מפעלי ים המלח של איי.סי.אל | צילום: דרור סיתהכל
סערה מושלמת שלחה את ICL לתוצאות שיא
הסגרים ההדוקים בסין והפלישה הרוסית לאוקראינה דחפו עוד את מחירי הסחורות, צמצמו את התחרות וסיפקו רוח גבית חזקה ל־ICL. יצרנית המינרלים והדשנים לתעשייה הציגה זינוק של 66% במכירות ברבעון הראשון של השנה, ויותר משילשה את הרווח התפעולי־תזרימי שלה
מניית ICL זרחה היום בירוק בוהק. את יום המסחר סיימה החברה, שכורה ומייצרת שלל מוצרים לתעשייה ולחקלאות, בזינוק של 9.6%. בכך השלימה החברה שבשליטת עידן עופר (44% באמצעות החברה לישראל) עלייה של 33% מתחילת השנה, ושווי השוק שלה הגיע לכ־51 מיליארד שקל, מה שהופך אותה לחברה הגדולה בבורסת תל אביב במונחי שווי שוק; מעל לבנק לאומי, נייס ובנק הפועלים, שהמניות של חלקם סובלות מסנטימנט שלילי מתחילת השנה.
קראו עוד בכלכליסט:
הזינוק במניית ICL (שמה הנוכחי של כיל) שלח גם את מניית בעלת השליטה, החברה לישראל, לעלייה של 8.3%, ובכך היא השלימה זינוק של 51% מתחילת השנה.
הזינוק במניית ICL התרחש על רקע פרסום דו"חות החברה, שאותה מוביל המנכ"ל רביב צולר, לרבעון הראשון של 2022, שהיה רבעון שיא בפרמטרים רבים, ושבמסגרתו הציגה החברה צמיחה משמעותית בכל המגזרים, ואף העלתה את התחזיות שלה.
ICL פועלת בארבעה מגזרים: מגזר המוצרים התעשייתיים, שבו היא מתמקדת בייצור ברום ותרכובות מבוססות ברום – חומרים שמשמשים את התעשייה באופנים שונים, כמו ייצור חומרים חסיני אש; מגזר האשלג, שבו היא מתמקדת בייצור אשלג באמצעות אידוי מים מים המלח וכרייה קונבנציונלית בספרד. האשלג משמש לדישון ולכן הוא מוצר מבוקש בתעשיית החקלאות העולמית; מגזר פתרונות הפוספט, שבו היא מתמקדת בייצור פוספט שמשמש תעשיות שונות כמו תעשיית המזון והחקלאות; ומגזר הפתרונות החדשניים לחקלאות שבמסגרתו החברה מייצרת פתרונות שונים לחקלאות מיוחדת, גננות נוי, מדשאות ואדריכלות נוף.
המכירות של ICL ברבעון הראשון הסתכמו בכ־2.5 מיליארד דולר – שיא רבעוני של כל הזמנים. מדובר על עלייה של 66% בהשוואה למכירות בתקופה המקבילה אשתקד (1.5 מיליארד דולר) ועל עלייה של 25% בהשוואה לרבעון הקודם, האחרון לשנת 2021 (2 מיליארד דולר). מגזר האשלג, שהמכירות בו זינוק ב־128%, היה אחראי למרב המכירות (795 מיליון דולר), אולם גם יתר המגזרים הציגו צמיחה דו־ספרתית. מכירות מגזר הפתרונות התעשייתיים צמחו ב־24%, אלו של מגזר הפוספט ניתרו ב־59% ומכירות מגזר הפתרונות לחקלאות זינקו ב־66%.
הרווח הגולמי יותר מהוכפל, מרמה של 495 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021 לרמה של 1.24 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה הנוכחית. בהשוואה לרווח גולמי של 857 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2021 מדובר על עלייה של 45%.
ה־EBITDA המתואם של ICL הגיע גם הוא לשיא של כל הזמנים וחצה לראשונה במעט את הרף של מיליארד דולר. מדובר על זינוק של יותר מפי שלושה בהשוואה לרבעון הראשון של 2021, שבו נתון זה הסתכם ב־302 מיליון דולר, וכמעט פי שניים בהשוואה לנתון של 587 מיליון דולר ברבעון הקודם. גם בגזרה הזו מגזר האשלג מוביל את הצמיחה, עם זינוק של 626% ב־EBITDA המתואם, שהסתכם ב־450 מיליון דולר. אך גם יתר המגזרים הציגו זינוק משמעותי. מגזר פתרונות התעשייה הציג זינוק של 66%, מגזר הפוספטים קפץ ב־163% ומגזר פתרונות החקלאות זינק ב־233%.
כתוצאה מכך, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של ICL הסתכם ב־632 מיליון דולר, פי 25 בהשוואה לרווח נקי של 25 מיליון דולר בתקופה המקבילה. על רקע התוצאות האלו החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 307 מיליון דולר.
