סיבה לאופטימיות: כלכלת ישראל השאירה אבק למשבר הקורונה

הצמיחה ממשיכה לעלות

את שנת 2021 סיימה ישראל עם צמיחה של 8.2% בתמ"ג, לאחר ירידה של 2.2% בשנת 2020. למעשה, התוצאות של הרבעון האחרון של השנה הקודמת מראות שהגידול בתמ"ג בתקופה זו תאם את המגמה הצפויה לרבעון על פי נתוני שש השנים שקדמו למשבר. עליית התוצר מתבטאת גם בעליה של 6.4% בתוצר לנפש והוא הגיע לרמה של 166 אלף שקל, לאחר ירידה של כמעט 4% בשנת 2020.

כוח הקנייה צובר תאוצה

אחד הדברים הבולטים שקרו בשנתיים האחרונות היא עלייה חדה בהיקף השימוש בכרטיסי האשראי והן ביטוי לחוזקה של ישראל בשני מובנים משלימים: כוח קנייה צרכי חזק ויכולת טובה של אימוץ טכנולוגיות חדשות. בין שהסיבה לכך היא כניסה של טכנולוגיית ה־NFC (תשלום באמצעות הטלפון) והארנקים הדיגיטליים שהקלו את השימוש בכרטיסי האשראי, בין שמדובר בחוקים שחוקקה המדינה על מנת לצמצם את השימוש במזומן ובין שזה פשוט בגלל טרפת הקורונה - הנתונים מלמדים שבשנת 2021 הישראלים חגגו על כרטיסי האשראי. בשנת 2021 הסתכמו ההוצאות בכרטיסי האשראי ב־401.6 מיליארד שקל מדובר בעלייה של יותר מ־55 מיליארד שקל (16%) לעומת 2020 ועליה של 66.1 מיליארד שקל (19.7%) לעומת 2019.

ברבעון הראשון של שנת 2022 הסתכמו היקף ההוצאות בכרטיסי האשראי בכ־102.8 מיליארד שקל. אומנם מדובר בירידה קלה של 3.2% לעומת הרבעון האחרון של שנת 2021 אך מדובר בעלייה של 14% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2021, עלייה של 18.6% לעומת הרבעון הראשון של 2020 ועלייה של 35.8% לעומת הרבעון הראשון של שנת 2019. דרך אגב, הירידה ברבעון הראשון של שנת 2022 לעומת הרבעון הקודם באה לידי ביטוי בעיקר ברכישות בבית העסק כאשר היקף הרכישות באון ליין נשאר במצב דומה. למעשה, לאורך השנתיים האחרונות בולטת מגמת העלייה בהיקף ההוצאות בכרטיסי האשראי באונליין כאשר בשנת 2019 הם הסתכמו ב־172.5 מיליארד לעומת 228.9 מיליארד בשנת 2021.

המסים זורמים אל קופת המדינה

גביית המסים ב־2021 גדלה ב־66.5 מיליארד שקל לעומת 2019 והם הסתכמו בכ־496 מיליארד שקל. על פי בנק ישראל, תקבולי המסים בשנה שעברה היו גבוהים גם ביחס לצפי שהתבסס על מגמת הגידול של הגבייה בחמש השנים האחרונות. כמו כן, מדובר בגידול משמעותי גם ביחס למדינות מפותחות אחרות. בהשוואה שביצע בנק ישראל בין שיעור השינוי בגביית המסים הישירים ביחס למגמת ארוכת השנים ובין שיעור השינוי בשעות העבודה הממוצעות במשק בשנת 2021 לעומת הרבעון האחרון של 2019, עולה כי שיעור השינוי בגביית המסים הישירים היה הגבוה ביותר ועמד על 11% זאת למרות ששעות העבודה ירדו בכ־2%. על פי הנתונים שפרסם בנק ישראל, המסים שתרמו הכי הרבה לגידול השנתי הוא מס הכנסה על שכר, מס חברות, מע"מ, מיסי נדל"ן ומסים על ייבוא אזרחי.

גלי האבטלה נבלמו

התחזקותה של הכלכלה הישראלית מתרחשת למרות טלטלות במשק הישראלי. תקופת הקורונה התאפיינה בסחרור של שוק העבודה בישראל לאחר ששיעור האבטלה בהגדרתו המורחבת, הכוללת גם את הנעדרים זמנית בעקבות הקורונה, עמד במהלך הסגר הראשון על 36.1%, במהלך הסגר השני על 20.3% ובמהלך הסגר השלישי במהלך ינואר־פברואר 2021 על כ־18%. נתוני הלמ"ס האחרונים שהתפרסמו מצביעים על התייצבות של שיעור האבטלה, כאשר באמצע אפריל עמד שיעור הבלתי מועסקים על 2.9%, והוא נמוך יותר מאשר בינואר 2020 אז עמד על 3.9%. ועוד שינוי לטובה: שיעור הנעדרים זמנית בשל הקורונה, המשתתפים בכוח העבודה, עמד במחצית חודש מרץ על 0.3% לעומת 0.4% בתחילת חודש ינואר 2020, כשהתפשטות הנגיף בעולם היתה בעיצומה.

המראות ונחיתות של ישראלים

אחת ההשלכות של הקורונה היתה פגיעה כלכלית חמורה בתחומי המסעדנות והתיירות על נגזרותיהם: התעופה והמלונאות. כניסת התיירים לישראל בשנת 2021, למשל, עמדה על 396.7 אלף איש, ירידה של כ־91% לעומת 2019. בחודשים האחרונים של שנת 2021 ותחילת 2022, על רקע היציאה ממשבר הקורונה נרשמת התאוששות במספר התיירים המגיעים לישראל ומספר הישראלים היוצאים לחו"ל. במרץ האחרון יצאו לחו"ל כחצי מיליון ישראלים וכ־168 אלף תיירים נכנסו לישראל. עם זאת מדובר עדיין בירידה של 9.6% ביציאת ישראלים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019, טרם התפרצות הקורונה וירידה של 60.7% בכניסת התיירים.

