התרופה של תעשיית הפארמה לפערי השוויון בין גברים לנשים

הראשונה שניפצה את תקרת הזכוכית היא עופרה פיינמסר, שמונתה לפני 15 שנה למנהלת המקומית הראשונה של חברת התרופות העולמית פייזר וכיום מובילה את פעילותה בישראל של חברת הפארמה גיליאד; מנכ"לית סאנופי ישראל, טינה מירי מלוסיאן, עלתה לארץ מגיאורגיה בגיל 4 וחצי, גדלה בלוד, למדה בכיתת מחוננים וכבר בראיון לתפקידה הראשון בחברת תרופות אמרה למראיין, ולא מצמצה לרגע, שהיא רוצה להיות המנכ"לית; כשזהר ששון שמעה שלונדבק ישראל מחפשת מנכ"ל היא לא חשבה פעמיים, התקשרה לחברה שבחנה מועמדים וקבעה לעצמה ראיון.

פיינמסר, מלוסיאן וששון אינן לבד בצמרת תעשיית הפארמה הישראלית, שהופכת בשנים האחרונות לאחד הענפים השוויוניים ביותר בין נשים לגברים. דו"ח של פארמה ישראל, הגוף שמאגד את פעילותן של חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח בארץ, חושף כי 42% ממנכ"לי החברות בענף הן נשים. רבות מהן עשו את צעדיהן הראשונים בענף בתפקידים זוטרים, עבדו קשה והצליחו, וכשהגיעו לצמתים חשובים, העזו ולקחו את הפנייה הנכונה. מתוך 19 חברות פארמה בינלאומיות שמחזיקות נציגויות בישראל, 8 מנוהלות בידי נשים, ובענף מאמינים שקרוב היום שבו יושג שוויון מגדרי מלא בתפקידי הניהול הבכירים בענף. לשם השוואה, שיעור הנשים שמכהנות כמנכ"ליות בחברות הייטק בישראל הוא 9% בלבד (על פי נתוני סטארט־אפ ניישן סנטרל ל־2020).

עוד עולה מהדו"ח כי נשים מהוות 85% מהעובדים באותן חברות בארץ ול־70% מכלל העובדות והעובדים בענף יש תואר שני ומעלה. שוק התרופות בישראל מוערך ביותר מ־12 מיליארד שקל, 76% ממנו נשלטים באמצעות פעילות ישירה של חברות התרופות הבינלאומיות. בעולם מדובר באחד מענפי התעשייה הגדולים ביותר, עם מכירות של 960 מיליארד דולר והשקעות עתק של 150 מיליארד דולר בשנה על מחקר ופיתוח של טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות וטיפולים חדשניים.

"אמרתי שאהיה מנכ"לית"

רבות מהנשים שכבשו בשנים האחרונות את צמרת חברות הפארמה בארץ מכירות זו את זו. חלק מהן גם חולקות עבר משותף כשעשו את צעדיהן הראשונים בענף. טינה מירי מלוסיאן שמובילה את פעילות סאנופי בישראל ועופרה פיינמסר שמנהלת את גיליאד התחילו את דרכן יחד בשנות ה־90 בפרומדיקו. "הייתי בת 23. בדיוק סיימתי לימודים לתואר ראשון ובאתי להתראיין לתפקיד נציגה רפואית, שהוא התפקיד הכי בסיסי בענף. המראיין שאל אותי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. לא חשבתי פעמיים ועניתי מנכ"לית", משחזרת מלוסיאן. "גדלתי כבת לעולים חדשים שחוותה בילדותה את קשיי הקליטה וההתאקלמות של הוריה בארץ. דווקא משם שאבתי כוחות ומוטיבציות להיטמע בחברה ולהיות ישראלית. התהליך הזה העצים אותי, רציתי להצליח, תמיד היתה לי תחושה חזקה של מסוגלות ולא היתה בעיה לחלום".

מימין: טינה מירי מלוסיאן, עופרה פיינמסר וזהר ששון | צילומים: פביאן קולדורף, יוסי מסה

באותה תקופה גם פיינמסר התייצבה בשעריה של אותה חברה כשבידיה תואר אקדמי במדעי החיים. "היה ראיון, אחר כך היו עוד כמה שלבי מיון שהייתי צריכה לעבור וראיתי שנוצר חיבור טוב", היא מספרת. "התחלתי לעבוד כנציגה רפואית ובתוך שמונה חודשים, שזה כלום מבחינת זמן, חברי הצוות שעבדתי לצדם המליצו להנהלה למנות אותי למנהלת שלהם. קיבלתי מינוי זמני, ואין לי מושג מאיפה גייסתי את החוצפה כדי לשאול את המנהל שמינה אותי 'מה הסיכוי שאקבל את התפקיד הזה באופן קבוע במידה ואהיה טובה בו'. אני מניחה שהוא לא חשב שאהיה טובה, ענה 'נראה' ובשורה התחתונה הייתי מנהלת צוות טובה מאוד באופן שהרשים את המנהלים שלי בארץ ובחו"ל".

כ"טאלנטיות" בענף, הקריירות של פיינמסר ומלוסיאן נסקו במהירות. בגיל 30 טינה כבר מונתה לתפקיד סמנכ"לית הסחר ולחברת הנהלה בחברת התרופות הישראלית תרו, אבל היא רצתה עוד. נאמנה לחלום שלה להתקדם בחברה בינלאומית עברה לחברת MSD האמריקאית, כיהנה בתפקיד ניהול בדרג ביניים, התקדמה בה לחברת הנהלה ולאחר מכן דילגה לתפקיד סמנכ"לית השיווק של חברת התרופות הדנית נובונורדיסק.

