פרופ' טרכטנברג: "צריך לחייב גברים לצאת לחופשת לידה"

פרופ' מנואל טרכטנברג, שמכהן כיום כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, נמנה על הדמויות המזוהות ביותר עם הקריאות לרפורמה בגיל הרך, זאת לאחר שכיהן כחבר כנסת ועמד יחד עם אורלי לוי בראשות השדולה לגיל הרך. גם קודם לכן, כשעמד בראשות ועדת טרכטנברג, הוא היה הכוח המניע מאחורי המלצות רבות שנגעו לגיל הרך, כמו נקודות זיכוי בגין ילדים, והעברת האחריות על המעונות למשרד החינוך.

באוקטובר 2019, אחרי פרישתו מהפוליטיקה, פירסם טרכטנברג יחד עם רון לייזר "מתווה חדש לתקופת לידה והורות", המתווה נכתב במסגרת מוסד שמואל נאמן, והתיימר להוות תשתית למדיניות הכלכלית לממשלה הבאה שתוקם. מאז שנכתב המתווה, הספיקו להתחלף בישראל ארבע ממשלות, בצל הכאוס הפוליטי והבריאותי, לאף אחד לא היה זמן לדון ברצינות ברפורמה ב"דמי הלידה", עד אתמול.

שלשום כינסו השרים אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי מסיבת עיתונאים והכריזו כי מעתה גברים יזכו לשבועיים או חודש של חופשה בין השבועות 15-26 מאז לידת התינוק, וזאת בתנאי שהאם תחזור לשוק העבודה. את הצעד הזה כינו השרים "חופשת לידה לאבות", ומיכאלי לא נמנעה מלהשתמש מסופרלטיבים דרמטיים למדי לתיאור המהלך.

מעתה גם גברים ייזכו לצאת לחופשת לידה | צילום: שאטרסטוק

אלא שבשיחה עם טרכטנברג, עולה כי החורים שבגבינה שהציעו השרים הם כה רבים, עד שלא בטוח בכלל כי כדאי לייחל שהמהלך יעבור בצורתו הנוכחית.

פרופ' טרכנטברג, לפי המתווה תהיה חופשה של שבועיים לגברים בלבד, בתנאי שהאשה חוזרת לעבוד?

"אני דוחף את הנושא הזה כבר הרבה זמן, ולא היתה תמיכה מספקת בכדי לקדם את זה. צריך להגיד כל הכבוד ולהוריד את הכובע. אבל צריך להתריע על כמה נקודות תורפה. עלול לקרות מצב שבו ייצאו עם המתווה הזה, ויגידו "עשינו את זה, והטיפול בתקופת הלידה יורד מהפרק, זה מצב מסוכן".

מה הן נקודות התורפה העיקריות בעיניך?

"המטרה שלנו היא לשנות נורמות, להביא לכך שתהיה יותר סימטריה מגדרית בטיפול בילדים. זו מטרה שבסופו של דבר תיטיב עם המשק, זה יאפשר לנשים לתכנן קריירות יותר טובות, ולנצל את ההון האנושי העצום שהם צוברות, וכיום מתבזבז. זה אחד המקורות של פער השכר המגדרי של 30%, יש מחקרים שמראים את זה במפורש. לכן, צריך לעשות מהלך ש"דוחף" לשינוי נורמות, ולא רק "נותן אפשרות" לשינוי נורמות.

"המצב הנוכחי הוא שיש נורמות נגד סימטריה מגדרית, הנורמות הללו עמוקות, הן גם במקומות העבודה, גם בין בני הזוג, וגם בתפיסה המגדרית. אני לא רוצה שיהיה מצב שרק 5% מהגברים ינצלו את ההטבה הזו. ולכן, גם ההתניות הללו לא טובות, אם מתנים את החופשה של הגבר, בכך שהאשה תחזור לעבוד, אז יש פחות סיכוי שהגבר ינצל את ההטבה".

אז אתה מציע לחייב את הגברים לצאת לחופשת לידה?

"כן, יהיו שבועיים שבהם הגבר חייב לקחת של חופשת לידה. זה רכיב קריטי. כי ברגע שזו חובה, אין מקום לשאלות. הנורמות משתנות מיד. הטלת החובה זה הדבר הכי חשוב בהצעה שלי. ההצעה המלאה שלי מדברת על 24 שבועות לשני בני הזוג, שמתחלקים בשווה בין בני הזוג, תשעה ייעודים לאם, ותשעה ייעודים לאב, ועוד שישה שהם יכולים לחלק ביניהם".

חופשת הגברים - במהלך החודש הראשון ללידה

העובדה שטרכטנברג מתמקד בשינוי התרבותי ארוך-הטווח, מביאה אותו גם לשים דגש על עיתוי השבועיים בהם הגבר יהיה חייב לקחת את חופשת הלידה, "אני מתעקש שהשבועיים יהיו במהלך החודש הראשון, השבועות הראשונים הם גם הכי קשים, והכי התחלתיים. אבל חשוב מכך, בשבועות הללו נקבעים דפוסי ההורות, וחלוקת הנטל בין ההורים, אחר כך זה גמור, אחרי שהתקבע דפוס מסוים קשה לשנות אותו".

בעוד במתווה של טרכנטברג, אין קשר בין שאלת התעסוקה של האם לבין שאלת זכאות האב לימי חופשה, כי מטרת המדיניות העיקרית היא לקדם 'סימטריה מגדרית'. הרי שליברמן הדגיש במסיבת העיתונאים, את העובדה כי כך יהיה ניתן להחזיר את הנשים לשוק העבודה מהר יותר, בשבוע 16 ולא בשבוע 26?

"אם זה הרציונל אני דוחה אותו מכל כל. אני לא רוצה להשתמש במילה מופרך, אבל על פניו הרציונל הזה לא תופס. בוא ננסה לחשוב מבחינה מעשית על זה, האם אשה תחליט אם לחזור לעבודה או לחזור לעבודה בגלל שבן הזוג שלה יהיה בבית במשך שבועיים? מה היא תעשה אחרי שבועיים? מה הסידור? מה האשה תגיד לעצמה? אני יוצאת לעבוד בשבוע 16 עד 20, כי יש מי שמטפל, ואז היא תחזור שוב לבית. בעיות היסוד של טיפול בפעוטות, הן נושא ענק בפני עצמו, אבל שבועיים של טיפול של בן הזוג לא פותרות את זה.

"אך יותר מכך, המטרה לא צריכה להיות חזרה מיידית או לא מיידית לשוק העבודה. זה לא משנה האם חוזרים בשבוע 16 או בשבוע 18. אנחנו מנסים לגרום לנשים לתכנן קריירות יותר משמעותיות בטווח הארוך. וזה יקרה רק אם תהיה חלוקה סימטרית יותר של טיפול בילדים. ואם המדינה תעמיד מסגרות נאותות לטיפול בפעוטות".

פרופ' מנואל טרכטנברג | צילום: תומי הרפז

מאחורי הקלעים, הפקידים בממשלה, מעלים חשש כי הרחבות כאלו יוצרות תמריצים בעייתים?

"אם לא עובדים אין חופשת לידה. חופשת הלידה באה לתת להורים את האפשרות לקחת פסק זמן מהעבודה ולהתארגן לאורך זמן על טיפול בילד, הם רוצים לעבוד. אם לא היו רוצים לעבוד, לא היו עובדים לכתחילה. כשחושבים על מדיניות דמי לידה, לא צריך לתמרץ חזרה לעבודה. אלא צריך לתמרץ את הגבר לקחת את השבועות הללו. וצריך לתמרץ שהחלוקה ביניהם בגידול הילד תהיה שוויונית".

הפקידים מוטרדים מתמריץ אחר, מזה שבישראל יש כבר שיעור ילודה גבוה מאוד, וכל ההטבות הללו לגיל הרך וללידה עשויים להגדיל את שיעור הילודה אפילו יותר?

"אני מסכים. המתווה שאני מציע הוא תופס רק לגבי הילד הראשון ולגבי הילד השני. המדינה לא צריכה לתת תמרוץ לילד השלישי. יש בכך גם היגיון, כשהילד הראשון והשני יש הרבה מאוד הוצאות חד פעמיות. אך כשמגיע השלישי וצפונה את ההשקעה העיקרית ההורים כבר ביצעו. ולכן הצורך בחופשת לידה יורד.

"ולא רק זאת, אני לא רוצה לעודד ילודה מעבר לשני ילדים. יותר משני ילדים זה קצב גידול של האוכלוסיה שהוא לא טוב לישראל לאורך זמן. (על פי המתוה של טרכנטברג, מהילד השלישי ואילך יינתנו רק 17 שבועות, במקום 24 בילדים הראשונים, החובה לשבועיים של הגבר, תישמר, ש"ט).

אבל ההצעות שלך עדיין יוצרות תמריץ להגדלת ילודה לעומת המצב הקיים?

"בהצעה שלנו אני מדבר מאיפה יבוא הכסף. ואני מדבר על קיצוץ בקצבאות לילדים מגיל 15-17, זה מקטין את סך כל התמיכה בילדים. ומשמעותי למשפחות מרובות ילדים. בנוסף, אני מציע לצמצם את מענקי הלידה בגין הילד השלישי ואילך".

השרה מיכאלי אמרה אמש שהיא שואפת להגיע למימון חינם של מסגרות לגיל הרך, מה דעתך?

"אני לא תומך במימון חינם של מסגרות לגיל הרך. זה יביא להצפה של מסגרות גרועות. וזה יעשה נזק. זה נכון שצריך להקטין את העלויות, אבל לא לאפס אותם בשום אופן. הדגש צריך להיות על יצירת מסגרות איכותיות עם כח אדם איכותי".