עמר בר-לב והעימותים בלוויה של שירין אבו עאקלה | יובל חן, AFP
הלוויית שירין אבו עאקלה: האחראי לטיפשות ולאלימות - השר עמר בר-לב
התנהגות המשטרה בהלוויה של העיתונאית פגעה בכבוד המת - וגרמה נזק תדמיתי לישראל; השר לביטחון פנים היה צריך להבין כי מדובר באירוע רגיש - ולדאוג שהשוטרים יפעלו בהתאם
יש תמונות שמדברות בעד עצמן ויש שצועקות. ההתנהגות של המשטרה בהלווייתה של העיתונאית שירין אבו עאקלה צועקת הרבה דברים: אלימות, אטימות ובעיקר טיפשות. הטיפשות, מצדה, מתחלקת לסעיפים: גם לעצם הפעלת הכוח וגם לחוסר המודעות לנזק שבצילום והפצת התמונות בעולם. וכל אלה בזמן שישראל עדיין לא נוקתה - וכנראה שלא תנוקה - מעצם הירי הקטלני בעיתונאית.
ההלוויה, חובה היה להעריך, תגרור תשומת לב בינלאומית, מדובר בעיתונאית ידועה בעלת אזרחות אמריקאית. השאלה הראשונה היא אם זו גם ההערכה שעמדה לנגד ראשי המשטרה, בדרג המדיני והביצועי, והשאלה השנייה - מה נגזר ממנה לביצוע בשטח.
התוצאה מעוררת שאלה נוספת - לאן נעלם השכל הקולקטיבי. אם הסיבה לאובדן השליטה של השוטרים היא הנפת דגלי פלסטין, ניתן להצטרף כאן להבנה שבהלוויה פלסטינית טבעי שיונפו דגלי פלסטין, הבנה שכנראה נעדרה ממנהלי האירוע בצד של המשטרה. ואם הסיבה לאובדן השליטה היא פרובוקציות מצד נושאי הארון, התשובה היא שפשוט לא היה צריך להתקרב למעגל הקרוב לארון. אפשר היה להשליט חוק וסדר, אם ממש מוכרחים, במעגלים הרחוקים יותר. תמונות הקטטה שאיימה להפיל לקרקע את הארון - הן נזק הסברתי ותדמיתי שחובה וניתן היה למנוע.
איני יודע מה יעלה התחקיר המשטרתי. השר לביטחון פנים עמר בר-לב אמר היום כי "משטרת ישראל פעלה אתמול על מנת לאפשר קיום תקין של מסע ההלוויה של העיתונאית שירין אבו עאקלה, בתיאום עם משפחתה ומתוך הבנה ברורה של רגישות ומורכבות האירוע. למרבה הצער, במהלך ההלוויה התפתחו מצד משתתפים בה אירועים אלימים קשים שדרדרו את המצב בשטח".
כלומר, השר מודיע שהיתה הבנה מוקדמת ואפילו "ברורה" ל"רגישות ומורכבות האירוע". תרגום ההבנה הזו לשטח נכשל כישלון חרוץ. והכישלון מתחיל בשר. אם הבין ולא השכיל להוציא לפועל זה חמור; ואם לא הבין - זה אפילו חמור יותר.
וכשהשר בר-לב כותב ש"במהלך ההלוויה התפתחו מצד משתתפים בה אירועים אלימים קשים שדרדרו את המצב בשטח", הוא מתכוון כמובן למשתתפים הפלסטינים - מניפי הדגלים ונושאי הארון. אלא שכאן צריך לדייק אותו – גם שוטרי משטרת ישראל הם חלק מהמשתתפים שדרדרו את המצב.
האחריות למחדל מתחילה בשוטרי ומפקדי השטח שלא השכילו להתאפק ונדחפו במלוא העוצמה למרכז הפריים של המצלמות, ומסתיימת בשר בר-לב שלשם שינוי הפיק תגובה קוהרנטית, אבל לא מושלמת. מוטב היה לו ממשלת ישראל תתנצל עוד לפני סיום התחקיר. גם אם משפחות חללים אינן קדושות, עדיין חובה לכבד גם הלוויות שלא נוחות לנו - גם בגלל כבוד המת וגם בשל תשומת הלב הבינלאומית.