מייסדת ומנכ"לית חברת VEE מאי פיאמנטה | צילום: VEE
הסטארטאפים הישראליים שבאים לעשות טוב לעולם
אפליקציית התנדבות שמחברת בין נתינה לקבלה, פסולת שהופכת לפלסטיק לשימוש חוזר במקום הטמנה בקרקע, סיוע רפואי מיידי עם פענוח של סריקות מוח וגוף וכוורת רובוטית שמצילה דבורים ואת שרשרת המזון - 4 סטארט־אפים ישראליים שעושים טוב לכולם
Vee: מנגישה את ההתנדבות ומעודדת מעורבות חברתית
הפלטפורמה של Vee מחברת בין חברות וצוותים שרוצים לתרום לקהילה לבין עמותות הזקוקות לסיוע ברחבי העולם ומציעה שפע של הזדמנויות להתנדבות
התנדבות היא כיום הרבה מעבר לאקט חברתי אנושי אלא גם חלק בלתי נפרד מפעילות שוטפת של חברות וארגונים, אשר רואים בכך ערך מוסף משמעותי. ארגונים רבים יוזמים התנדבות מסודרת לאורך כל השנה.
חברת Vee מציעה פתרון מלא לכל הצרכים של הארגון שהופך את ההתנדבות של עובדי החברה לקלה ליישום. מאחורי החברה עומדת יזמת בת 22, מאי פיאמנטה, שסיפרה ל”כלכליסט” על הדרך שהביאה אותה לשם. "בכיתה ח' הקמתי עסק ראשון שבו מכרתי בגדי ים, היו לי משלוחים לכל הארץ והאופרציה היתה בבית בדימונה. מכרתי את החברה בסוף השנה והבנתי שאני רוצה את הדבר הבא. היתה לנו קבוצה במסגרת תוכנית לרובוטיקה בבית הספר והתחברתי לצד היזמי שהוביל אותי לגיוסי כספים. ראיתי שיש המון עמותות שצריכות סיוע ובצד השני יש הרבה ארגונים שרוצים לסייע ולא יודעים איך”.
פיאמנטה, שתרומה לקהילה היא חלק בלתי נפרד מחייה, הובילה במהלך התיכון פרויקטים גלובליים ללא מטרות רווח שבמסגרתם ניהלה מערך מתנדבים ב־32 מדינות. היא הבינה שהכלים לניהול התנדבויות הקיימים הם מסורבלים לשימוש ושיש צורך לפתרון טכנולוגי בתחום הזה.
פיאמנטה התגייסה לחיל התקשוב ולקראת סוף השירות התחילה לקדם את העסק הבא שלה. “אבל לא היה לי כסף להתחלה ולכן הקמתי את חברת ביזי שעסקה בהקמת אתרי אינטרנט ב־24 שעות. אחרי חצי שנה הצלחנו לגייס לחברה החדשה. התקשרתי לבן דוד שלי, גיל אמסלם, וגייסנו את השותף השלישי אבי אמור וצוות פיתוח שעבד איתנו בהתנדבות".
משם קצרה הדרך להקמת הפלטפורמה של Vee שמחברת בין חברות וצוותים שרוצים לתרום לקהילה לבין עמותות הזקוקות לסיוע ברחבי העולם. הפלטפורמה מציעה מגוון רחב של הזדמנויות התנדבות, כמו חלוקת מזון, חונכות לנוער, יוזמות סביבתיות, רווחת בעלי חיים ועוד.
UBQ Materials: האלכימאית שהופכת פסולת לפלסטיק
UBQ Materials אוספת את האשפה המיועדת לאתרי הפסולת. במפעל שלה בקיבוץ צאלים היא מפרידה את המתכת והזכוכית וכל השאר משמש לתהליך ייצור פלסטיק
כש־UBQ Materials הוקמה ב־2012, מייסדיה, יהודה פרל (שייסד את מותג החומוס סברה), רני לב עורך דין וטייס אל על וג'ק (טאטו) ביג'יו יזם בעל ותק רב בתחום הקלינטק, חרתו על דגלה לסייע בצמצום הזיהום הסביבתי בעולם. המהלך שלהם הגיע במקביל ליוזמה של המשרד להגנת הסביבה שמבקש לצמצם את היקף הפסולת המוטמנת באדמה בכ־20%. השיטה? הפיכת הפסולת לחומר תרמופלסטי בשם UBQ.
החברה מיירטת את האשפה המיועדת לאתרי הפסולת למפעל שלה הממוקם בקיבוץ צאלים. במפעל היא מפרידה את פסולת המתכת והזכוכית ושומרת את השאר. תהליך ייצור הפלסטיק עושה שימוש בכל השאר - שאריות אוכל, פלסטיק בתפזורת, קרטון, נייר - כאשר בסוף מתקבלות כופתאות פלסטיק UBQ זעירות. אלה נמכרות לשלל תעשיות במחיר דומה לפלסטיק המופק מנפט.
