אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצרניות הרכב הגרמניות לקחו אחריות חלקית על השואה רק בשנים האחרונות האופנועים של BMW | צילום: BMW

יצרניות הרכב הגרמניות לקחו אחריות חלקית על השואה רק בשנים האחרונות

לאורך עשרות שנים לאחר מלחמת העולם השנייה העדיפו יצרניות הרכב הגרמניות לשמור על פרופיל נמוך. ב.מ.וו היתה הראשונה - רק ב-2016 - להודיע כי היא מביעה חרטה על מעשיה בשואה. בעקבותיה לקחו גם יצרניות רכב אחרות אחריות על חלקן במערך הנאצי, באופן מלא או חלקי

28.04.2022, 11:15 | תומר הדר

בחורף 1944 הגיע למחנה הריכוז אושוויץ מהנדס רכב מטעם יצרנית צעירה – פולקסווגן. ליצרנית הרכב, שעסקה גם בייצור תחמושת, הייתה מטרה ברורה: אימוץ 300 בעלי מלאכה יהודיים שידעו לעבד מתכת לשורותיה. בתקופת זמן זו הגיעו יהודי הונגריה למחנה ההשמדה, ונחשבו יקרי ערך מכיוון שהיו בעלי מלאכה מיומנים. לצד 300 בעלי המלאכה, "הוחרמו" גם 650 נשים – חלקן בהריון. הרישומים אודות סיפור זה קיימים במספר ארכיונים אבל מידע אחד חסר: כמה מהם שרדו.

קראו עוד בכלכליסט:

פולקסווגן כמובן לא לבד. מסמכים ששרדו מאותם ימים מצביעים על היקפי העסקה חסרי תקדים של עובדי כפייה יהודים בתעשיות הכבדות בגרמניה: בוש, טיסנקרופ, דיימלר, אוטו אוניון. הנתונים חושפים שפולקסווגן החזיקה בכ-12 אלף עובדי כפייה יהודים, משפחת קוואנדט שמחזיקה בב.מ.וו העסיקה כ-50 אלף יהודים, בגלל שהחברה ייצרה גם מנועי מטוסים, ודיימלר העסיקה כעובדי כפייה 20 אלף יהודים שבנו עבורה ציוד מלחמתי במפעלי מרצדס בנץ.

מכונות המלחמה שיוצרו עבור הנאצים במרצדס. רבים מהפועלים היו יהודים, צילום: מרצדס בנץ מכונות המלחמה שיוצרו עבור הנאצים במרצדס. רבים מהפועלים היו יהודים | צילום: מרצדס בנץ מכונות המלחמה שיוצרו עבור הנאצים במרצדס. רבים מהפועלים היו יהודים, צילום: מרצדס בנץ
כלי רכב שייצרה ב.מ.וו בתקופת המלחמה, צילום: BMW כלי רכב שייצרה ב.מ.וו בתקופת המלחמה | צילום: BMW כלי רכב שייצרה ב.מ.וו בתקופת המלחמה, צילום: BMW

מבחינת יצרני הרכב הגדולים, עד המאה הנוכחית כמעט ולא הייתה אבחנה ולקיחת אחריות אמיתית על כך שהיהודים הועסקו בכפייה על ידי יצרני הרכב. בעבר התייחסו היצרניות ל"פועלי כפייה" באופן כללי, ללא התייחסות ליהודים בפרט. השאלה המתבקשת היא מדוע תעשיית הרכב הגרמנית לא התייחסה במישרין ליהודים.

עד המאה הנוכחית ניצבו יצרניות הרכב הגרמניות בפני סכנת תביעה מצד שורדי השואה היהודים. איחוד גרמניה והדיונים המחודשים בהסכמי התשלומים הפחידו את יצרניות הרכב הגרמניות שהחזיקו במידע אודות מספר עובדי הכפייה היהודים. בנוסף, במאה הנוכחית זכו יצרניות הרכב הגרמניות ללגיטימציה בישראל – עד לרמה של אספקת רכבי משרד ראש הממשלה והרמטכ"ל.

ייצור של מנועים במפעלי ב.מ.וו על ידי עובדי כפייה, צילום: BMW ייצור של מנועים במפעלי ב.מ.וו על ידי עובדי כפייה | צילום: BMW ייצור של מנועים במפעלי ב.מ.וו על ידי עובדי כפייה, צילום: BMW
צילום: מרצדס בנץ צילום: מרצדס בנץ צילום: מרצדס בנץ

פאקטורים אלה יצרו שינוי משמעותי ביחסם של יצרני הרכב הגרמנים לנושא היהודי. היצרנית הראשונה שהפתיעה את תעשיית הרכב העולמית, עשתה זאת בשנת 2016: במהלך חגיגות 100 שנים לב.מ.וו הודיעה היצרנית הבווארית כי היא מביעה חרטה עמוקה על מעשייה בשואה. בנוסף, באתר ב.מ.וו מצוין: "ב.מ.וו נושאת בחלק ניכר מהאחריות והאשמה לאירועים היסטוריים אלה ומקדישה ממאמציה ומשאביה לחקר הנושא ולפיצוי".

דיימלר, חברת האם של מרצדס בנץ פרסמה ב-2020 מאמר מקיף על תפקידה במכונת המלחמה הנאצית. במאמר מופיעים אינספור אזכורים לפועלי כפייה, והמילה "יהודי" מופיעה בו פעם אחת- בהתייחסות לתרומת יד ושם לכתיבת המאמר. בינואר 2021 פרסמה דיימלר מאמר לרגל יום השואה הבינלאומי בו היא מוקיעה אנטישמיות וגזענות. באותו ינואר עמדו בכירי פולקסווגן - הרברט דיס וגונאר קיליאן לדקת דומיה ביום השואה הבינלאומי -בשם עובדי מפעל פולקסווגן.

תגיות