מפעל TSMC בטייוואן | צילום: TSMC
מחקר: למרות סובסידיות במיליארדים במערב, טאיוואן תמשיך לשלוט בייצור השבבי
שוק השבבים העולמי צפוי לזנק ב-2022 לכ-129 מיליארד דולר, מה שייתן למי שתשלוט בו הרבה כסף ובהתאם גם כח. עלות ייצור השבבים גבוהה ב-50% בארה"ב לעומת טאיוואן, מה שכנראה ישאיר את השליטה בייצור בידיה
למרות ההשקעות המסיביות של אירופה וארה"ב, טאייוואן תמשיך לשלוט בייצור השבבים בעולם בעתיד הקרוב. המיליארדים בסובסידיות שצפויים מהאמריקאים והאירופאים לחברות ייצור השבבים כנראה לא ישנו את התמונה. האי הקטן מחזיק בכ-48% מסך יכולת הייצור העולמית ו-61% מיכולת הייצור של שבבים בגודל 16 ננומטר ומטה, כך לפי חברת המחקר TrendForce. בהכנסות מדובר על כ-26% מסך מכירות המוליכים למחצה בעולם ועל כ-64% מסך כל ההכנסות של ייצור השבבים כיום.
קראו עוד בכלכליסט:
המספרים האלה יכולים להדאיג שכן מדובר באחת מתשתיות החיים המודרניים. שבבים מפעילים כמעט כל דבר סביבנו, החל מהמחשב והמכונית וכלה במקרר ומכונת הכביסה שלא לדבר על מכונות ייצור במפעלים. טאיוואן נמצאת במצב עדין, היא לא מוכרת על ידי מדינות רבות בעולם באופן רשמי, ועדיין, ככל הנראה השליטה שלה על אמצעי הייצור מאפשרת לה לשמור על מעין אקדח טעון שיכול להזיק מאוד אם ייעשה בו שימוש.
שוק השבבים העולמי צפוי לזנק ב-2022 לכ-129 מיליארד דולר, עלייה של 20% לעומת אשתקד. מתוך זה, חלקה של טאיוואן צפוי לצמוח לפחות בכ-2%. TSMC צפויה להגדיל את חלקה מ-53% בשנה שעברה ל-56% השנה. בהיקפי שוק מעין אלה, מדובר בגידול מרשים. חשוב גם להזכיר ש-TSMC אינה החברה היחידה במדינה. מעבר לקבלניות הייצור של עולם הטכנולוגיה פגטרון, פוקסקון, וויסטרון וקומפל קורפוריישן, ישנן גם יצרניות השבבים UMC שלה יישארו כ-7% מהשוק ואת PSMC.
בשנה האחרונה החלו ממשלות אירופה וארה"ב להציע סובסידיות נרחבות ליצרניות השבבים כדי להגדיל את העצמאות התעשייתית של המערב מסין. אבל לפי עורכי המחקר גם היקפי ההשקעה העצומים שמגיעים ליותר מ-100 מיליארד דולר במשולב לא יספיקו כדי לבנות תשתית ייצור שבבים בתקופה הקרובה - לפחות עד 2025. בשלב הזה עדיין יהיו לטאיוואן כ-44% מסך שוק הייצור, 47% בתחום ייצור פרוסות הסיליקון בקוטר של 12 אינץ' ו-58% מתהליכי הייצור המתקדמים. היצרניות הטאיוואניות לא מוותרות כל כך מהר על סין. ישנן עדיין תכניות מוסדרות להמשך הקמה של מפעלי שבבים בסין עצמה. מה שאומר שהן לא מפחדות לשים את משאביהן אצל היריב הפוליטי. אולי דרך להרגיע את האמריקאים ולהראות להם שהסכנה אינה גדולה כל כך.
לשם כך ב-TSMC יוסיפו מפעלים ביפן וארה"ב, וכמובן גם בטאיוואן עצמה. UMC גם היא מקימה מפעלים חדשים בסינגפור ובבית, כמו גם PSMC ו-Vanguard. אבל לא מדובר רק כאמצעי לרצות את המדינות המערביות. זוהי אסטרטגיה שמאפשרת לחברות הטאיווניות לגלוש בבטחה בין הגלים הסוערים של הגיאופוליטיקה העולמית. גם הרחבת הייצור בסין היא חלק מהאסטרטגיה הזו - למרות הסיכון שבריגול תעשייתי ועסקי. שכן אין לטעות. סין גם היא משקיעה מיליארדים כדי לבנות תשתית ייצור שבבים משל עצמה. מעבר לאספקה עצמית, תשתית זו גם תשמש כאמצעי להציע למדינות בעולם אלטרנטיבה למוצרים המערביים שמגיעים פעמים רבות עם תנאים פוליטיים משל עצמם.
זה אומר גם שהטאיוואנים ימשיכו להסתמך על עצמם בכל הנוגע למו''פ. בכל אופן, הטאיוואנים אינם מודאגים מניסיונות העצמאות הסיניים והמערביים. לדברי מייסד TSMC לפני כחודש, למדינתו יש מאגר כשרונות המותאמים לדרישות היצרניות שלא נמצא בארה"ב. מוריס צ'אנג טען שמדובר "בתרגיל הבל מסוכן ויקר". הוא גם אמר שעלות הייצור גבוהה ב-50% באמריקה לעומת טאיוואן - מה שמוסיף לחוסר היתכנות של השאיפות הטכנולוגיות המערביות. אבל עדיין, גם TSMC התקשתה לעמוד בגידול בדרישה לשבבים שנוצרו בעקבות מגיפת הקורונה - ועדיין עסקיה צמחו 36% ברבעון האחרון לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה ל-17.6 מיליארד דולר. מנגד ישנן אינטל וחברות השבבים המערביות כגון Global Foundries וסמסונג שגם הן מעוניינות לנצל את המומנטום ולהציע יכולת ייצור במפעלים שלהן. המימון להקמתם מגיע ברובו מהממשלות המקומיות וצפוי להתרחב גם אם בסופו של דבר זה לא יצמצם במהרה את הנתח של החברות הטאיוואניות.