הקצוות של שוק העבודה: התעסוקה נמצאת בירידה, הפערים בעלייה

המשק לא מצליח לחזור לשיעור התעסוקה שלפני הקורונה. שיעור התעסוקה (לא כולל אנשים בחל"ת) ירד מ־61.3% במחצית השנייה של מרץ ל־61.0%, שהם 4.06 מיליון עובדים, במחצית הראשונה של אפריל. שוב ושוב שיעור התעסוקה מתקרב לזה שהיה במרץ 2020 לפני הקורונה - 62.1%, ואז מתרחק. אלא שהפעם זו ירידה שנייה ברציפות. במחצית הראשונה של מרץ השנה עוד עמד שיעור התעסוקה על 61.8%, כלומר נרשמה ירידה של כמעט אחוז שלם תוך חודש.

כך נוצר פער של 1.1%, שהם 70 אלף איש, בין שיעור התעסוקה לפני הקורונה לבין שיעור התעסוקה במחצית הראשונה של אפריל 2022. אם בודקים לפי המחצית השנייה של פברואר 2020, שבה עמד שיעור התעסוקה על 62.5%, חסרים עדיין 1.5% שהם כ־100 אלף איש.

צריך להיות ברור - שיעור התעסוקה מעיד על היקף הפעילות במשק הרבה יותר משיעור האבטלה, וחשוב ממנו בהרבה. האבטלה נמדדת רק מבין המשתתפים בכוח העבודה, כלומר מועסקים או מחפשים עבודה. שיעור התעסוקה נמדד מול כלל האוכלוסייה.

שר האוצר אביגדור ליברמן | צילום: עמית שעל

שתי הסיבות העיקריות לכך ששיעור התעסוקה אינו חוזר לרמתו לפני הקורונה נראות מתבקשות. האחת היא שענף התיירות והאירוח וענף הבידור והתרבות עדיין מקרטעים. הסיבה השנייה היא מספר המשרות הפנויות חסר התקדים במשק, שעומד על 150 אלף משרות ומעיד על מחסור בעובדים למשרות פיסיות בשכר נמוך.

ללא הצמיחה הגדולה של כ־50 אלף משרות בענף ההייטק, שיעור התעסוקה היה נמוך בקרוב ל־1% נוסף. צריך לזכור שהחזרה לשיעור התעסוקה הקודם היא רק שלב ביניים. השאיפה היא ששיעור התעסוקה יצמח משמעותית, בייחוד בזכות כניסת אוכלוסיות יעד, כמו ערבים וגברים חרדים, לכוח העבודה. הצמיחה הזו בינתיים רחוקה.

ההייטק מגדיל פערים

בשורה קשה לא פחות הגיעה היום מנתוני השכר הממוצע שפרסמה הלמ"ס. השכר הממוצע בהייטק עלה ב־10% ועבר את מחסום ה־30 אלף שקל לחודש. התוצאה היא שזהו שכר הגבוה פי 5.7 משכר המינימום, שתקוע על 5,300 שקל. על פי עסקת החבילה עם ההסתדרות והמעסיקים, השכר הממוצע אמור לעלות ב־100 שקל נוספים. ככל שעובר הזמן הסכום הזה נראה יותר כלעג אכזרי במיוחד לרש.

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. להגדיל השתתפות ערבים וחרדים בשוק העבודה | צילום: אבי מועלם

השכר הממוצע במשק עומד על 12 אלף שקל. מכיוון שבישראל יש שתי כלכלות - הייטק וכלכלה שנייה - יכול להיות שהגיע הזמן שהלמ"ס תפרסם גם את השכר הממוצע לשכיר ישראלי שאינו עובד בהייטק. חישוב מקורב מגלה שהוא היה עומד החודש על 10,000 שקל בלבד לחודש. ישראל נמצאת כבר שנים ארוכות בצמרת טבלאות העוני והפערים החברתיים של המדינות המפותחות. ובכל זאת, הפערים החברתיים שוב הולכים וגדלים.

כזכור חשף "כלכליסט" כי משבר הקורונה הביא לירידה בשיעור הנשים מועסקות בהייטק מ־36.3% בראשית 2020 ל־33.6% בסוף 2021. מספר הגברים העובדים בהייטק עלה בשנתיים האחרונות ב־41.5 אלף, מספר הנשים גדל ב־6,200 בלבד. ממילא המשמעות של העלייה העצומה בשכר עובדי ההייטק היא גם עלייה בפער השכר המגדרי.

לפחות האבטלה בשפל

מי שרוצה בכל זאת מנה של אופטימיות יכול להסתכל על נתוני האבטלה. שיעור האבטלה בחישוב הקלאסי המצומצם ירד בצורה דרמטית מ־3.7% במחצית השנייה של מרץ, שהם 159 אלף איש, ל־2.9% שהם 120 אלף בלבד במחצית הראשונה של אפריל. החישוב המצומצם כולל רק מובטלים בהגדרה הקלאסית שהם בלתי מועסקים שמחפשים עבודה, אבל ככל שההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה מתרחקות חוזר וגובר השימוש בחישוב הזה. שיעור אבטלה של פחות מ־3% נחשב לשיעור אבטלה אפסי הנובע בעיקר ממעברי עבודה ("אבטלה חיכוכית").

מתבקש לחשוב שחציית רף 3% כלפי מטה זה שיא, אבל האמת היא שלא זה המצב. ראשית, הלמ"ס בכלל לא מדדה אבטלה חצי חודשית עד הקורונה, כך שגם אם זה היה שיא - הוא היה רק לשנתיים וחצי האחרונות. שנית, מתברר שבמחצית הראשונה של אפריל 2020 שיעור האבטלה המצומצם עמד על 2.7%. הסיבה היא שמצד אחד המוני עובדים היו בחל"ת (לא נחשבים 'מובטלים' בחישוב המצומצם) ובחופשות חגים.

מצד שני המעסיקים עוד לא הספיקו לפטר עובדים. אפילו אם נשווה את הנתון הזה לשיעור האבטלה החודשי, הרי שבחודשי קיץ 1973, ממש לפני מלחמת יום כיפור עמד שיעור האבטלה על 2.6% בלבד. ומעל הכל, המדידה החצי חודשית סובלת מתנודות גדולות ובהחלט סביר שבמחצית השנייה של אפריל שיעור האבטלה ישוב לעלות.