למעשה, ועם כל אי־הנעימות שבדבר, ICL נהנתה מסערה מושלמת. השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות שנוצרו כתוצאה ממגפת הקורונה טרם הסתיימו, ונוכח ההתפרצות המחודשת בסין, שמובילה את הממשל בבייג'ינג להשית סגרים נוספים והדוקים במסגרת מדיניות "אפס סובלנות" לקורונה, נוצרים שיבושים חדשים, שכן הנמלים בערים מרכזיות בסין שוב סגורים. כך, למשל, ישנם שיבושים קשים בנמל שנגחאי שאחראי לכמעט 17% מהמכולות שיצאו מסין ב־2021. השיבושים האלו תורמים לעלייה חדה במחירי הסחורות השונים, ולקשיים באספקה, מה שמהווה יתרון עבור ICL שמייצרת חלק נכבד ממוצריה על בסיס פעילותה בים המלח, כך שהנזק שנגרם לה פחות ביחס למתחרות.
לכך יש להוסיף את הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות שהוטלו הן על רוסיה והן על בת־בריתה בלארוס. הדבר מוביל לזינוק במחירי האנרגיה, מה שמוביל לצמצום הייצור מצד מתחרות של כיל בסקטורים שונים. כמו כן, הדבר מוביל לשיבושים קשים אצל מתחרות של ICL במגזר החשוב ביותר שלה – האשלג. החברה אמנם מייצרת רק כ־5 מיליון טונות בשנה, בשעה שהיקף השוק כולו עומד על 70 מיליון טונות בשנה, אולם רוסיה ובלארוס אחראיות ל־40% מהתפוקה הכוללת, מה שמציב את ICL בצומת קריטי מבחינת יתר המדינות בעולם. זאת בשעה שמחירי האשלג מאמירים. כך, המחיר הממוצע לטונה ברבעון הראשון של השנה עמד על 601 דולר, בעוד ברבעון הרביעי של 2021 המחיר הממוצע עמד על 487 דולר וברבעון הראשון של אותה שנה הוא עמד על 344 דולר.
כדי להבין עד כמה הדבר משמעותי עבור ICL, ניתן לבחון את השינוי במכירות וב־EBITDA המתואם שלה. עליות המחירים תרמו לתוספת של 945 מיליון דולר למכירות של החברה (למעשה, עיקר העלייה במכירות מקורה בעליות המחירים), והסכום כולו חלחל לשורת ה־EBITDA המתואם, וקוזז במעט על ידי מחירי האנרגיה, התובלה ושערי החליפין.
כפי שמעריך הממשל בארה"ב, הלחימה באוקראינה תימשך עוד זמן רב, מה שיאריך את משך חיי הסערה המושלמת של ICL בעוד שני רבעונים לפחות. בהתאם, ICL העלתה את התחזיות שלה ביחס לשנה הנוכחית. ברבעון הקודם העריכה החברה שאת 2022 תסיים עם EBITDA מתואם של כ־1.8 מיליארד דולר, ואילו כעת היא מעריכה שנתון זה יעמוד על 3.75-3.5 מיליארד דולר. בעת ש־ICL נקבה בתחזית המקורית, כבר העריכו בשוק שמדובר בתחזית סולידית, ורבים העריכו שהמספר ינוע סביב 2.5-2 מיליארד דולר. במובן זה התחזית הנוכחית היוותה הפתעה חיובית ובשוק מעריכים שהיא ריאלית מאוד, מה שתרם גם כן לזינוק במניה.
אולם בשוק מייחסים את הזינוק במניה לא רק לאותם גורמים אקסוגניים, אלא גם למהלך אסטרטגי שאותו מוביל צולר מאז נכנס לתפקידו ב־2018: פיתוח הפתרונות המיוחדים בכל מגזרי הפעילות של ICL. זאת על רקע הרצון לצמצם את התלות במחירי הסחורות התנודתיים, שברבעון הנוכחי היטיבו עם החברה. בהתאם, ICL מפתחת מוצרים ייחודיים, מוצרי המשך ופתרונות מיוחדים לתעשיות שונות על בסיס אשלג, ברום ופוספט, שכן המחירים של אלו קבועים ויציבים יותר.
במסגרת מימוש האסטרטגיה הזו רכשה ICL בשנה שעברה את קומפאס, יצרנית הדשנים המיוחדים הגדולה בברזיל, תמורת 400 מיליון דולר, וכן נטלה על עצמה חוב של כ־110 מיליון דולר. רכישה זו הגיעה לאחר שבתחילת 2021 בוצעה רכישה נוספת של חברה ברזיאלית בשם פרטילאקוואה (Fertilaqua) ב־122 מיליון דולר. לדברי גורמים בשוק, מעבר לכך שמחיר הרכישה של קומפאס היה נוח – שכן החברה שמכרה אותה ל־ICL קנתה אותה בכ־590 מיליון דולר – הרכישה אפשרה ל־ICL לאזן בין הפעילות בחצי הכדור הצפוני וחצי הכדור הדרומי, וכן אפשרה לה ליצור סינרגטיות באמצעות מכירת מוצרים נוספים דרך החברות הברזילאיות שעוסקות גם בהפצה. זאת בשעה ששוק החקלאות הברזילאי הוא הגדול בעולם בכל הנוגע לסחורות. עם זאת, שותפת הסחר המרכזית של ברזיל בתחום היא סין, שמייבאת ממנה, למשל, תירס וסויה.
המקור העיקרי לדאגה הוא סימן השאלה שמתנוסס סביב המשך הזיכיון של ICL בים המלח, שייגמר ב־2030. כאמור, לים המלח חלק מהותי במגזר הכי חשוב של החברה – אשלג. אולם לפי ההערכות בשוק, בסופו של דבר ICL והמדינה יגיעו להבנות בנוגע להארכת הזיכיון.