקע חקלאית שהופשרה בראשון לציון. יוסי הוא עו"ד במקצועו, ומעט אחרי התחלת ההתמחות הגיע לחברה.
בסוף פרשקובסקי היא עסק משפחתי ביסודו, מהסוג שיש בו פוטנציאל נפיץ. איך מנהלים את זה?
"יש 140 איש על הפיירול. את אנשי המשפחה אפשר לספור על שתי כפות ידיים".
אבל איך עובד ניהול בחברה משפחתית, עם כל הרגישויות?
"זה אתגר וצריך לדעת לעשות את זה נכון. אנחנו משתדלים לא לדרוך אחד לשני על הרגליים. אנחנו מכבדים את התחום אחד של השני, זה לא קל, כי לכל אחד יש דעה, אבל כשמצליחים זה win־win. אם אני חושב שחיים (קראדי, גיסו — דב"נ) טועה באופן קיצוני אני אשכנע אותו, אבל בשוטף אנחנו מנסים לא לדרוך בטריטוריה ובמומחיות אחד של השני. הגדולה של ההורים שנתנו לנו להתחיל וללמוד מהטעויות שלנו בלי להיאחז בבכירות שלהם. הם ידעו לשחרר כדי להכשיר את הבאים בתור גם. סוד ההצלחה זה כבוד.
“כל אחד מכבד את המקצועיות של האחר. אחי הוא מספר 1 בבנייה, חיים הוא מספר 1 בשיווק. התוצאות מדברות בעד עצמן, כל אחד חושב שהשני הוא מספר 1 בתחום שלו ומפרגן".
ההורים שלכם הם בני קרוב ל־80. מה הם עושים בחברה?
"אבא חבר דירקטוריון שיושב איתנו בישיבות ונותן מהידע שלו, אמא הייתה עד לא מזמן. היא טיפלה לאורך השנים במפרטים טכניים, עיצבה את המשרד הזה במשך שנה וחצי של עבודה. היא אישה מדהימה — תכף בת 80, צלולה, חדה, חריפה ומגיעה לפה המון. אבא מסתובב באתרים, הוא מאוד רגיש לנושא הבטיחות אצלנו, וזה תחום שהוא מטפל בו המון. לעומת משפחות אחרות שראיתי, העביר את המושכות בצורה מאוד יפה, ובזמן. להעביר מושכות זה דבר חשוב, כי זה מאפשר לדור הבא לבוא לידי ביטוי".
אתם מדברים על עסקים בארוחות משפחתיות?
"אנחנו משתדלים שלא. בארוחת ערב רוצים לעשות הפסקה מהביזנס, אבל האמת שזה לא מחזיק הרבה זמן".
מה אתה אוהב בתחום?
"נדלן זה עשייה, זה בנייה. הדרך שאתה עובר מקרקע לבניין היא כיף. יש בדרך הרבה סיעור מוחות, חשיבה, אתגרים לפצח".
תכף יגיע הדור השלישי. זה יסבך את התמונה?
"תני להם ללמוד, להתפתח. יש לי בן שלומד משפטים, אחר ראיית חשבון והשלישי התגייס עכשיו. מה שהם ירצו, הם יעשו. אנחנו רוצים פה אנשים טובים שיכולים לתרום לחברה. כשנגיע לגשר נעבור אותו".