לשכת עורכי הדין נגד התיקון לחוק המכר לדירות: "מצג שווא לציבור"

לשכת עורכי הדין שלחה אתמול ליועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, אפרת פרוקצ'יה, מכתב שבו היא קוראת לגנוז את תיקון 9 לחוק המכר. כזכור, לפי כשבוע פרסם משרד הבינוי והשיכון הצעה לתיקון לחוק המכר להערות ציבור.

על הפרק: שינוי באופן חישוב הצמדת מחיר הדירה, פיצוי על איחור במסירת דירה והגבלת שכר הטירחה של עורך הדין של הצד המוכר. המכתב, שעליו חתומים עורכי הדין אבי ללום, יצחק נטוביץ' וזיו כספי, קובע כי "עננת הבחירות אשר חגה מעל ראשה של הממשלה יצרה תזכיר חוק סתמי אשר נועד להציג מצג שווא לציבור שהממשלה פועלת לפתרון כנה ואמיתי לעליית מחירי הדירות בישראל. טוב תעשה הממשלה, לעצמה ובעיקר לשוק הנדל"ן בישראל על כלל גורמיו אם תתעשת ותגנוז הצעת חוק זו".

עו"ד אבי ללום | צילום: גבריאל בהרליה

חוק המכר הוא חוק צרכני מ-1973, הקובע הסדרים של יחסי מוכר דירה חדשה ורוכש. סעיפי החוק מאפשרים לרוכש לתבוע מהקבלן נזיקין - סכום כסף המספיק לתיקון הנכס, או פיצוי כספי הולם, במקרה של ליקויי בנייה או תקלות המתגלים בנכס רק לאחר מסירת המפתח, ובמהלך תקופת הבדק. בחוק המכר יש סעיפים המסדירים גם את ההתקשרות הכספית עם הקבלן: גובה התשלום הראשוני וסדר התשלומים הכללי, כללים החלים על הקבלן ועל המוסד הפיננסי המממן את הפרויקט. וגם, מה קורה כשהקבלן מאחר במסירת הדירה.

על פי תזכיר החוק המוצע, אופן חישוב מדד תשומות הבנייה יחושב בצורה שונה. לא עוד חישוב של כל מרכיבי הדירה, אלא רק הצמדה של רכיב הבניה מכלל עלות הדירה. כמו כן, ניתן יהיה להצמיד את המחיר רק עד התאריך החוזי ולא עד מועד המסירה בפועל. יתרת הסכום לא תוצמד כלל. בנוסף, הסכום שיוצמד למדד ייקבע בהתאם לעלות בנייה למ"ר, לפי חלוקה גאוגרפית וסוג בנייה.

בלשכת עורכי הדין טוענים כי "אין זה נכון להגביל את מדד תשומות הבנייה לרכיב הבנייה בלבד, וזאת מאחר שייתכנו מקרים בהם המוכר קונה או חוכר את הקרקע, באופן שהמחיר של הקרקע מוצמד למדד תשומות הבנייה. במקרים זה התיקון למעשה מטיל את עול רכיב ההצמדה על הקרקע על המוכר בלבד. דבר זה יגרור לעליית מחירי הדירות, שכן המוכר ישערך את עלות ההצמדה ויצרפה למחיר הדירה ויגלגלה לרוכש, עניין אשר רק יגדיל את ההוצאה הצפויה לרוכש משני טעמים – מהטעם הצפוי הראשון כי הקבלן יוסיף מקדם הגנה. מן הטעם השני שעל סכום זה, שכבר יהיה חלק ממחיר הרכישה – הרוכש יידרש להוסיף מס רכישה ומע"מ. לא זו אף זו, תשלום ליועצים ברובו מוצמד למדד".

התיקון החדש לחוק המכר מבטל את סעיף 5א'ג' הקיים, העוסק בפטור מפיצוי לרוכש, בגין נסיבות שאינן בשליטת היזם. כלומר, החוק היום מצמצם את הפטור מתשלום פיצוי לרוכש במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש. משרד הבינוי והשיכון מבקש במקרה זה להפסיק את השימוש לרעה שנעשה בסעיף זה ולחייב את היזמים לשלם לרוכשים בגין איחור במסירה.

פרויקט בנייה בראשל"צ | צילום: דנה קופל

בלשכת עו"ד טוענים כי "סעיף 1 לתזכיר החוק מתעלם מהמציאות הקשה בה מצוי כל עולם הנדל"ן, הסובל מבירוקרטיה וסחבת בלתי אפשריים מצד רשויות וגורמים נלווים הדרושים להשלמת פרויקט, ומעביר את מלוא האחריות לעניין עיכובים במתן היתרי בנייה וטופסי 4 לכתפי היזמים, הגם במקרים בהם אין חולק כי עשו כל הניתן ולמעלה מכך". עוד הם טוענים כי "בתי המשפט ממילא בוחנים כל מקרה לגופו", ו"שככל שתתקבל ההצעה לתיקון כאמור, הרי שהדבר יוביל לכך ששני הצדדים ייפגעו. שכן, המוכר ינקוב בחוזה המכר מועד המסירה למועד רחוק יותר ויקח לעצמו "מקדם ביטחון", דבר אשר ייפגע ברוכש בפרט ובשוק הנדל"ן בישראל בכלל".

חוק המכר קובע כי מוכר הדירה רשאי לגבות 5,114 שקל בגין שרותים משפטיים כמו רישום בית משותף, או העברת זכויות. סכום זה מועבר ישירות לעורך הדין של המוכר. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכ"ט עורך דין מעבר לעלות הדירה עצמה. לשכת עורכי הדין מתנגדת כמובן לסעיף זה, בטענה שהוא "פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש העיסוק של עורכי הדין".

לדבריהם: "אנו סוברים שתיקון החוק נעשה בניתוק מוחלט מהעובדה שהטיפול המשפטי של עו"ד המוכר ברוכש דירה ובפרט ברישום זכויותיו הקניינית דורש מקצועיות רבה ומשאבים רבים. אין ספק, שביטול שכר הטרחה יהפוך את עבודתם של עורכי הדין לבלתי משתלמת ולבלתי אפשרית".