לפי פילבר, לא היו הטבות אלא תמריצים

1. לחקירה הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר בתיק 4000, שהחלה היום (ג'), יש מספר יעדים ומטרות שנחלקות למספר רזולוציות בואכה למוקד התיק: הפגישה שבה הנחה נתניהו את פילבר להיענות לבקשות של אלוביץ' להיטיב עם בזק. אחת המטרות המרכזיות היא לנטרל את משמעות הפגישה, לשלוף ממנה את העוקץ.

ולמה? בגלל שפילבר החליט לשנות את היחס לבזק הרבה לפני שנתניהו הורה לו, ובגלל שבכירי המקצוע במשרד התקשורת החליטו, לפניו ובלעדיו, שאין מניעה לאשר את עסקת בזק-יס.

עו"ד ז'ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ' | צילום: עמית שעל

נכון, אם נתניהו נתן לו את ההנחיה כתמורה לטובת ההנאה מבזק אז אין משמעות לפועלו ולגבורותיו של פילבר במשרד. אבל כאשר הוכחת השוחד תלויה בראיות נסיבתיות, אז סניגורו של אלוביץ׳, עו״ד ז׳ק חן, שחקר היום את פילבר, מעמיס כאן מערכת נסיבתית שאמורה להציג את הפגישה לכל היותר כבקשה של נתניהו מפילבר לתת לבזק את החתימה שממילא כולם התכוונו לתת לה.

2. בין פילבר לבין בכירי משרד התקשורת ומנ״כלו היוצא אבי ברגר זרמו נהרות של דם רע. הכביסה המלוכלכת הזו כובסה בחקירה הנגדית. ״כשנכנסתי למשרד התקשורת הבנתי את בעיות שוק התקשורת טוב יותר מברגר שיצא ממנו״, אמר פילבר, שהחליט לשנות את הקו והגישה למונופול. ״להבדיל מברגר, שעבד בהנחתות, לי הייתה חשובה ההידברות. נראה לי אנומלי שרגולטור לא מדבר עם המפוקח הכי גדול שלו".

את ההידברות הזו עם המפוקחים שכלל פילבר למחוזות מרחיקי לכת. התביעה התמקדה בערוץ החשאי הפסול שפתח פילבר מול אנשי בזק כמנכ״לית סטלה הנדלר ובמיוחד היועץ האסטרטגי אלי קמיר. בעדותו היום סיפר פילבר שנפגש באופן פרטי, בבתי קפה ובבתים פרטיים, עם מנכ״לים נוספים של גופים מפוקחים, כגון טל גרנות, מנכ"לֹית HOT.

3. פילבר פרס תובנה מעניינת על הבירוקרטיה הישראלית כפי שחווה אותה על בשרו במפגש עם בכירי משרד התקשורת. אם תרצו, תובנה על היחס בין הפקידות לבין הזרוע המבצעת של השר. ״כשאתה בא עם צורך של השוק, אז כל אחד בחדר שולף מכיסו איזה נייר או פרוצדרה שאי אפשר לעשות כי ככה וככה", הסביר פילבר. "אני בא מהשוק הפרטי, ששם מבחן התוצאה הוא הקובע, וכאן מה שקובע הוא התהליך והפרוצדורה. אני מתמודד עם שמונה פקידים שכל אחד ממציא תירוץ למה אי אפשר לעשות".

שלמה פילבר בבית המשפט, היום | צילום: אלכס קולומויסקי

המתח הזה הוליד סוג של מרד במשרד, במיוחד כשהתברר לבכיריו שהביצועיזם הפילברי נוטה לטובת בזק. ״בישיבה מול כל גורמי המשרד זרקתי פצצה לא קטנה - הפסקת אש עם בזק", אמר פילבר. "מדברים איתם בסגנון אחר לגמרי. הפצצה היא המדיניות האחרת שגיבשתי במשך שבועות לאחר פגישות עם מספר גורמים״.

המדיניות הזו הייתה מכוונת לשיפור תשתית הולכת הסיבים האופטיים שנועדה להדביק את הפיגור שישראל נקלעה עליו עקב הזנחה של שנים ומלחמות בלתי פוסקות עם בזק, פיגור שלפי פילבר כבר עלה לנו 50 מיליארד שקל.

4. פילבר העיד שאחרי לכתו, כל השרים והמנכ״לים אימצו את משימת הסיבים האופטיים שהוא החליט לקדם בהידברות עם בזק. כשמדובר בתשתיות, הסביר, אין לגופים פרטיים תמריץ להשקיע אלא אם הם מקבלים משהו מהרגולטור, למשל ודאות לגבי תעריפים ומחירים שיבטיחו רווחיות בעתיד. חזונו של פילבר היה לשכלל את השוק לתחרות בין שלושה נשאי סיבים אופטיים – בזק, הוט ו-IBC, חברת בת של חברת החשמל. המסקנה היא שתמרוץ בזק באמצעות אישור עסקת בזק-יס נראה לפילבר כמו מהלך מובן מאליו.

שאול אלוביץ' | צילום: אוהד צויגנברג

פילבר אישר שלא שמע מאף גורם מקצועי במשרד שהמיזוג הוא אסון מקצועי, אלא שצריך לאשר אותו בתנאים. אולם, למהלך היה נחוץ אישור של מועצת הכבלים והלוויין, אלא שלמועצה לא היה תקציב להעסקת יועץ כלכלי שחוות דעתו נחוצה לאישור. ברגר לא מצא את הסעיף התקציבי למימון היועץ. פילבר נרתם לקידום העניין ודחק בסמנכ״ל מימון שמילה לקדם את הליך בחירת היועץ. ״זו המשמעות של דירבון סוסים עצלים״, אישר פילבר, וכל זאת לפני פגישת ההנחייה עם נתניהו.

5. טכניקת החקירה הנגדית היא באמצעות זום-אאוט, להבדיל מהזום-אין של החקירה הראשית. התביעה מתמקדת בפגישת ההנחייה (שהתקיימה או לא התקיימה), במילים שאמר (או לא אמר) נתניהו לפילבר – טפל בבקשות של שאול אלוביץ׳. לשיטת התביעה, די במילים אלה כדי להניח את הנדבך לעסקת השוחד, כיוון שהן נאמרו תוך מודעות לטובת ההנאה בה נפנף אלוביץ' לפני חוטמו של נתניהו.

ההגנה, לעומת זאת, מרחיבה את היריעה ומאירה את התנהלותו של פילבר לאורך ולרוחב. לפני נתניהו, אחריו ובלעדיו. פילבר שנפגש עם קמיר והקשיב למצוקות בזק עוד לפני שמינויו אושר. פילבר שביקש להגשים מדיניות באמצעות הידברות ולא הנחתות. פילבר שמעוניין בתוצאות ולא בפרוצדורות. פילבר שהעדיף סיבים אופטיים על פני רפורמת השוק הסיטונאי. פילבר שהתוודע לעסקת בזק-יס לאחר שכבר אושרה עקרונית במשרד ונתקעה על שטות בירוקרטית מופרכת.

לאסטרטגיה זו מספר יעדים שמשיקים גם לשאלה האם הנושאים האלה של רגולציה, מדיניות תקשורתית והתנהלות משרד ממשלתי אכן מתאימים לאכיפה פלילית. התזה של התביעה היא שמדובר בדיל פלילי – מתן האישור תמורת אתנן הסיקור. ההגנה מנסה: 1. לטהר את שני צדי המתרס – האישור והסיקור הם לגיטימיים. 2. לטעון שהתזה של התביעה אינה בלעדית כשמרחיבים את היריעה. 3. להטיל ספק בלגיטימיות הטיפול הפלילי ביריעה הזו.