לשכת התעסוקה בחולון | קובי קואנקס
היתה קורונה? שיעור האבטלה ירד ל-3.4% במרץ
זאת לעומת 3.7% בפברואר; עם זאת במחצית השנייה של מרץ נרשמה עלייה באבטלה - 3.7%, לעומת 3.2% במחצית הראשונה; בחישוב המורחב, ירד שיעור האבטלה בחודש שחלף ל-4.8%
שיעור האבטלה בחישוב הקלאסי, הכולל רק בלתי מועסקים שמחפשים עבודה, ירד ל-3.4% במרץ (160 אלף מובטלים), לעומת 3.7% בפברואר. בחישוב המורחב, שיעור האבטלה בחודש שחלף ירד ל-4.8% (210 אלף מובטלים) לעומת 5.4% בפברואר. עם זאת במחצית השנייה של מרץ נרשמה דווקא עלייה באבטלה שמנעה ירידה גדולה בהרבה בחישוב בחודשי. כך עולה מסקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) המתפרסם היום. לשם השוואה, שיעור האבטלה בפברואר 2020, לפני הקורונה, עמד על 3.2%.
קראו עוד בכלכליסט:
שיעור האבטלה הקלאסי נתפש כנתון הרלבנטי בעיני מי שסבורים שהמשק חזר למצב של "עסקים כרגיל" ואין לספור מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה. אם מקבלים את החישוב הזה, הרי שישראל נמצאת במצב של אבטלה נמוכה מאוד המכונה "אבטלה חיכוכית" שנובעת בעיקר ממעברי עבודה.
שיעור האבטלה בחישוב המורחב כולל בלתי מועסקים שמחפשים עבודה, אנשים שנמצאים בחל"ת וכן מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה. הוא הנכון בעיני מי שסבורים שחלק ממובטלי הקורונה עדין מתקשים לחזור לעבוד. ככל שעובר הזמן גוברת השאלה האם לא צריך להתייחס למובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה כאל מי שלא משתתפים בכוח העבודה ולכן אינם מובטלים.
הירידה באבטלה במרץ היתה יכולה להיות משמעותית יותר לולא העלייה שנרשמה במחצית השנייה של החודש; שיעור האבטלה בחישוב הקלאסי עלה מ-3.2% במחצית הראשונה ל-3.7% במחצית השנייה. שיעור האבטלה בחישוב המורחב עלה בתקופה זו מ-4.7% ל-5.3%.
גם בשיעור התעסוקה נרשמה ירידה קלה מ-61.8% במחצית הראשונה של מרץ ל-61.3% במחצית השנייה. בכך הוא התרחק ב-0.5% משיעור התעסוקה במחצית הראשונה של מרץ 2020 - לפני משבר הקורונה - שעמד על 62.1%. בחישוב החודשי שיעור התעסוקה דרך במקום.