המימון הציבורי למעונות יום בישראל – רבע מההוצאה הממוצעת ב-OECD

ההוצאה הציבורית (ממשלה ורשויות מקומיות) על מעונות יום ומשפחתונים עומדת על 18% בלבד מכלל ההוצאה על מעונות יום בישראל ומהווה רבע מההוצאה הממוצעת במדינות ה-OECD (71%). המשמעות של כך היא שמדינת ישראל העבירה לאחריות ההורים 82% מההוצאה על חינוך בגיל הרך.

לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה לחצו כאן

בישראל 548 אלף פעוטות בני 3-0. כ-52% מהם, בעיקר חרדים וערבים, מתגוררים בישובים באשכולות הכלכליים חברתיים הנמוכים 4-1. לפי הדו"ח, רק 27% מהפעוטות בישראל שהו במסגרות מסובסדות (147,400 ילדים), ורק 21% מהילדים הישראל, שהם 115 אלף, קיבלו מהמדינה סבסוד כלשהו למעון יום. עוד 6% נמצאים במעונות מפוקחים אבל משלמים שכר לימוד מלא.

מעון יום | צילום: יריב כץ

35% מהילדים היו במסגרות פרטיות (180,800). ההערכה היא כי יתר הילדים - כ-210 אלף פעוטות, שהם כ-38% מכלל הפעוטות בארץ, שהו במסגרות ביתיות וטופלו בידי בני משפחה או מטפלות. שיעור הילדים השוהים במעונות עומד על 62% והוא גדול בהרבה מממוצע המדינות המפותחות (3%).

לצורך הגדול במעונות תורמים מספר גורמים ייחודיים לישראל. שעיור הפריון החזוי לאישה בישראל עומד על 3.0, כמעט כפול משיעור הפריון הממוצע במדינות המפותחות – 1.6 ילדים לאישה. כמו כן, שיעור התעסוקה של אימהות לפעוטות בגילאי 3-0 גבוה בישראל במיוחד ועומד על 76% לעומת 59% בממוצע המדינות המפותחות.

הדו"ח מציין כי "מחקרים מראים כי להשקעה בגיל הרך יש ערך בריאותי, חברתי וכלכלי והיא מביאה תשואה גבוהה יחסית להשקעה בגילים בוגרים יותר". ילדים ממשפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך הם המרוויחים העיקריים ממסגרות איכותיות שמקנות להם מיומנויות ותכנים שאינם יכולים לקבל בבית.

למרות זאת, רק 23% מהילדים באשכול 1 ו-24% מהילדים באשכול 3 היו במעונות מסובסדים לעומת 36% מהילדים באשכול 5 ו-32% מהילדים באשכול 6. כמו כן, רק 8% מתקציב הסבסוד לפעוטות הוקצה ב-2020 לפעוטות ערבים, למרות שהם מהווים 24% מהפעוטות בישראל וכמחציתם חיים בעוני. המבקר קובע כי "התפלגות הקצאת הסבסוד לצד פריסת המסגרות המסובסדות מייצרות מציאות שבה לרבות מבין המשפחות שבמצב חברתי-כלכלי נמוך אין אפשרות לשלוח את הפעוטות שלהן למעון. לדבר עשויות להיות השלכות הן על עידוד התעסוקה של ההורים והן על איכות הטיפול שזוכים לו אותם הפעוטות".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יריב כץ

למרות חוק לימוד חובה לגילאי 5-3, כ-8% מהילדים מתוך כלל הילדים בגילים אלו אינם מתחנכים בגני הילדים. בחברה הערבית מדובר ב-19%. יצוין כי במשרד החינוך אין גורם האחראי לשילוב ילדים. 

מתוכנית לתוכנית, המחסור בכיתות גדל

למרות שלוש תוכניות החומש לבינוי כיתות בהיקף כולל של 29 מיליארד שקל, המחסור בכיתות בתי ספר וגני ילדים החריף במידה ניכרת - ממחסור של 6,500 כיתות בסוף תוכנית החומש השנייה ב-2016 למחסור של 10,200 כיתות ב-2020. המבקר קובע בדו"ח על בינוי מוסדות חינוך ש"מתוכנית חומש אחת לבאה אחריה הפער בין ההכרה בצורך בכיתות לימוד למספר כיתות הלימוד המתוקצבות הולך וגדל".

כיתת לימוד, אילוסטרציה | צילום: קובי קואנקס

עוד כותב המבקר כי "המחסור מורגש במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות". שיעור הכיתות שבנייתן לא תוקצבה מכלל הכיתות החסרות עמד באשכולות 4-1 הנמוכים על 74%, לעומת 66% באשכולות הביניים 6-4 ו-56% באשכולות הגבוהים, 10-7. "הסיבה העיקרית לפערים אלו", קובע המבקר, "היא העובדה שרשויות מקומיות המשתייכות לאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים מתקשות לממש את ההרשאות שקיבלו ממשרד החינוך לבניית כיתות. התנהלות משרד החינוך, שאינה מביאה בחשבון את הפער ביכולת הרשויות אינה עולה בקנה אחד עם היעד של שוויון ההזדמנויות".

עוד דוגמה לפערים: 60% מהרשאות התקציביות לבניית בתי ספר שניתנו בתוכנית החומש האחרונה לרשויות מקומיות באשכולות הגבוהים 10-7 כבר בוצעו, לעומת 40% בלבד באשכולות הנמוכים 3-1. בשל המחסור בכיתות, נדרשו המדינה והרשויות המקומיות לתקצב בשנים 2021-2007 הקמה של כ-5,000 כיתות במבנים יבילים כפתרון זמני בסכום של כ-700 מיליון שקל. שיעור הכיתות היבילות עומד על 13% מכלל הכיתות שבונה המשרד.

דו"ח מיוחד על החינוך לגיל הרך (גילאי 5-3) מגלה שבעיית המחסור בכיתות חריפה במיוחד בגני הילדים. ב-2020 הכיר משרד החינוך בצורך לבנות 2,602 גנים, אך תקצב בנייה של 539 גנים (21%) בלבד והותיר מחסור של 2,063 גנים. בחברה הערבית תוקצבו רק 6% מהגנים החסרים, 36 גנים מתוך 592. בישובים באשכולות הנמוכים 3-1 תוקצבו רק 14% מהמחסור. בישובים באשכולות החזקים 10-8 תוקצב מספר גנים כפול – 28%.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, ש"טענות המבקר מחזקות את צדקת המהלך ההיסטורי שהובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, של העברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר מעצים את התחום, מאפשר הסדרה וטיפול בלקונות הקיימות ומאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18., המשרד יוצא לתהליך של בינוי מעונות חדשים, אשר ירחיב את היקף המשפחות המקבלות סבסוד. המטרה בסופו של דבר, להעביר את גיל לידה ועד 3 למערך חינוכי מוסדר בסבסוד מלא לכל המשפחות בישראל".

לגבי המסחור בכיתות נמסר ש"המשרד מודע למחסור ההולך ומחריף בשנים האחרונות, והוא עושה כל מאמץ לתת לסוגיה זו מענה. עם זאת הדבר תלוי בשורה של גורמים נוספים שאינם תלויים במשרד החינוך, ובכלל זה, מגבלות תקציב, מחסור בקרקעות זמינות, קשיים בתהליכי תכנון ובנייה וקצבי בנייה נמוכים".