הטבת המס למעמד הביניים עברה עוד משוכה - אבל בכלל לא בטוח שתיהנו ממנה

אחרי עיכובים רבים, הצליח יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר להגיע לסיכומים עם חברי האופוזיציה ולהביא לאישור - לקראת קריאה שניה ושלישית - שני רכיבים מרכזיים בתכנית להפחתת יוקר המחיה שהוכרזה על ידי ליברמן ובנט בראשית פברואר. הכוונה היא לתוספת נקודות הזיכוי להורים עובדים והגדלת מענקי העבודה (המכונים גם 'מס הכנסה שלילי'). "אני רוצה להודות לחברי הכנסת, שימחנו עכשיו הרבה מאוד בתים בישראל", אמר קושניר בתום ההצבעה.

במסגרת ההחלטה, שכאמור טעונה עדיין אישור בשתי קריאות במליאה, הוחלט להעניק נקודת זיכוי נוספת לגברים ולנשים עבור כל ילד שבין גילאי 6-12. שווי נקודת זיכוי זו הוא כ-223 שקל בחודש, ו-2,676 שקל בשנה.

אם שני ההורים עובדים ומגיעים ל"סף המס" (שהוא כלל לא נמוך, פרטים בהמשך), אז ילד בגיל הרלוונטי יכול להוסיף למשפחה סכום של כ-5,352 שקל בשנה. במשפחות מסוימות – עם הכנסות גבוהות ושני ילדים או יותר בגילאים הרלוונטיים - ההטבה יכולה להגיע לסדר גודל של למעלה מ-20 אלף שקל בשנה (במקרה של ארבעה ילדים בין 6-12).

תוענק נקודת זיכוי נוספת לגברים ולנשים בגין ילדים שבין גילאי 6-12 | קרדיט: shutterstock

כאמור, בכדי ליהנות מההטבה יש להגיע ל"סף המס", זהו רף שמשתנה מאדם לאדם כתלות בנקודות הזיכוי האחרות שיש לו. גבר ישראלי לדוגמה מקבל 2.25 נקודות זיכוי (עוד לפני תוספת זו) ואישה מקבלת 2.75 נקודות זיכוי. בנוסף, על ילדים מתחת לגיל 6 מקבלים גם גברים וגם נשים נקודות זיכוי.

השימוש בנקודות זיכוי אלה "מפיל" רבים מתחת לסף המס, ולכן לא יזכה אותם בהטבה.

ננסה להדגים זאת: גבר שיש לו 3 ילדים, שניים מהם מתחת לגיל 6, יתחיל להינות מההטבה רק אם הוא משתכר מעל לכ-12 אלף בחודש, וייהנה ממלוא ההטבה (כ-223 שקל לחודש) רק כשיגיע לשכר של כ-13,300 אלף שקל בחודש. לעומת זאת, אישה באותו מצב, זכאית כבר כיום ליותר נקודות זיכוי, ולכן בשביל להתחיל ליהנות מההטבה היא תצטרך להרוויח למעלה מ-13,800 שקל בחודש, ואת מלוא ההטבה היא תממש רק כשהיא תגיע לשכר של 14,900 שקל בחודש.

נקודה זו עמדה במוקד הביקורת של האופוזיציה על הצעד, שכן בתחילת הדרך הצעד הוצג ככזה שנועד להקל על 'יוקר המחייה', ו'יוקר המחייה' מכאיב יותר דווקא בשכבות החלשות שבקושי ייהנו מהמהלך.

בהמשך הדרך טענו נציגי האוצר, כי לצעד זה יש גם הצדקות נוספות בדמות עידוד תעסוקה, זאת על אף ששיעורי התעסוקה בקרב אלו שצפויים ליהנות מהצעד גבוהים למדי. ליברמן ובנט לעומת זאת הבהירו במספר הזדמנויות כי מדובר במדיניות ממשלתית של תמיכה "במשפחות שעובדות ומשלמות מסים". ליברמן חזר בהמשך שוב ושוב על כך כי הוא מאמין שחלק מעודפי הגבייה צריכים לחזור לאזרחים. המהלך צפוי להיטיב עם כ-610 אלף משקי בית, מדובר בצעד היקר ביותר בצעדי יוקר המחייה של ליברמן, והוא יעלה למדינה כ-2.1 מיליארד שקל.

