ביהמ"ש: רק אדריכלים יוכלו להגיש בקשות להיתרי בנייה של מבנים גבוהים

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל, קבעה היום (א') כי מהנדסי בניין לא יוכלו להגיש בקשות להיתרי בנייה של מבנים שגובהם מעל 11 מ' (כ-3 קומות, מבנה "פשוט").

מצד שני, כך עולה מפסק הדין, אדריכלים יוכלו להיות עורכיהן של בקשות למבנים מכל הסוגים. אין להקל ראש בהכרעה זו שמגיעה כתוצאה מעתירה מנהלית של הנדסאים ומהנדסים שתוכניותיהם נידחו בחודש אפריל 2021, אחרי שנים שבהם לא היתה כל בעיה בכך, ע"י הוועדה המקומית חיפה. זאת לאחר שהוועדה מקומית חיפה לפתע החליטה להסדיר את העניינים ולדאוג לכך שמהנדסים לא יוכלו להגיש תוכניות למבנים שאינם מוגדרים של מבנה פשוט.

בעתירת המהנדסים והנדסאי הבניין נטען כי החלטת הוועדה המקומית חיפה, פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק של העותרים ובפרנסתם, ושהיא התקבלה ללא בסיס ראוי, ללא כל התראה וללא שנשמעה עמדתם. עוד נטען, כי ההחלטה לא הועברה לעותרים וכי ועדות מקומיות רבות אינן מונעות הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסים והנדסאים כעורכים ראשיים.

רם מרש, לשעבר יו"ר התאחדות האדריכלים | עמית שעל

לדברי העותרים: "החלטת המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה) סותרת את האמור בהוראות החוק, סותרת את הנהוג אצל המשיבה עצמה לפחות בארבעים השנים האחרונות, סותרת את הנהוג והמקובל עד היום, לפי מיטב ידיעתם של העותרים, בכל הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה בכל המקומות האחרים בישראל, סותרת את פסיקתם הברורה של בתי המשפט וועדות הערר בנוגע לזהות "עורך הבקשה" הראשי להיתר הבנייה ופוגעת בצורה אנושה, ללא כל צורך או בסיס והרבה מעבר לנדרש, בזכות היסוד של העותרים ושל מהנדסי או הנדסאי בניין אחרים לחופש העיסוק. מדובר בגזר דין מוות לפרנסתם ולעסקיהם של העותרים".

הוועדה המקומית חיפה, שכנגד החלטתה יצאו העותרים, טענה כי "היא איננה הכתובת לעתירה, שכן היא רק מיישמת את הנחיית הרשם, שהוא הגוף המוסמך לעניין, ולכן היה על העותרים לפנות אליו וכן אל מנהל התכנון, בפנייה מוקדמת ומשלא עשו כן - לוקה העתירה באי מיצוי הליכים ולכן יש לסלקה על הסף".

שופטת בית המשפט המחוזי חיפה תמר שרון נתנאל קבעה כי "עיון בהוראות תקנות ייחוד הפעולות מעלה, כי הן אינן חד-משמעיות. בנוסף, נראה, שעד למסמך הרשם, הוועדות וככל הנראה גם הרשמים, סברו שאין מניעה שמהנדס רשוי, במדור הנדסת מבנים יגיש בקשה להיתר בנייה, כעורך ראשי שלה שהרי, במשך שנים רבות (ואולי מאז ומתמיד) התקבלו אצל וועדות מקומיות ברחבי הארץ בקשות להיתרי בנייה אשר חתומות על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים שלהן".

מגדלים בתל אביב | צילום: טל שחר

עם זאת, לשרון נתנאל היתה ביקורת על התנהלות הוועדה המקומית חיפה: "מכל אשר בפניי עולה, שככל הנראה, בשל סברתה השגויה של הוועדה, ההליך בו התקבלה ההחלטה לא היה הליך מנהלי תקין; הוועדה לא הביאה בחשבון כיצד ועדות אחרות נוהגות, לא נתנה דעתה לערך השוויון - לצורך בשוויון בהתנהלותן של כל הוועדות, על מנת שלא תיווצר הפליה בין מהנדסים ברשות אחת למהנדסים ברשויות אחרות, לא ביררה מהו המצב ברשויות אחרות, לא הניחה את הנושא לדיון מקיף, לא פרסמה את כוונתה בציבור בעלי המקצוע הרלבנטיים, לא הזמינה אותם להשמיע עמדתם ולא שמעה את התאחדות המהנדסים בכלל ואת העותרים בפרט ואף לא קבעה הוראות מעבר הולמות וסבירות".

לשופטת היתה גם ביקורת על רשם המהנדסים והאדריכלים: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה, אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא, עד כה, ולא דאג שיוצאו, הנחיות מחייבות לוועדות התכנון".

כאמור, פסק הדין קבע כי כל בעלי המקצוע, גם אדריכלים וגם מהנדסים וגם הנדסאים, יוכלו להגיש בקשות להיתר למבנים "פשוטים", שגובהם עד 11 מ', מהנדסים יוכלו לתכנן קונסטורציות של מבנים שהם מבני ציבור, מבני תעסוקה ומגורים, לעשות תיאום ופיקוח על הבנייה. כמו כן, יוכלו מהנדסים לחתום על בקשות להיתרים של מבני תעשיה, מלאכה, מחסנים, גשרים וכיו"ב. לעומת זאת, אדריכלים רשויים יוכלו לערוך תכנון מוקדם ותכנון סופי, לערוך תשריטים ותקנונים לתוכניות, להגיש תוכניות ולעשות הכוונה עליונה בביצוע התוכניות.

עו"ד ואדר' ליאור דץ, שייצג בתיק זה את התאחדות האדריכלים אופטימי לנוכח פסק הדין: "היום קיבל בית המשפט המינהלי בחיפה החלטה היסטורית אשר מחזירה לאדריכלים את הסמכות המקצועית. בית המשפט קיבל את הפרשנות המשפטית של התאחדות האדריכלים כי רק אדריכל יכול להיות עורך בקשה להיתר בניה לרוב המבנים (מגורים, מסחר וכו') . מדובר בתיקון של עוולה היסטורית שבה ועדות רבות, כפי שמתואר בהחלטה, איפשרו למהנדסים להיות עורכי בקשה בניגוד לדין !!! בכך הם סיכנו את הציבור ופגעו באיכות התכנון בישראל והפכו את מקצוע האדריכלות לחסר כל ערך. עכשיו יש לקוות כי ההובלה תחזור לידיים של האדריכלים שהוכשרו ואיכות התכנון בישראל תשתפר".

דץ הוסיף כי "אנחנו לצערנו מסכימים עם קביעת בית המשפט כי התקנות מנוסחת בצורה רעה ושהמדינה חייבת להסדיר את התקנות ולא בית המשפט. אנחנו בטוחים כי כאשר המדינה תסדיר את התקנות היא תקבע שגם במבנים "פשוטים" רק אדריכל או הנדסי אדריכלות יכול להיות עורך הבקשה".