היא היתה בקבוצת הטאלנטים של החברה שהיוו את העתודה שלה לתפקידי ניהול בכירים, עד שלפני פחות משנתיים קיימה שיחה אקראית עם חברה שסיפרה לה שסאנופי העולמית מחפשת מנכ"ל לפעילותה בישראל. "הבנתי שסאנופי כבר החלה לראיין אנשים לתפקיד. השגתי את פרטי החברה שמאתרת את המנכ"ל הבא ושלחתי מייל, סיפרתי על עצמי ושאלתי כיצד קורה דבר כזה שהם לא יזמו אליי פנייה כי אני מועמדת טבעית לתפקיד הזה. אחרי שבוע זומנתי לפגישה בצרפת עם מנכ"ל סאנופי אירופה. הראיון התקיים ב־10 בבוקר ובשעה 4 אחר הצהריים התקשרו אליי והודיעו שקיבלתי את התפקיד".

מלוסיאן, בזוגיות ואם ל־3, לא מרגישה שהקריבה קורבן מיוחד כדי להתקדם במסלול המקצועי שבחרה לעצמה: "יש לי חיים מלאים, משפחה נהדרת, עם תרבות פנאי. ידעתי לנהל במקביל גם את הקריירה שלי ולקבל החלטות נכונות. הרי אם אני מסוגלת לגבש תוכנית עסקית למוצר או לפעילות מסוימת בחברה שאני מנהלת, למה שלא אעשה תוכנית עסקית לגבי החיים שלי".

"גייסתי גם נשים בהיריון"

החלוצה בענף היתה עופרה פיינמסר שב־2007 מונתה למנכ"לית פייזר בישראל. מגפה עולמית כמו קורונה נתפסה באותה הימים כנושא לתסריט בינוני של סרט אימה הוליוודי, והחברה עצמה נהנתה מההצלחה המסחררת של הוויאגרה. שנים אחר כך פייזר היתה חלוצה בפיתוח חיסון לקורונה בהתבסס על טכנולוגיה חדשנית.

זה היה מינוי ישראלי ראשון שעשתה פייזר עולמית בארץ, ובחרה באישה. "בדומה למצב הנוכחי בהייטק, גם פעילות חברות הפארמה הבינלאומיות בארץ היתה באותה התקופה נחלתם של גברים, בעיקר בתפקידי הניהול הבכירים. כך שהמינוי שלי לתפקיד הזה היה דבר שלא בשגרה", אומרת פיינמסר.

כיום פיינמסר משמשת כמנכ"לית גיליאד ישראל: "המסר המרכזי שאני רוצה להעביר לנשים הוא להעז, ולא להתעכב על השאלה 'מה יגידו'. הייתי שמחה אם יותר ויותר נשים ירגישו ביטחון עצמי במה שהן עושות, וזה לא אומר שכולן צריכות להיות מנכ"ליות או יו"ריות של חברות".

הרבה בזכות ההשראה שספגה מסיפור ההצלחה של פיינמסר ושל מנכ"ליות אחרות בחברות הפארמה הבינלאומיות שפועלות בארץ, זהר ששון החליטה שגם היא מסוגלת — ומסתערת על הגשמת החלום. לפני 4.5 שנים מונתה לתפקיד מנכ"לית לונדבק ישראל, אחרי פעילות של יותר מ־20 שנה בענף הפארמה המקומי. את הדרך החלה בדקסון, המשיכה באילי לילי וצברה ניסיון ארוך בתחום התרופות הפסיכיאטריות.

לונדבק, היצרנית של ציפרלקס לטיפול בדיכאון, היתה החברה שהיא רצתה לעבוד בה – וגם לנהל אותה. "כשתפקיד מנכ"ל לונדבק ישראל נפתח, היה לי ברור שיש לי יתרון בזכות הניסיון העסקי והמקצועי שלי בתחום בריאות הנפש, שנמצא בלבת הפעילות של החברה", אומרת ששון. "פניתי אליהם ביוזמתי וביקשתי שיזמינו אותי לראיון. בתוך זמן קצר הבנתי שאני מועמדת מובילה לתפקיד ואכן קיבלתי אותו".

"זה לא היה דבר של מה בכך לפרוץ את תקרת הזכוכית ההיא לפני 15 שנה", מספרת פיינמסר. "סביבת העבודה היתה גברית, היתה מעין תחושה כזאת שאני צריכה להוכיח שאני טובה במיוחד ומאוד לא אהבתי את זה. נשארתי נאמנה לדרך שלי. לא נבהלתי לגייס לעבודה נשים בהיריון שהיו אז בחודש שמיני. היריון זה דבר חולף וחופשת לידה זה לא אסון. היריון זה לא עונש. אני מניחה שההחלטות האלה הקרינו על הסביבה כולה".

טינה מירי מלוסיאן, מנכ"לית סאנופי ישראל: "הבנתי שכבר החלו לראיין אנשים לתפקיד המנכ"ל, שלחתי מייל ושאלתי כיצד קורה דבר כזה שהם לא יזמו פנייה אליי כי אני מועמדת טבעית. זומנתי לראיון, ובאותו יום הודיעו לי שקיבלתי את התפקיד".