"נכפיל את היישובים הבדואים הקיימים, ונקים חדשים"

“אנחנו לא רוצים לעצור את התפשטות הבדואים אלא לחזק את ההתיישבות היהודית בנגב”, אומר יאיר מעיין, מנכ”ל הרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב.

עם אישור הקמתם של עשרה יישובים חדשים בנגב הבהירו שרי הפנים והבינוי והשיכון שהמוטיבציה היא הגברת הנוכחות היהודית בנגב. מה שלא נאמר הוא שהמדינה חוששת מהאוכלוסיה הבדואית, שלא לומר חסרת אונים מולה. ברקע ההחלטות, שעלות מימושן מיליארדי שקלים, עומדים אירועי הירי ברהט, פיגוע המחבל מחורה בבאר שבע והדיווחים היומיומיים על פשיעה מוגברת בכל הנגב. מעיין מאמין שתיכנון והסדרה הם צעד חשוב בדרך לשינוי המצב.

יאיר מעיין, ראש הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב: "הפשיעה בנגב לא חריגה בהיקפיה. יש מעט עבריינים שעושים רעש ונזק תדמיתי" | צילום: חיים הורנשטיין

מעיין (54), נשוי ואב ל־5, מתגורר במושב בנגב המערבי, שימש כמנכ"ל עיריית ירושלים ומנכ"ל משרד התשתיות והיה שותף בשוק הפרטי למיזמי תשתיות אנרגיה מתחדשת. ב־2016, שר החקלאות דאז אורי אריאל מינה את מעיין למנהל הרשות לבדואים בנגב.

הרשות הוקמה ב־2007 על מנת לקדם את הסדרת הייישובים בפזורה הבדואית, פיתוח תשתיות מקומיות, ותיאום שירותים לאוכלוסייה בין משרדי הממשלה השונים. מאז הקמתה נדדה הרשות בין משרדי ממשלה שונים: משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות, משרד הכלכלה ומאז יולי 2021 היא פועלת תחת משרד הרווחה.

"עד הקמת הרשות לא היה מי שיטפל בבדואים", אומר מעיין. “מתחילת שנות ה־90 לא נעשתה כמעט שום פעילות בהקשר של הבדואים בדרום. כל שנה יש 10,000 לידות של בדואים. מדי שנה 7,000 צעירים מסיימים תיכון ונכנסים לשוק העבודה והדיור. מאחר שאין מענה בשני התחומים אז כמובן שהבעיה הולכת וגדלה. חלקם מתגלגל ברחובות לאבטלה, לפשיעה ולעוני".

“הפשיעה בנגב לא חריגה”

מעיין מחלק את האוכלוסיה הבדואית לשלושה סוגים: "יש את אלה שגרים בבתים מסודרים עם היתר בנייה. אלה צריכים רק מענה לריבוי הטבעי שלהם, שלא ניתן לו מענה 40 שנה. יש אוכלוסיה שנייה, שלא הסדירו אותם אף פעם. אנחנו צריכים שהם יוציאו היתרי בנייה. האוכלוסיה השלישית נמצאת בעומק השטח, והמדינה לא מתכננת להם יישוב חדש, והם צריכים לעבור לגור במקום קיים. זו הסיטואציה הכי מסובכת".

אילו אמצעים יש לרשות לטפל בכך?

"התפקיד המרכזי שלנו הוא להסדיר את התיישבות הבדואים. לתכנן להם שכונות מגורים ויישובים חדשים, לנהל איתם משא ומתן והידברות ולדאוג שיעברו לגור בשכונות שהוקמו עבורם. בדרך כלל אנחנו מכשירים מצב קיים".

במה יועילו עוד עשרה יישובים בנגב, מתוכם תשעה עבור יהודים?

"העניין הוא לא לעצור את התפשטות הבדואים. על הכביש מבאר שבע לדימונה יש רק יישוב יהודי אחד, נבטים. מצומת שוקת לערד אין אף יישוב יהודי. המטרה של הממשלה היא לייצר נוכחות לאורך הצירים. זה קשור בין היתר לארועי שומר החומות, שבו נחסמו כבישים וידו אבנים. רוב האוכלוסיה הבדואית מתגוררת בנגב המזרחי – מרית, כסיפה וערוער, אבו טלול, אבו קרינאת. המטרה היא לחזק את ההתיישבות היהודית שם".

הדמיית העיר החרדית כסיף. "חרדים לא יבואו לגור בכסיף, הם רוצים לגור חצי שעה מבני ברק או ירושלים" | תכנון: אמיר מן, עמי שנער אדריכלים

עם זאת הוא לא חושב שיש סיכוי להקמת העיר כסיף המתוכננת להיבנות עבור המגזר החרדי ליד הייישוב כסייפה הסמוך לתל ערד. "העיר לא תקום", הוא קובע. "חרדים לא יבואו לגור בכסיף. הם רוצים לגור חצי שעה מבני ברק או ירושלים. אפילו לקריית מלאכי הם לא באים בעניין. מי שמקדם את הרעיון הם כל מיני מאכערים, שרוצים לעשות כסף על העיר הזאת".

