בנק ישראל משנה את הרכב רזרבת המט"ח שלו - ומהמר על יואן סיני וין יפני

בנק ישראל מבצע הרחבה מהותית של הרכב המטבעות ברזרבת המט"ח שלו – שחצתה בשנה שעברה לראשונה את הסכום של 200 מיליארד דולר, כולל "כניסה" של היואן הסיני.

החל מהשנה ל"קופת" המט"ח הענקית של הבנק, שכללה עד כה דולר אמריקאי, יורו ופאונד, יצורפו גם היואן כאמור (המוכר גם בשמו רנמיבי), ין יפני, דולר קנדי ודולר אוסטרלי. התוספת משקפת שינוי "בפילוסופיה ובקווים המנחים בהשקעות" של בנק ישראל, כך אמר המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר.

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל | צילום: עמית שעל

בבלומברג מדווחים כי בדיונים שנערכו בוועדה המוניטרית בשנה שעברה נקבע ששיעור האחזקות של הפאונד והין ברזרבות יעמוד על 5% כל אחד. הדולר הקנדי והדולר האוסטרלי יהוו 3.5% מהסכום הכולל, ושיעור היואן ברזרבות יעמוד על 2%.

השינוי יוביל להורדת שיעור היורו בקופת המט"ח של הבנק ל-20% בלבד, רמתו הנמוכה ביותר זה עשור, ומול רמה של מעט מעל 30% קודם לשינוי. רמת הדולר האמריקאי תרד מ-66.5% ל-61%.

במקרה של הפאונד, העלייה האמורה ל-5% משקפת הכפלת שיעורו ברזרבות. הפעם האחרונה שהמטבע הבריטי היה אחראי על 5% מהסכום הכולל היתה ב-2011.

העלייה הדרמטית בסכום רזרבות המט"ח של בנק ישראל לאורך השנים הובילה בסופו של דבר לשינוי הגישה בכל הנוגע להרכב המטבעות, במטרה להשיג רווח לטווח הארוך. "ראינו צורך ביצירת רווח על הרזרבות, שיכסה את העלויות", אמר אביר.

בכך התקרב בנק ישראל למדיניות של בנקים מרכזיים אחרים בעולם, שרוכשים מטבעות מט"ח במגוון נרחב יותר בהתאם לצורך – אף שגם בשינוי הנוכחי, בשונה מבנקים אחרים, בנק ישראל עדיין לא הכניס לסל הרכישות האפשרי שלו את הפרנק השוויצרי.

הבנק החל לצבור רזרבות מט"ח משמעותיות בתקופת הנגיד סטנלי פישר, שפתח בשורה של התערבויות בשוק ורכישות מט"ח כדי לבלום את העלייה בשקל. רכישות אלה נמשכו גם תחת הנגידים שבאו אחריו, ונכון לסוף מרץ השנה הגיע הסכום למעט מעל 206 מיליארד דולר.

יואן סיני ודולר | צילום: שאטרסטוק