מחירי הדירות ממשיכים להמריא

אחת הבעיות איתן מתמודדת ישראל היא הנסיקה במחירי הדירות שבשנה האחרונה עלו ב־15.2%. שוק הדיור הישראלי רותח על רקע היצע שלא מצליח לעמוד בביקוש הגובר. בסוף שנת 2021 הביקוש לדירות חדשות הגיע לשיא של כ־71 אלף דירות כאשר מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה באותה שנה עמד על כ־47 אלף דירות. יחס של 1.5 בין ביקוש להיצע. לשם השוואה בשנת 2019, כמות הדירות החדשות המבוקשות עמד על 53.1 אלף דירות כאשר מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה עמדה על כ־51 אלף דירות - יחס של 1.03 בין ביקוש להיצע.

מחירי הדירות גוררים גם עלייה חדה בהיקף המשכנתאות שנלקחו, כאשר בשנת 2021 חל גידול של 71.6% בהיקף המשכנתאות לעומת שנת 2019 והוא הסתכם בכ־116.09 מיליארד שקל. מרבית המדדים מצביעים על כך שהשפעותיה הכלכליות של הקורונה מתפוגגות. אולם האינפלציה הגבוהה ומחירי הדיור שמאמירים הולכים ללוות אותנו עוד הרבה מאוד הזמן.

הצריכה הפרטית חוזרת לשגרה

גם הצריכה הפרטית לנפש חוזרת לממדיה הרגילים לאחר שב־2021 היא הסתכמה ב־83.9 אלף שקל לנפש בשנה לעומת 87.6 אלף שקל לנפש בשנה ב־2019. זאת לאחר ירידה של 11% בצריכה הפרטית לנפש ב־2020 לעומת 2019 עם התפשטות הקורונה. עיון בנתוני הלמ"ס חושף כי כמעט בכל התחומים נרשמה עלייה בצריכה הפרטית לנפש. כך, הצריכה הפרטית לנפש עבור מזון, משקאות וטבק גדלה ב־6%, עבור מוצרי הלבשה והנהלה ב־9%, עבור ריהוט, תכשיטים ושעונים ב־13% ועבור מוצרי חשמל ב־32%. את ההוצאה הפרטית לנפש ממתנות ירידות של כ־15% בצריכת שירותים, שהיא הרכיב הדומיננטי בהוצאה הפרטית ושל כ־5% בהוצאה על דלק, חשמל ומים.

הדולר משלם את המחיר

עדות נוספת להתחזקותה של הכלכלה הישראלית היא היחלשותם של הדולר והיורו אל מול השקל אף שהם עלו במקצת בימים האחרונים.

בהשוואה בין ערך הדולר והיורו בסוף אפריל האחרון אל מול התקופה המקבילה בשנת 2019 עולה כי הדולר נחלש ב־8.3% לעומת השקל והיורו נחלש ב־13%. בסוף אפריל עמד ערך הדולר על 3.317 שקלים אולם במהלך משבר הקורונה הגיע לערך של 3.11 שקלים — שפל של 25 שנה.

מדד המחירים לצרכן מטפס

בעיה נוספת המעיבה של התחזקותה הכלכלית של ישראל היא האינפלציה הגבוהה שעמדה בחודש מרץ על 3.5%, גבוה יותר מיעד האינפלציה השנתית של בנק ישראל שנע בין 1% ל־3%. לשם השוואה בחודש מרץ 2019 האינפלציה השנתית עמדה על 0.4%. בין העליות הבולטות המשפיעות על מדד המחירים - העלייה במחירי הפירות והירקות שזינקו בשנה האחרונה ב־4.6%.

קטר ההייטק סוחב את המשק

מספר ענפים ובראשם ההייטק זכו לפריחה במהלך הקורונה. למעשה, ההייטק הישראלי, כך על פי בנק ישראל, היה אחד הגורמים העיקריים לכך שהמשק הישראלי הצליח לצמוח בתקופה זו ולהגדיל את ההכנסות ממסים. על פי נתוני הלמ"ס, היקף ייבוא השירותים של ההייטק במהלך הקורונה גדל בהדרגה ובתחילת ינואר האחרון עמד בניכוי השפעות עונתיות על 3.98 מיליארד דולר - עלייה של 16% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במבט שנתי, היקף ייצוא השירותים בהייטק הסתכם בשנת 2021 בכ־44.3 מיליארד שקל, גידול של 22.6% לעומת 2020 וגידול של 42% לעומת שנת 2019.

מעבר לגידול האבסולוטי בהיקף הייצוא השירותים בהייטק, שיעור הייצוא של שירותי ההייטק מסך ייצוא השירותים הלך וגדל במהלך הקורונה ובשיאו עמד על כ־71%. גידול זה בחלקו הוא פועל יוצא של קיטון בשיעור הייצוא של שירותים אחרים, כגון ייצוא התיירות, שהצטמצמו מאוד על רקע המשבר. בחודשים האחרונים, עם חזרת המשק לפעילות רגילה, חזר גם האיזון בין היקף ייצוא שירותי ההייטק ולבין שאר הייצוא כאשר היקף ייצוא שירותי ההייטק עמד בינואר האחרון על 56.1% מסך היקף היצוא בדומה לינואר 2020, עת התפשט הנגיף בעולם, אז עמד על 57.1% ובדומה לינואר 2019 אז עמד על 55.9% מכלל היצוא.