זה יסייע למיגור הפשיעה בנגב?

"הפשיעה בנגב לא חריגה בהיקפיה. יש הקצנה של כל הדבר הזה. ברשתות החברתיות הופך כל אירוע קטן לאירוע הרבה יותר גדול ממה שהוא באמת. אין פה הפרעות לחיי האוכלוסיה היהודית. נכון שחלק גדול מהפשיעה בנגב קשור לבדואים, וזה קשור לכך שאין להם תעסוקה ולנשירה ממוסדות החינוך, אבל 99% מהאוכלוסיה היא נורמטיבית. אחוז הפושעים קטן. יש מעט עבריינים שעושים רעש ונזק תדמיתי.

"תראה מה קורה עכשיו ברהט. אירוע פרוטקשן על כמה בתי קפה, ובו זמנית סכסוך בין שתי משפחות. יורים שם במשך שבועות לאורך היום והלילה. למרות דרישתנו, לא תיגברו את הנגב בעוד שוטרים. אם בתל אביב, או בראשל"צ, היו מדי לילה מטחי יריות בין שכונות במשך חודשים המשטרה לא היתה מטפלת בזה?".

מגרשים ב־200 אלף שקל

באיזה אופן הרשות מסייעת לפתרון הבעיות שתיארת?

"העברנו החלטת ממשלה, בתחילת 2017, תוכנית חומש חברתית כלכלית, שכוללת גם תיכנון ופיתוח של 150,000 יחידות דיור, 10 אזורי תעשייה, 2 מיליון מ"ר של מסחר ותעסוקה, מעל מיליארד שקל לחינוך, תוכנית להשמה בתעסוקה, 750 מיליון שקל לתקציב השוטף של השלטון המקומי. נתנו מענה כולל לבעיות ובמסגרת הזאת אנחנו אחראים לפיתוח ההתיישבות.

על בנייה לא חוקית: "גופי האכיפה מונעים כל הזמן בנייה חדשה, אבל האתגר הוא אלה שגרים על הדרך. להם צריך להקים יישוב חדש, או לפנות אותם"

"בחמש השנים האחרונות הצלחנו לתכנן 150,000 יח"ד. 30 שנה לא טיפלו בהם. הסבא קיבל מגרש מהמדינה ולנכדים אין איפה לגור. אנחנו פותרים מצוקות דיור של 40 שנה דרך שיווק של מגרשים. אנחנו משווקים מגרש של 800 מ"ר בעלות של 200,000 שקל. משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל משווקים מגרשים כאלה בעלות של מיליון שקל".

איך המחיר כל כך נמוך?

"התיכנון שלי יעיל, עלויות הפיתוח חסכוניות. הבדואים משלמים רק על עלות הפיתוח. לא על המגרש".

מעיין מספר בגאווה על אישור הקמתם של ארבעה יישובים בדואים חדשים, שהרשות מתכננת: אל רחמה ליד ירוחם, עבדה ברמת הנגב, חשאם זאנה ליד מושב נבטים, ועוד אחד בתל ערד. “יש להבהיר שמדובר בהסדרה”, הא מדגיש. “זו התיישבות קיימת, שנמצאת שם מקום המדינה. ברגע שהיא מגיעה לגודל מסוים, אז במקום לפנות אותה אנחנו מסדירים אותה".

עם זאת הוא מודה שיש עדיין כמות אדירה של בנייה לא חוקית שקשה לטפל בה. "גופי האכיפה מונעים כל הזמן בנייה חדשה, אבל אלה שגרים על הדרך הם אלה שאנחנו פועלים להסדרת ההתיישבות שלהם. זה אומר להקים להם יישוב חדש או לפנות אותם".

הם רוצים לעבור לייישוב קבע?

"זה מסובך. 70 שנים הפקירו אותם ואנחנו מנסים להסביר להם שההפקרות נגמרה. אי אפשר להשאיר את זה ככה".

יש סיכוי שיותר בדואים יגורו בבאר שבע, ערד או דימונה?

"יש בדואים שקונים בערים האלה בתים להשקעה אבל רק מעטים עוברים לגור שם. הם רוצים לגור בקרבת החמולות והשבטים שלהם. ערד היא לא הפתרון לבדואים. התוכניות שלנו מדברות על הכפלת היישובים והקמת יישובים חדשים בריכוזי בדואים קיימים".

יאיר מעיין (54)

תפקיד: מנכ”ל הרשות לפיתוח והתיישבות בדואים בנגב

מצב משפחתי: נשוי + 5

מגורים: מושב בנגב

השכלה: תואר שני במימון

תפקידים קודמים: מנכ”ל עיריית ירושלים ומנכ”ל משרד התשתיות

עוד משהו: אוהב לטייל בשטח ברגל ובג’יפ