רגולציה בענן: איך מדביקים את הפער בין ההייטק לשאר המגזרים במשק

"יש בהקמת שרתי ענן ענקיים הרבה נקודות. צריך לקבוע בלמים ואיזונים לכל פעולה שנעשית. הענן זמין וחברות שלא ייצאו לענן יישארו מאחור וייעלמו. חברה שיש לה את הטכנולוגיה תגדל בקצב אדיר" – כך אמר אייל פרקש CTO באקסנצ'ר ישראל, בפאנל במסגרת כנס הענן והדאטה של כלכליסט, שנערך היום במתחם שבע בתל אביב.

דיברו על היקף משמעותי בעליה בשימוש לענן, הענן ייכנס אפילו לממשלה- מה המגבלות המשמעותיות של אימוץ הענן בממשל?

שירה: "אני יחסית חדשה והתחלתי בתפקידי לפני חודש אבל לפני זה הובלתי במשרד הבריאות את הטרנספורמציה הדיגיטלית. רצינו לעשות דברים ולהקים סביבת מחקר בתחום הביג דאטא, אבל עשו לנו את המוות בניסיון לעבור לענן. הסיבות לכך היו טובות, החשש הממשלתי להעלות מידע לענן נובע מחשש למידע שלנו שנמצא בחו"ל – יש צוואר בקבוק קריטי בחשיפה שלנו לחו"ל. מערכת של בי"ח או מעבדה חשובה, תלויים בחיבור דק לעולם - אם תהיה תקיפה על צוואר הבקבוק לא נוכל להפעיל תשתיות קריטיות".

"הממשלה החליטה לעשות מכרז שהפתיע אותנו לטובה- מנהל הרכש הממשלתי ורשות התקשוב הזמינו את חברות הגדולות הענן להקים בארץ את התשתיות כדי להתגבר על החסמים. האג'נדה העיקרית כאן היא עולם החדשנות. זה נותן פתח להרבה עשייה באקוסיסטם החדשני וזו הסיבה שהסכימו לשחק את המשחק הממשלתי ולבוא לכאן. הפרויקט יוצא לדרך ברמה התפעולית ויישומים עולים לענן. מבחינת הממשלה זה יכול לשנות את הדרך שאנו מעניקים שירות לציבור וזה כלי לקיצור תהליכים - מארקט פלייס ממשלתי בסיבית הענן שמאפשר למשרדי הממשלה לתת מענה ולאפשר קבלה של פתרונות ענן".

פאנל רגולציה בענן- מימין: עומר כביר, אייל פרקש CTO אקסנצ'ר ישראל, משה פרבר חבר הוועד המנהל של איגוד הענן בישראל ויזם הייטק, ושירה לב עמי ראש מערך הדיגיטל הלאומי | צילום: אוראל כהן

זה מה שיעשה את הסוויץ' במשרדי הממשלה? נימבוס?

משה: "נימבוס הוא התחלה. כשיש ערפל לא יודעים מה לעשות אבל כשיש תשתית אפשר להתחיל. כמובן שיש לנצל את יתרונות הענן - בענן יש מערכות חדשניות ויש לנצל אותן. המטרה היא לעלות באופן נכון לעולם הזה".

אייל: "המהפכה תקרה. היא תגיע ליסודות שעוטפים את הממשלה בגלל נימבוס, בגלל שסביבו נבנתה סביבה רגולטורית שמאפשרת לחברות פרטיות, גם ביטחוניות, להשתמש בשירותים האלה. כמה הם ישמשו? ימים יגידו".

דיברנו על חדשנות במגזר הממשלתי- כיצד רגולטור יכול לסייע להכנסת בינה מלאכותית למשק בישראל?

