אתר בנייה בתל אביב | צילום: שאול גולן
הקבלנים זועמים: "המדינה צריכה לפצות על הזינוק הלא צפוי במחירי התשומות"
ברקע להשתוללות במחירי חומרי הגלם ובהם התייקרות שנתית של 35% במחירי הברזל ו-25% במחיר העץ לבנייה, הקבלנים, בעיקר בתחומי התשתיות ומבני הציבור טוענים כי המדינה גורמת להם לפשיטת רגל היות והחוזים שעליהם הם חתומים מולה לא מכסים את ההתייקרות הבלתי צפויה שנובעת בין היתר מהמלחמה באוקראינה, "יש כאן כוח עליון"
"אנחנו נמצאים באחד המשברים הקשים שידע ענף הביצוע, יש דרישות בלתי הוגנות מהמדינה וממזמיני העבודה. מחירי התשומות ועלויות הבנייה מזנקים בקצב שלא ידענו מעולם ללא שום פיצוי ממזמיני העבודה ואנחנו לא נמשיך ככה. אנחנו לא מוכנים", כך פתח את דבריו ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ בכנס חירום שערכו הקבלנים בשל מצוקה שלטענתם נקלעו אליה, בעיקר בתחומי התשתיות והפרויקטים הציבוריים.
קראו עוד בכלכליסט:
כאמור, לפי הקבלנים, המצוקה העיקרית היא של קבלנים שעובדים בפרויקטים של תשתיות ומבני ציבור ולכן החוזים שהם חתומים עליהם הם מול המדינה, רשויות מקומיות וכד'.
בחוזים אלה, כך הם טוענים, כל הסיכון מהתייקרות מוצרים/שכר עבודה וכד' מגולגלים אל הקבלנים. בשנים שבהן מחירי התשומות עלו בצורה מינורית הדבר לא הורגש, והקבלנים ספגו התייקרויות קלות גם אם הן לא כוסו על ידי המדינה, אבל בשלב זה כאשר מחירי המוצרים מזנקים בעשרות אחוזים, הקבלנים מרגישים זאת היטב בכיסם, חלקם מדווחים על פגיעה שלא בטוח שיצליחו להתאושש ממנה. ההתייקרויות עליהן מדברים הקבלנים בשנה האחרונה (מרץ 2020 עד מרץ 2021) הובילו לזינוק של כ-35% במחירי הברזל, כ-25% במחיר העץ לבנייה, התייקרות של 17% באביזרי תברואה, 17% בקירות מסך וזכוכית, כ-14% במחירי האספלט, 10% במחיר התאורה וחשמל לכבישים ואלה רק חלק מהדוגמאות.
מוסר תשלומים לקוי
סרוגו התייחס לגורמים שהובילו למצב הקשה ואמר, כי המשבר נובע ממחדלים היסטוריים. מחדל אחד הוא בכך שבענף ובפרט בפרויקטים ציבוריים, אין חוזים אחידים, והמצב בשטח הוא כזה שכל מזמין עבודה מייצר מכרז במתכונת משלו ומחביא בתוכו אותיות קטנות. "יש עשרות גרסאות של מכרזים וזה מכביד גם על המדינה ויוצר חוסר שוויון", אמר. מחדל נוסף, הוא מוסר התשלומים הלקוי של המדינה, "הקבלנים הם אלפי חברות שמעסיקות עשרות אלפי עובדים ולא יתכן שהם יקבלו תשלומים באיחור של חודשים ואפילו שנים". עוד אמר סרוגו, כי המדינה מתעלמת מהעליות בתשומות הבנייה וזהו תהליך שלקבלנים אין יכולת להתמודד מולו, "חלק מהעליות הן בחסות המדינה כמו מיסוי שמייקר את החציבה, ויש גם עלויות בשכר", הוא הוסיף.
התוצאה לפי הקבלנים יכולה להיות דרמטית, "אם המדינה תמשיך להתעלם ממצוקתם קבלנים רבים לא יוכלו לעבוד, היכולת לבצע מבני ציבור ותשתיות ציבוריות תפגע. המדינה מתעלמת ולא מעניקה פיצוי בגין ההתייקרויות האלה ושוק הדיור לא יוכל לגדול בלי שוק התשתיות שיתמוך בו. אנחנו לא נוותר ונלחם על חיי החברות שלנו ועל חיי החברים שלנו זו מלחמה על החיים עד שהמדינה תשים את המשבר בראש מעיניה ותשים את היד בכיס כדי לסייע לנו קבלני ישראל. בכל תב"ע יש תשתיות וכבר ראינו מקרים שבהם אכלוסן של אלפי דירות נעצר בגלל היעדר תשתיות. כל הדירות החדשות שמתוכננות עלולות להיהפך למלכודת עבור מי שאמור לממן ולבצע וגם לגור בהם", סיכם סרוגו.
עוד הוא אמר, כי הוא צופה שקבלנים אשר יחששו לעתידם יחשבו מסלול מחדש ועלולים לצאת מהענף, כך שבטווח הארוך הפגיעה תהיה בעיקר ביכולת הביצוע של המדינה. "הבנקים מקצצים בכל יום שעובר את היקף האשראי שמיועד לתשתיות ציבוריות, בנוסף התבשרנו על עליית הריבית וזה קושי חדש שיעמיק את התהום שנפערה בתחום הביצוע של התשתיות".
ניר ינושבסקי יו"ר אגף בנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, דיבר על הצעדים שבהם יש לנקוט ואמר, "כל האפשרויות על השולחן ואנחנו בוחנים כל דרך להתמודד עם זה. הגיע הזמן שהמדינה תבין שבכל פעם שהיא גוזרת סרטים ומתגאה בפרויקטים שהיא מבצעת, המבצעים הם אנחנו. עברנו קורונה של שנתיים וחצי עם בלגן גדול, ובחודשים האחרונים גם יש מלחמה באירופה שיש לה השלכות קריטיות עבורנו, זה לא רק עליית המחיר לפעמים קשה לקבל את המוצרים. בכל תקופת הקורונה שמענו שאנחנו הקטר שדוחף את המשק, והמשק נמצא במצב מצוין, כעת הקטר כבר במצב פחות טוב. אנחנו מבקשים מהמדינה שתתייחס אלינו, כולל להחזיר לנו חלק מהכסף ששילמנו במסים כשאנחנו בשעת מצוקה, עכשיו הגיע הזמן לעשות את זה. למדינה יש חלומות היא רוצה בנייה מואצת, היא רוצה מגורים לעולים ותשתיות חדשות אבל מי יבנה את כל זה?".
"פשוט מופרך שאנחנו צריכים לממן את הכל"
אחת הטענות הנוגעות לעליית חומרי הגלם היא ההכרה שמדובר בכוח עליון, לדבר ינושבסקי, קבלן ביצוע שהתחיל את הפרויקט לפני הקורונה ולפני המלחמה חשוף כעת להתייקרויות עצומות שנגרמו בגלל כוח עליון, "אין שום קשר בין מה שהכרנו במכרז לבין מה שקורה היום, יש השתוללות מחירים שלא ניתן היה לצפות ולכן עכשיו צריך לשבת על זה עם מזמיני העבודה ולפתור את זה. זה פשוט מופרך שאנחנו צריכים לממן את הכל וחתומים על סעיפים דרקונים, מגיעה לנו רשת ביטחון. יש לנו הרבה מאד הצעות ורעיונות למדינה איך לפתור את הנושא הזה, האינטרס לכך הוא של כולם, כולנו תלויים בענף הזה ולכן הגיע הזמן לבצע רפורמה בענף".
בחוזים אל מול המדינה אין כיום סעיף שמחייב הצמדה לתשומות הבנייה, ולכן הקבלנים הללו הם אלה שנמצאים כרגע במצוקה הגדולה ביותר. במגזר הפרטי ובבנייה למגורים לעומת זאת יש הצמדה למדד תשומות הבנייה במרבית הפרויקטים, אך גם שם הטענה העיקרית היא שהמדד לא משקף את ההתייקרויות בשטח. לפי ההתאחדות, בימים אלה הלמ"ס פועל כדי לעדכן מחדש את המדד כך שישקף את המציאות.