שוק האספנות משתנה: "יש לנו קהל חדש, הייטקיסטי, שעושה כסף בגיל צעיר"

בית המכירות הוותיק תירוש מתחדש במכירה פומבית שתתקיים ב־30.5 ומוקדשת אך ורק לאמנות עכשווית. את המהלך יזם אמיתי חזן, בנם של דב ואורנה חזן, מייסדי ומנהלי בית המכירות, שבשנים האחרונות לוקח את המושכות לידיו, כמו שאומרים, ומצעיד את בית המכירות כמה עשרות שנים קדימה. את מקומם של האמנים הוותיקים כגון ראובן רובין, משה קסטל, יוסף זריצקי ולאה ניקל תופסים אמנים בכירים כגון סיגלית לנדאו, עילית אזולאי, חן שיש, ערן רשף, מיכל רובנר, עדי נס, גידי רובין, זויה צ׳רקסקי, רון ארד ואפילו יאיוי קוסמה, ג׳ף קונס וויק מוניז.

את חלק ב׳ של המכירה הוותיקה, שם היה אפשר למצוא מציאות בכמה מאות דולרים, מחליפה נבחרת צעירה של אמנים, שנבחרה על ידי ועדה מיוחדת, במחיר התחלתי של 1,500 דולר. וכן, למכירה נוספה קטגוריה חדשה, סקסית ועדכנית, של אמנות ה־NFT.

"זו פעם ראשונה שתהיה מכירה שמוקדשת רק לאמנות עכשווית של 25-20 השנים האחרונות", אומר חזן, "ולכן היה לנו מאוד חשוב לא לעשות סתם מכירה אלא גם משהו מאוד אצור. את האמנים העכשוויים בחרנו בקפידה, אלה האמנים הבכירים והחשובים ביותר בשוק, ולצידם שילבנו גם אמנים עכשוויים, שהם בתחילת הדרך וגם אמנים שעובדים במדיומים שהם היום יותר רלבנטיים כמו וידיאו ארט וכמובן NFT״.

בדיוק בשלב שבו מתחילים דיבורים על בועה שעומדת להתפוצץ.

"כמו הרבה דברים בשוק ההון. רבים מהקהל המסורתי מתווכחים האם זו אמנות והאם היא לגיטימית. לי אין ספק שזה העתיד. זה אומר שהעולם בכללותו, לא רק עולם האמנות אלא כל עולם הצריכה, עובר שינויים מאוד מאוד גדולים. זה יהיה כמובן הרבה יותר מהותי בקרב אנשים בני 25 כשהם ישימו משקפיים וייכנסו עם דמויות האווטר שלהם למטאוורס. כמו שהם יצרכו דגם חדש של נייקי כ־NFT, כך הם יתחילו גם לצרוך אמנות בעולם החדש״.

פנאי אמיתי חזן בית מכירות תירוש | יובל חן

כלומר, אתה מכוון לקהל יעד מאוד צעיר?

״בפירוש, ובעניין הזה הקורונה יצרה הרבה מאוד שינוי. הייתי אומר שעד הקורונה הגיל הממוצע של הקונים היה מעל 55. בשנת 2020 נוספו לנו כ־1,600 אנשים חדשים שנרשמו למכירות באונליין, בגילאי 45-35. אנשים שמגיעים מעולמות ההייטק, שעושים כסף בגילאים צעירים יותר״.

גברים? נשים?

״יש עדיין איזה רוב גברי אבל הוא מצטמצם, והרבה זוגות״.

אבל אין להם אותו הטעם של האספנים הוותיקים.

"נכון. אבל הכנסנו במכירות האחרונות כמה עבודות עכשוויות, שנקנו על ידי אותו קהל חדש. למשל, זויה צ׳רקסקי היא השם הכי חם של 2021. פעמיים נמכרו עבודות שלה במחירי שיא: במרץ עבודה שלה, שהוערכה ב־15 אלף דולר, נמכרה ב־67 אלף דולר, ובאוקטובר עבודה אחרת שהתחילה ב־15 אלף דולר נמכרה ב־82 אלף דולר, ומי שקנה אותן היו אספן ואספנית צעירים וחדשים״.

