יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה | דרור סיתהכל
דעה
מחדל הטיפול במשבר האקלים מחייב התערבות ראש הממשלה
השיח הפופוליסטי בממשלה סביב פתרונות למשבר האקלים עלול לגרור את ישראל למשבר כלכלי וסביבתי קשה ביותר. בין היתר, החלטת הממשלה האחרונה לסגור באופן לא הדרגתי את תעשיית הדלקים ואת מפעלי התעשייה גובלות בחוסר אחריות לאומי
השיח הפופוליסטי המתנהל בממשלה סביב פתרונות למשבר האקלים עלול לגרור את ישראל למשבר כלכלי וסביבתי קשה ביותר.
החלטת הממשלה האחרונה בדבר הצורך לסגור ולחסל באופן מיידי את תעשיית הדלקים ואת מפעלי התעשייה גובלות בחוסר אחריות לאומי. גם האלטרנטיבות שמוצעות לייצור המקומי המעסיק עשרות אלפי עובדים, כמו ייבוא בין היתר מטורקיה ומירדן אינן אלטרנטיביות אמיתיות. לא בהיבט הבטחוני והלאומי, לא בהיבט הכלכלי ובטח שלא בהיבט הסביבתי.
קראו עוד בכלכליסט:
המשרד להגנת הסביבה המוביל את החקיקה הסביבתית בישראל, מציב בפני התעשייה דרישות מחמירות ביחס למדינות אחרות בעולם המערבי. כך, בנושאים מסוימים כמו פליטות לאוויר ישראל היא המדינה שבה הדרישות מהתעשייה הינן הקשוחות ביותר ביחס לכל מדינה מערבית אחרת. יתרה מכך, הטענה המופצת לאחרונה, כאילו התעשיות הישראליות הן בין המזהמות הגדולות בעולם – גם ביחס למדינות שכנות, היא פשוט לא נכונה.
דרישה נוספת של אנשי המשרד להגנת הסביבה שהשתלטו על שיח האקלים בישראל, היא להציב יעדי אקלים שמייצרים כותרות יפות אך כאלה שהתבררו בעולם כבלתי ישימים במציאות. ניקח לדוגמא את היעדים לייצור חשמל מאנרגיית שמש. השמש היא מקור בהחלט ידידותי לסביבה, אך היא מקור בלתי יציב. היות ואי אפשר להתבסס על אנרגיית השמש לבדה, יש לגבש תכנית המשלבת מספר חלופות אנרגטיות בהדרגה, כך שהמעבר אליהן לא יפגע באספקת האנרגיה השוטפת ולא יביא לעליית מחירים חדה לצרכן בישראל.
חייבים לקדם משק אנרגיה משוקלל וחלופות שיתנו מענה לביקושים בכל שעות היום ובכל מזג אוויר, אחרת נמצא עצמנו במצב הביש שנקלעה אליו אירופה, אותה יבשת שאליה נושאים הפקידים עיניהם: ביקוש מטורף לחשמל וחוסר יכולת לספק אנרגיה. מי מהפקידים מוכן לקחת את הסיכון שבבית חולים, לדוגמה, תיפסק לפתע אספקת החשמל?
משבר האנרגיה שמתפתח בימים אלה והעלייה הדרמטית במחיריהם של מוצרי אנרגיה במדינות רבות, יוצרים מציאות עגומה שבה אזרחים במדינות אשר הציבו יעדים בלתי ריאליים לשילוב אנרגיות מתחדשות בפרקי זמן קצרים, ישלמו על כך בכיסם ובבריאותם. זאת, מאחר שבמדינות אלו חוזרים להשתמש באנרגיות מזהמות. בסין חזרו להפעיל תחנות כוח פחמיות וגם פולין כבר אותתה שהיא חוזרת לפחם. האם ישראל תיפול לאותה מלכודת? לאור החדשות האחרונות בדבר העליות החדות במחיר של מוצרי הצריכה, האנרגיה, הספנות וההובלה, המזון ועוד נראה שהתשובה חיובית.
כדי לטפל במשבר האקלים נדרשת תוכנית לאומית, מתקוצבת עם יעדים ריאליים. התוכנית שפרסמה ממשלת ישראל לטיפול במשבר האקלים מאכזבת ואין בה שום בשורה ותקציביה המגוחכים מיועדים לפתוח צווארי בקבוק בתחום התשתיות. זאת לעומת מדינות מערביות אחרות אשר הקצו סכומי עתק לפיתוח חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות למאבק במפגעי האקלים והתאמת התעשיות והכלכלות לאילוצי השעה. על מנת להתהדר בכינוי אומת הסטארט-אפ, ההתמודדות עם משבר האקלים דורשת השקעה ותקציבים למחקר ולפיתוח ובארץ זה עדיין לא קורה. דווקא במקום שישראל יכולה לתרום אנחנו לא עושים כלום!
הטיפול במשבר האקלים הוא אינטרס לאומי הנוגע לכולנו ולכן ודורש טיפול שורש מקיף. גם המחדל בטיפול במשבר האקלים עד כה שבאחריות המשרד להגנת הסביבה עליו הצביע דו"ח מבקר המדינה, וגם העובדה שכל משרד ממשלתי מטפל בנושא מהזווית הצרה שלו, מחייבים הקמת מטה במשרד ראש הממשלה לטיפול במשבר ובכל ההיבטים הנוגעים לו – ולא רק על פי סדר יום פופוליסטי של שרה כזה או אחרת. ללא הקמת המטה במשרד ראש הממשלה, ישראל של שנת 2030 תמצא את עצמה עם אבטלה גואה, משבר אנרגיה לא מטופל ואיכות חיים בלתי נסבלת.
יוסי אריה הוא מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה
2 תגובות לכתיבת תגובה