המטבעות הדיגיטליים ימתנו את האינפלציה?

הבעיה הכלכלית הקשה והדי נדירה הניצבת כיום לפתחם של בנקים מרכזיים ברחבי העולם היא הצורך להתמודד בו זמנית עם התפרצות האינפלציה והחשש מהאטה כלכלית.

שתי התופעות נובעות גם מהקורונה, שהצרה את הפעילות הכלכלית עקב המגבלות שהצריכה והקפיצה את האינפלציה עקב צווארי הבקבוק והתייקרות השינוע שגרמה, וגם מהמלחמה באוקראינה, שכבר מכרסמת בהתאוששות הגלובלית וכמובן מעלה עוד את האינפלציה דרך התייקרות מחירי התשומות לסוגיהן – אנרגיה, מתכות תעשייתיות וסחורות חקלאיות.

התבססות על כסף נייר מונעת את ירידת הריביות לטריטוריות שליליות עמוקות | צילום: רויטרס

הבעיה היא שהפתרון לבעיה אחת – העלאות ריביות חדות ומהירות לבלימת האינפלציה – הוא המכשול לבעיה האחרת – התייקרות עלות גיוס ההון והאשראי שמקשה על החברות ומשקי הבית להשקיע ולצרוך. כל זאת, כשנקודת המוצא להעלאות הריבית ברוב המדינות המפותחות הינה 0.

מסיבות שונות, ברוב המקרים נמנעו הבנקים המרכזיים מלרדת לריביות שליליות; על פניו, לו עשו כן, היו הריביות מתחילות לעלות מרמות נמוכות יותר וכך מקשות פחות על הפעילות הכלכלית.

למה בעצם לא ירדו הריביות לטריטוריות שליליות עמוקות? אחת הטענות היא שהסיבה לכך היא התבססות על כסף נייר (paper money) לצורך המדיניות המוניטרית. אלא שבשנים האחרונות עלתה לסדר היום חלופה לכסף הנייר - הכסף האלקטרוני (או מטבע דיגיטלי).

למי שפחות מכיר, בנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל בנק ישראל, נמצאים בשלבים די מתקדמים של בחינה והיערכות לשימוש במטבעות דיגיטליים שינפיקו, מה שנקרא Central Bank Digital Currency (CBDC). מדובר באמצעי תשלום דיגיטלי, המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו, ויוכל לשמש הן מוסדות פיננסיים והן את הציבור הרחב - משקי בית ועסקים. העסקאות בו תוכלנה להתבצע דרך מתווכים, או באמצעות ארנק אלקטרוני – כלי שכבר חדר לשימוש הציבור הרחב.

בכפוף לאתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בכך, מטבע דיגיטלי של מדינה (שיונפק על ידי הבנק המרכזי שלה) יומר ביחס של 1:1 עם יחידת המטבע המסורתית, במזומן או בחשבון הבנק, ובדומה לה, יספק יציבות וודאות כלכלית.

כאמור, יש הטוענים כי מעבר מכסף נייר לכסף אלקטרוני גם יענה על הצורך בחדשנות, יעילות וחיסכון בשימוש באמצעי תשלום וגם יסייע להיאבק בו זמנית בבעיות האינפלציה וההאטה הכלכלית.

כך, באתר קרן במטבע הבינלאומית פורסם לאחרונה פודקסט על בסיס מחקר של שני כלכלנים, הטוענים כי הפיכת הכסף האלקטרוני לאמצעי התשלום הבכיר יותר תסייע מאוד להתמודדות עם הבעיות הללו וכמובן תקל על מלאכתם של הבנקים המרכזיים. השניים, רוצ'יר אגרוול, כלכלן בקרן, ומיילס קימבל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולורדו, טוענים כי ככל שהציבור הרחב ישתמש פחות בשטרות הנייר, כך ייטב לו.

כסוג של נכס, מציעים הכלכלנים כי ה-CBDC שינפיקו הבנקים המרכזיים יורשו לשאת ריבית. במקרה כזה, ריבית 0 כבר לא תגביל אותם והם יוכלו להנמיך את יעדי האינפלציה המסורתיים של 2% וכמו כן יוכלו בנקל לרדת לטריטוריות ריבית שליליות יותר ולהעלות את הריבית במהירות רבה יותר, לפי הצורך. כך, המדיניות תהפוך דינמית, יעילה ואפקטיבית יותר.

בשורה התחתונה, הטענה היא כי ריבית 0 (או אפילו מינוס 1, כפי שבמספר מקומות "העזו" לאמץ) אינה חוק טבע, אלא בחירה של הבנקים המרכזיים. כמובן שישנם רעיונות נוספים כיצד להיאבק בסיטואציה הכלכלית המורכבת, אך המסר שלי בטור זה פשוט: במציאות הנוכחית, יצירתיות מחשבתית היא כלי עבודה חשוב לא פחות מהכלים המסורתיים.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות