הזרם הפוליטי בחברת החשמל קיצר את בהרב

התפטרותו אתמול (ג') של יו”ר חברת החשמל דב בהרב, כשלושה שבועות לאחר שמונה לתפקידו, הדגישה עד כמה שולטת הפוליטיקה בדירקטוריון החברה הממשלתית הגדולה, שבה תלויים כל אזרחי מדינת ישראל. במכתב ההתפטרות שלו הדגיש בהרב כי ”נחשפתי למעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים בתהליך בחירת המנכ”ל”.

בפגישה דחופה של בהרב עם שרת האנרגיה קארין אלהרר, הוא הסביר לה שאינו יכול להישאר בתפקיד לנוכח האירועים שליוו לפני שבועיים את בחירתו של מאיר שפיגלר כמנכ”ל החברה, והניסיון להחליף את מזכיר החברה ניר גולדשטיין (פרטים נוספים בהמשך).

מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים. סערות עם כניסתה לתפקיד | צילום: אלעד מלכה

“כלכליסט” חשף כבר לפני שבועיים כיצד התנהלה ישיבת הדירקטוריון בה נבחר שפיגלר לתפקידו, במהלכה יצאו כמה מהדירקטורים החוצה להתייעצויות. המהלכים הללו, בין היתר, השאירו רושם קשה, בלשון המעטה, על בהרב. ל”כלכליסט” נודע שהוא שקל את התפטרותו כבר יומיים לפני שהכריז עליה באופן רשמי. אלהרר, שנדהמה מכוונתו להתפטר ביקשה ממנו לשקול שוב את החלטתו. בהרב סירב בהסבירו שהמצב ששורר בחברה לא ניתן לתיקון.

התפטרות יו”ר חברת חשמל זמן קצר כל כך לאחר כניסתו לתפקידו מחייבת בדק בית במתרחש בחברה תוך בחינה מי בעצם שולט בה. בסביבתה של שרת האנרגיה מבינים שיש כשלים ניהוליים בחברה כשיו”ר מקצועי עם ניסיון ניהולי עשיר עוזב אותה כל כך מהר. היא מתכוונת לבדוק את ההתנהלות הקשורה למינוי המנכ”ל ומזכיר הדירקטוריון, שהיוו את עילת ההתפטרות של בהרב.

משחק כיסאות פוליטי

במכתב התפטרות ששיגר בהרב לאלהרר ולשר האוצר אביגדור ליברמן, הוא כתב בין היתר כי “לפני פחות משלושה שבועות, בישיבה בה בחרתם בי לכהן כיו”ר החברה, הבטחתי להתמודד עם עבודה קשה ואתגרים ניהוליים מורכבים. אך לצערי הרב, בשבועות הקצרים אך האינטנסיביים שעברו מאז בחירתי - אשר במהלכם התנהל הליך לבחירת מנכ”ל לחברה והליך איתור להחלפת מזכיר דירקטוריון החברה - נחשפתי למעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים בקרב חברי דירקטוריון וגורמים בהנהלת החברה, כמוה לא ראיתי באף אחד מהתפקידים הבכירים שמילאתי בחברות מובילות במשק”.

דב בהרב: "בשבועות הקצרים שעברו מאז בחירתי ליו"ר חברת החשמל, נחשפתי למעורבות אגרסיבית של שיקולים פוליטיים בקרב חברי דירקטוריון וגורמים בהנהלת החברה, כמוה לא ראיתי באף אחד מהתפקידים הבכירים שמילאתי"

בהרב הוסיף וכתב כי “התנהלות זו עלולה לפגוע בחברה ובניהול התקין שלה. לאור זאת החלטתי לעזוב באופן מיידי את התפקיד ומצר על המציאות אשר לא מאפשרת את הגשמתו”.

התפטרותו של בהרב מגיעה ממש רגע לאחר שהיה נראה שחברת החשמל שנקלעה לטלטלה ניהולית - עם עזיבתם של היו”ר הקודם יפתח רון טל והמנכ”ל עופר בלוך - יוצאת סוף סוף לדרך חדשה. באוגוסט 2021 עזב היו”ר רון טל בטרם מונה לו מחליף, ובפברואר 2022 הודיע גם המנכ”ל בלוך על התפטרותו לטובת כהונה כמנכ”ל שופרסל.

בתחילת החודש הנוכחי נראה היה כי מתחיל עידן חדש בחברת החשמל. ב־6 באפריל מונה בהרב לכהן כיו”ר במקום רון טל ושבוע לאחר מכן ב־14 באפריל אישר הדירקטוריון את מינויו של מאיר שפיגלר, מנכ”ל ביטוח לאומי, לתפקיד מנכ”ל חברת החשמל. שני המינויים היו מלווים בביקורת. בהרב שהיה בעבר מנכ”ל אמדוקס ויו”ר התעשייה האווירית ספג ביקורת על כך שביקש לכהן במתכונת של חצי משרה, כאשר דירקטורים בחברה סברו שהעסקה במתכונת זו אינה הולמת חברה בסדר גודל כזה ועלולה לשדר מסר בעייתי.

חברת החשמל היא אחת מהחברות הממשלתיות הגדולות בישראל, הן מבחינת מספר העובדים שלה והן בשל המחזור הכספי שהיא מגלגלת. רון טל כיהן ב־100% משרה ובסביבתו טענו כי מדובר בעלבון לתפקיד לגייס יו”ר בחצי משרה. יחד עם זאת וחרף הניסיונות השונים לקעקע את מינויו של בהרב, הוא אושר ויצא לדרך.

מימין: יו"ר חברת החשמל הפורש דב בהרב, מנכ"ל חברת החשמל הנכנס מאיר שפיגלר, שרת האנרגיה קארין אלהרר. קרבות על מינויים פוליטיים | צילומים: אוראל כהן, יואב דודקביץ, יריב כץ

שבוע לאחר מכן אישר דירקטוריון החברה את מינויו של שפיגלר לתפקיד מנכ”ל החברה. זאת זמן קצר לפני שבלוך אמור היה לסיים את כהונתו. שפיגלר כיהן כדירקטור בחברת החשמל ויש לו היכרות מוקדמת עם החברה, והוא זכה לתמיכה של שר האוצר ליברמן.

המינוי לווה בישיבה סוערת, במסגרתה המנכ”ל היוצא בלוך זעם על הבחירה ואמר כי “אני לא מוכן לראות אתכם הורסים את החברה עם מינוי פוליטי”. גורמים בחברה טענו כי באותה ישיבה בלוך איים להתפטר באופן מיידי. אחרים טענו שהוא ממילא אמור לסיים את כהונתו בסוף החודש כך שהתפטרות מיידית איננה על הפרק.

בנוסף, בשבועות האחרונים נעשה ניסיון להחליף את מזכיר חברת החשמל ניר גולדשטיין ולמנות במקומו לתפקיד את מור חלוץ שהיתה בעבר ראש המטה של יובל שטייניץ. בהרב ביקש שגולדשטיין ישאר בתפקידו לתקופה הקרובה בה נכנסים לחברה יו”ר ומנכ”ל חדש ואף קיבל גיבוי לכך מהיועצת המשפטית של החברה.

עם זאת, בסביבתו של שטייניץ טענו אתמול כי היועמ”שית אישרה את מינויה של חלוץ לתפקיד מזכירת הדירקטוריון. “די ברור שמי שבוחש פוליטית הוא בלשכת השרה שרוצה לפסול את מינויה של חלוץ בגלל הקשר לשטייניץ. כל חטאה של חלוץ הוא היותה מקורבת לשטייניץ”, אמרו.

במקביל לטלטלות בצמרת חברת החשמל, החברה מצויה בתקופה האחרונה ביישום הרפורמה במשק החשמל. במסגרת הרפורמה מוכרת חברת החשמל 5 תחנות כוח שהיו בבעלותה לידיים פרטיות, ומאבדת את המונופול שהיה לה על ייצור חשמל. למרות המשברים בהנהלה, נראה שהרפורמה ממשיכה להתקדם לפי התוכנית ולא מושפעת מהמאבקים בצמרת.

ליברמן מצליח, אלהרר נכשלת

אלהרר ספגה באחרונה מכה כפולה בחברת החשמל. היא נכשלה במינויה לתפקיד היו”ר של אמי פלמור לשעבר מנכ”לית משרד המשפטים. ועדת גילאור לאישור מינויים בכירים בחברות הממשלתיות פסלה פעמיים את מינויה של פלמור. וכעת, התפטרותו של בהרב לאחר שאלהרר נלחמה באחרונה למנותו לתפקיד.

כזכור, שר האוצר אביגדור ליברמן שנדרש לחתום על המינוי, לא מיהר לתמוך. ליברמן לא סבר שיש להעסיק את יו”ר החברה בחצי משרה, ושאף לקדם את בחירת המנכ”ל, שפיגלר, ואף הצליח בכך. כמו גם ב”עסקת החבילה” שערך ליברמן עם אלהרר לפני כמה חודשים למינויו של השר לשעבר מישראל ביתנו יצחק אהרונוביץ’ ליו”ר חברת מקורות, בתמורה להסכמתו של שר האוצר למינויה של אמי פלמור ליו”ר חברת החשמל. אהרונוביץ’ כבר מכהן כיו”ר מקורות, ופלמור בבית.

שרת האנרגיה נכשלה פעמיים במינוי יו"ר לחברת החשמל - בתחילה עם אמי פלמור וכעת עם דב בהרב. מנגד, שר האוצר רשם הצלחות במינוי המנכ"ל מאיר שפיגלר, ובמינוי מקורבו יצחק אהרונוביץ' ליו"ר מקורות

כעת, אלהרר בודקת מינוי מקצועי ראוי, שיוכל לא רק לענות על התנאים הנדרשים, אלא גם שתהיה לו מספיק עוצמה להתמודד עם המנכ”ל שפיגלר והכוחות הפוליטיים בדירקטוריון חברת החשמל. זאת מאחר שמרבית הדירקטורים בחברה מונו על ידי שרי הליכוד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי “רשות החברות מצטערת על החלטתו של דב בהרב להתפטר מתפקידו. הרשות סבורה כי למר בהרב היה תפקיד חשוב באתגרים שנכונו לחברה בשנים הקרובות. בכל הנוגע להכרעה על כהונת יו”ר בהיקף משרה של 50% בלבד, המתינה הרשות להתייחסות הדירקטוריון, אך טרם התקיים דיון בנושא, האם מינוי בהיקף העסקה של 50% עולה בקנה אחד עם טובת החברה”.