החומר משמש לשלל מוצרים. למשל, מקדונלד’ס מייצרת ממנו את מגשי הפלסטיק הקשיחים המשמשים לארוחות במסעדות. מייצרים ממנו גם קולבים, חלקי פנים למכוניות ומוצרים אחרים. "זה חומר שניתן להשתמש בו כמו פלסטיק רגיל בכל סוג של תעשייה", מסביר ג'ק ביג'יו.
כעת החברה כבר מתקדמת לפיתוח בינלאומי של עסקיה. עם לקוחותיה ניתן למנות חברות ענק עולמיות כמו Mainetti, Mercedes Benz ו־Arcos Dorados, הזכיינית הגדולה בעולם של מסעדות מקדונלד’ס ברחבי אמריקה הלטינית. בישראל עובדת החברה עם כתר פלסטיק וכרמל אולפינים מקבוצת בזן.
UBQ - קיצור של ubiquitous (נמצא בכל מקום, בתרגום לעברית) - מציעה את הפתרון שלה כדי לטפל בכ־2 מיליארד טונות של אשפה ביתית שאינה ממוחזרת כיום ומגיעה למטמנות או מושלכת ללא פיקוח למרחבי הטבע, לרבות נהרות ואוקיינוסים. על פי מחקרים שונים, סוג אשפה זו הוא הגורם השלישי בחומרתו לפליטת מתאן מפעילות אנושית.
כל טונה שמייצרת החברה חוסכת עד 12 טונות של פליטת פחמן דו־חמצני לאורך 20 שנה. בהתחשב בכך שצמצום פליטות ה־CO2 נחשב לאחד היעדים המשמעותיים ביותר כיום במסגרת מדיניות השמירה על הסביבה בעולם - המוצר של החברה מספק מענה ממוקד לאחת מהצרות העיקריות של העולם.
"אין עוד חברה שיודעת להפוך שאריות מכל סוג לחומר תרמופלסטי", אמר ביג'יו ל”כלכליסט”. "זה חומר שמונע הטמנה ועוד הרבה נזקים לסביבה. היום העולם מחפש חומרים ידידותיים ואנחנו באים בזמן הנכון. לכן כל הענקים עובדים איתנו. החומר שלנו הוא פיתוח ישראלי של אקדמיות ומכוני מחקר". החברה נמצאת בשלבי הקמת מפעל חדש בהולנד שצפוי להתחיל לפעול בעוד כשנה.
Viz.ai: קוראת CT בזמן אמת ומצילה חיים
Viz.ai פיתחה מערכת שקוראת סריקות CT במהירות רבה ומתריעה על ממצאים דחופים כמו שבץ ודימום מוחי. הרופאים מקבלים פענוח והתרעות באפליקציה
חברות סטארט־אפ קמות כדי לענות לקושי, אך לעתים נדירות זה בא לפתור בעיה רפואית אישית שגילה אחד היזמים. כך במקרה של חברת Viz.ai כאשר אחד ממייסדיה, דוד גולן, הובהל לבית החולים עם חשש לשבץ באמצע פוסט־דוקורט בסטנפורד.
האירוע למזלו היה קל, אבל גולן הבין שיש תהליכים רפואיים שחייבים לעבור שינוי, ובעיקר הזמן שעובר מהרגע שהמוח עבר סריקה ועד לפענוח מלא של התוצאה. החברה שהוא הקים ביחד עם כריס מנדס מנתחת הדמיות CT ובעזרת בינה מלאכותית הופכת תהליך שלקח שעות - לדקות.
כיום, לאחר 4 סבבי גיוס בהיקף כולל של כ־250 מיליון דולר ושווי נאה של 1.2 מיליארד דולר, החברה היא המובילה כיום בעולם בזיהוי אוטומטי של מקרי שבץ, דימומים מוחיים, תסחיפי ריאה, קרעים באבי העורקים ומפרצות מוחיות, ומפענחת סריקה של חולה בכל 32 שניות בממוצע. החברה עובדת כיום כבר עם 1,000 בתי חולים בארה”ב וממש לאחרונה אף קיבלה אישור מהביטוח האמריקאי שהופך אותה לנגישה יותר לציבור שם.
הפלטפורמה מותקנת במרכזים רפואיים מובילים, בהם רשת בתי החולים הגדולה בארה״ב (HCA), בית החולים הר סיני בניו יורק ו־UPMC. החברה מעסיקה 350 עובדים, מתוכם 150 במרכז הפיתוח בישראל. בשנה הקרובה היא מתכוונת לגייס כ־200 עובדים, מחציתם למרכז הפיתוח של החברה בארץ.
המערכת שפיתחה החברה קוראת באופן אוטומטי סריקות CT בזמן אמת ומתריעה על ממצאים דחופים כגון שבץ או דימום מוחי. רופאים מקבלים את ההתרעות לאפליקציה ייעודית על המכשיר הנייד שמאפשרת להם לראות את הסריקות ואת פרטי החולה, לתקשר עם הצוות הרפואי באופן מאובטח, ולקבל החלטה מהירה על הטיפול בחולה.
החברה פועלת בתחום השבץ והנוירוכירורגיה וכעת מתרחבת לתחומים נוספים. תחת הפלטפורמה של Viz.ai מתבצע סנכרון בין כל הגורמים המטפלים - החל מרדיולוגים, רופאי רפואת חירום, רופאים מומחים ועוד, במטרה להקל את תיאום הטיפול ולהבטיח לחולה טיפול עקבי ומיטבי.
השנה החברה מבצעת קפיצת דרך חשובה נוספת, והיא משלבת ידיים עם חברות התרופות הענקיות בעולם מתוך מטרה לסייע להן באיתור מהיר של חולים מתאימים לניסוי. איתור מהיר כזה יקצר את זמן הניסויים הרפואיים מעד שלוש שנים לשנה אחת לכל היותר לעתים ויחסוך משאבים עצומים כספיים, ניהוליים ואחרים בפיתוח התרופה.
Beewise: הכוורת הרובוטית שמשדרגת את חיי הדבורים
הכוורת האוטומטית שפיתחה Beewise היא בגודל של מכולה קטנה, וכוללת בקרת אקלים, זרועות רובוטיות, הדברה נקודתית, סיוע ברדיית דבש ועדכונים שוטפים אונליין לדבוראי
העולם מתקרב למצב של מחסור במזון, וזו כנראה עובדה. אחת הסיבות לכך היא הכחדה של דבורים אשר אחראיות במידה רבה לשרשרת המזון העולמית. על פי הפרסומים של חברת Beewise, שלושה מתוך ארבעה גידולים המייצרים ירקות, פירות, זרעים ואגוזים למאכל אדם תלויים בהאבקה של דבורים.
ההכחדה היא תוצאה של גורמים רבים, אבל אחת הסיבות העיקריות לכך היא קריסת כוורות. בכל שנה כ־40% קורסות ומאות אלפי דבורים מתות מסיבות שונות. עד היום הפתרון היחיד בנמצא היה תחלופה קבועה של כוורות בכל שנה בעלות עצומה.
לחלל של קריסת הכוורות נכנסת Beewise, חברה ישראלית מהיישוב כליל בגליל המערבי, אשר פיתחה כוורת רובוטית. החברה הוקמה בשנת 2018 על ידי חמישה שותפים: אליה רדזינר, הלל שרייר, בועז פטרזיל, יוסי סורין וסער ספרא, מנכ”ל החברה.
הכוורת האוטומטית שפיתחה החברה היא בגודל של מכולה קטנה, וכוללת בקרת אקלים מתקדמת, זרועות רובוטיות, הדברה נקודתית, בקרת אוכלוסיית דבורים אוטונומית - שמשנה את תנאי המחיה כדי למנוע צפיפות יתר מזיקה, מערכת התראות בזמן אמת על בעיות שונות ומערכת סיוע ברדיית דבש, שמעדכנת את הדבוראי מתי מכל האחסון מלא בתוצרת ועליו לרוקן אותו.
על פי נתוני החברה, הפיתוח שלה מפחית תמותת דבורים בכ־80% ומגדיל את התפוקה של הכוורות בכ־50%. החברה מדווחת שב־12 החודשים האחרונים היא הצילה יותר מ־160 מיליון דבורים.
לאחרונה זכתה החברה להכרה משמעותית כאשר גייסה 80 מיליון דולר. בין משקיעיה גם שליט אבו דאבי מהקרן של כספו האישי. ספרא הסביר בראיון ל”כלכליסט” על החיבור עם שליט אבו דאבי. "סנאד היא הכסף הפרטי של שיח' ח'אלד. החקלאות מאוד חשובה להם ודבש הוא מאכל אסטרטגי עבורם. הם משקיע אסטרטגי עבורנו. אני משער שנתחיל לפעול שם". משקיעים נוספים בחברה כוללים את ענקית ההשקעות הניו־יורקית אינסייט פרטנרס, הקרנות הישראליות: פורטיסימו קפיטל, לול ונצ'רס, atooro של יעקב אנגל ומיטב דש.
עיקר ההכנסה של החברה הישראלית מבוססת על מודל ענן של תשלום חודשי. החברה מדווחת שהיא מגיעה כיום ל־7 מיליארד דבורים שמאביקות 25 אלף אקרים של יבולים.