ועדת הכספים אישרה גם מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך

בשלב זה, מדובר בהוראת שעה עד לסוף 2022, אולם ההיסטוריה מלמדת כי בכל מה שמה שנוגע לנקודות זיכוי בגין ילדים, הוראות השעה הופכות לקבועות. זאת מכיוון שנקודות הזיכוי הללו תואמות גם תפיסות תיאורטיות בנוגע למיסוי הראוי. הסבורות כי יש למסות משקי בית תוך כדי התחשבות בילדים, מנגד, יש הטוענים כי נקודות זיכוי אלו עשויות לתמרץ ילודה, בזמן ששיעור הילודה בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, ומהווה אתגר כלכלי.

הצעד השני שאושר בוועדת הכספים בדרך למליאה הוא מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך. כשליברמן הכריז על הצעד בפברואר דובר על הגדלה של המענק ב-20%, כלומר תוספת של לכל היותר 800 שקל לזכאי למענק עבודה. בסך הכל דובר על עלות של כ-250 מיליון שקל, מה שהביא לביקורת רבה בקרב חברי הכנסת, הם טענו, שלא ייתכן כי תוכנית שנועדה לטפל ביוקר המחייה תעניק לעשירונים הנמוכים הטבות שמגיעות לכעשירית מהטבות המס לעשירונים החזקים. ולכן הוחלט להכפיל את התוספת לכ-40%. אך האופוזיציה לא הסתפקה בכך ודרשה כי הדרישות לקבלת המענק ישונו, כך שהזכאות תחל כבר מגיל 21 ולא מגיל 23, דרישה זו התקבלה.

כמו כן, ח"כ אחמד טיבי דרש כי מענק עבודה שלילי יינתן גם למי שמעוסק אצל קרוב משפחתו, וגם דרישה זו נענתה. וכעת עלות הרחבת מענקי העבודה מוערכת בכ-580 מיליוני שקל. במקרה של משק בית עם שני זכאים למענק עבודה בגודלו המקסימלי, ההטבה יכולה להגיע ל-3,200 שקל בשנה. השינויים בתנאי הזכאות למענק העבודה הועברו כהוראת שעה ל-3 שנים, עם התחייבות להפוך אותם לקבועים במהלך דיוני התקציב.

מענק עבודה נחשב צעד מדיניות מומלץ מאוד על ידי כלכלנים, שכן הוא תופס שני ציפורים במכה אחת. הוא גם מסייע לעובדים החלשים במשק ומגדיל את הכנסתם הפנויה, וגם מעודד אותם לעבוד בשונה ממרבית התמיכות הממשלתיות. בבנק ישראל מעדיפים את הצעד הזה על פני העלאת שכר מינימום, שכן העלאת שכר המינימום עשויה לגרום לירידה בתעסוקה ולהקשות על המעסיקים, ואילו מענק העבודה לא משפיע על המעסיקים.

יו"ר ועדת הכספים שעמל קשות להגיע להסכמות הללו, נהג בחכמה ונתן את מלוא הקרדיט על השינויים לאופוזיציה, זאת בשל העובדה כי במצב הפוליטי החדש לא ניתן להעביר חקיקה ללא הסכמת האופוזיציה. ואמר "לפי דרישת האופוזיציה, ינון אזולאי ומשה גפני, אנחנו מורידים את גיל הזכאות למענק עבודה לגיל 21, אני רואה בזה משהו נכון זה מתמרץ אנשים להיכנס לשוק התעסוקה, ואני שמח שהגענו להסכמות".