אייל: "אני יותר קרוב לשוק האזרחי אז אני אקדים ואומר- לפני 25 שנים קספרוב, אמן השח-מט נוצח על ידי מחשב במשחק. לפני שלוש שנים גוגל בנתה מנגנון שלומד כיצד לשחק שח-מט. מקרים אלה מראים שכאשר לימוד מכונה באמת ממוקד, האדם לא יוכל לעמוד ביכולות שלו. כשלימוד מכונה יצליח לעבור את היכולת האנושית בתקיפות סייבר, רק לימוד מכונה יוכל להגן מתקיפות הסייבר. המחשב והיכולות שלו יעברו את היכולת האנושית ומאותו רגע יחל מירוץ - למי יש את האלגוריתם הכי טוב?".

"מישראל ייצאו חברות הרבה יותר מתקדמות מחו"ל. כיצד נעשה זאת? יש כמובן הרבה דאטה - אבל לפחות בתעשייה כל אחד שומר לעצמו את הדאטה. אם נחשוב על אותה שכבת ביניים שצריכה לייצר תובנות מהדאטה, רק המחוקק יכול לייצר מצב בו הדאטה ישוחרר על ידי חברות פרטיות וגם יבנו מסגרת של איך לעשות זאת- כיצד הדאטה ייצא החוצה, מה רמת החבות של מי שמייצר את האלגוריתם. כל הדברים האלה יאפשרו בניית מודלים שישנו את מפת משאבי האנוש, את כל התעשייה למעשה. התעשייה תצא לעולם אחר שלדעתי איננו מסוגלים עדיין לחשוב עליו".

אנו מדברים הרבה על הענן. כיצד נגן על העולם הזה?

אייל: "הרגולציה צריכה להסדיר את הנושא של מה עלי לעשות כדי שהתוצאות לא יהיו מוטות, מה רמת החבות של מי שמייצר את האלגוריתם. יש בתהליך הרבה נקודות וצריך לקבוע בלמים ואיזונים לכל פעולה שנעשית על ידי אותו מחשב, אותם שרתי ענן ענקיים. הענן זמין וחברות שלא ייצאו לענן יישארו מאחור, הן ייעלמו, כי חברה שיש לה את הטכנולוגיה תגדל בקצב אדיר".

שירה: "בשבוע שעבר הוצאנו מכרז, אנו מחפשים פתרונות לשאלה כיצד לשתף מידע בין גורמים שונים בלי לסכן את הפרטיות. אנו קוראים לפרויקט הזה "רקמה".

בהיבט הרגולטורי של חברות שמפעילות שירותי ענן - מה הבעיה בחברות גלובליות שמתמודדות עם רגולציה מקומית?

משה: "חברות בינלאומיות לא אוהבות ערפל רגולטורי וחוסר בהירות. רגולציה לא מפחידה אלא חוסר הוודאות. ההייטק בישראל עומד בהרבה דרישות רגולטוריות מכול העולם ולפעמים יש אפילו דרישות רגולטוריות שמתנגשות זו בזו בגלל שהן מגיעות מיבשות שונות. ספקיות הענן מתייחסות לרגולציה כיתרון תחרותי. הנושא הזה מאפשר לחברה לעמוד למשל בדרישות סטנדרטיזציה כדי שיהיה להן יתרון על מתחריהן. הרגולציה עוזרת כשהיא טובה. בסופו של דבר שבעים או שמונים אחוז מהדרישות דומות ולכן יש לשאוף לא להמציא את הגלגל מחדש אלא להסתמך על הקיים. גם בישראל יש להשתמש על תקנות בינלאומיות- אבל עם התאמה מקומית. הרגולטור צריך להסתכל על מגזר שלם".

כיצד הרגולטור מתמודד עם זה?

שירה: "עלינו לעבוד בשותפות עם גורמי רגולציה שונית, מערך הדיגיטל, מערך הסייבר. אנו שואפים לא להגדיר רגולציה שרק מחמיאה. המטרה היא רגולציה מאפשרת. שיתוף פעולה בין רגולטורים דורש תיאום, סינכרון. תעדוף של איומים ומתן מענה טוב- וראוי".