מה עוד נקנה על ידי אותו קהל חדש?

״גידי רובין, שרשם עליית מחירים מאוד גבוהה בשלוש השנים האחרונות, ושבר אצלנו שיא עם עבודה שנמכרה ב־28 אלף דולר. מיכל נאמן שברה שיא חדש של 20 אלף דולר״.

גידי רובין, "שלוש אחיות" תירוש | צילומים: באדיבות תירוש

נשמע מחיר נמוך למדי לאמנית ותיקה ומוערכת כמו נאמן, כלת פרס ישראל לציור.

״זו עדיין מדינת ישראל, רוב המחירים של אמנים ישראלים נעים בין 5,000 ל־15 אלף דולר. הרבה שנים המחירים שלה נעו בין 8,000 דולר ל־12 אלף דולר ועכשיו היתה קפיצה״.

כמחצית מהעבודות במכירה הגיעו מאספנים וכמחצית מהגלריות ומהאמנים עצמם. זהו צעד יוצא דופן ולא לגמרי מקובל היות שהשוק המשני - שזהו שוק הסוחרים והמכירות הפומביות - אמור להיות מנותק מהשוק הראשוני, הגלריות והאמנים. הסיבה לכך פשוטה: בעוד הגלריות תפקידן לטפח ולקדם את האמן בשדה האמנות והן אלה שקובעות את מחירו, השוק המשני מתנהל אך ורק על ידי היצע וביקוש. כך יצא שבעבר עבודות עכשוויות שהגיעו לשוק מוקדם מדי - מבלי הזמן הנדרש לקדם את האמן - נמכרו במחירים נמוכים במיוחד, הרבה פחות מששולם בגלריה, פגעו במעמד של האמן וגם באמינות של הגלריה”.

"בוודאי שיש גלריות שלא אוהבות שהאמנים שלהם מגיעים למכירות", אומר חזן, "יש גלריות בחו״ל שיש להן כוח והן מחתימות את הקונים שאסור להם למכור את היצירה שהם קנו במשך חמש שנים שלאחר הקנייה. קודם כל, כששוק האמנות מתעורר, כמו שקרה במקרה של זויה, אנשים מרגישים יותר בנוח כי הם קנו עבודה ב־15 אלף דולר והיום הם יכולים למכור בכפול. כמובן שלא אצל כל האמנים המחירים עולים או עולים מאוד מהר.

ג'ף קונס. פופאיי | צילומים: באדיבות תירוש

"יש הרבה אמנים שאיתם זה לוקח הרבה זמן ולכן היה לי מאוד חשוב לעשות את המכירה הזו בשקיפות מלאה גם עם הגלריות וגם עם האמנים. למעשה, אני בעצמי הלכתי להרבה מהגלריסטים המובילים פה בישראל, ולאמנים מצליחים שלא עובדים עם גלריות, וסיפרתי להם על הפרויקט החדש. חשוב להבין שתחום האמנות זה בעצם אקו סיסטם והצלחה של אמן במכירה זו הצלחה של כולם. יש לנו אינטרס משותף. חשוב לומר שגם בדקנו את עצמנו יותר מבעבר לגבי המחירים, כדי לוודא שאף אחד לא יפגע".

זאת אומרת שיישרתם קו עם מחירי האמנים והגלריות? זה לא חוטא למודל של בית מכירות שתלוי אך ורק בהיצע וביקוש?

"יש הבדל בין מודל המכירה בגלריה לבין זה שבמכירות פומביות. גלריה לוקחת אמן, מטפחת ומציגה אותו, מקדמת אותו בשדה במשך כמה שנים, מוציאה לו קטלוג ומתמחרת את עבודותיו. בית מכירות אומר: ׳אנחנו לא מחליטים על המחיר, אלא השוק׳. אבל אני כן מסתכל על מחירי השוק שלהם, לאלה שיש. אנחנו לא ניקח אמנים שנמכרו בגלריה ב־20 אלף דולר ונציע אותם באלף דולר. אני כן חייב להתחיל את זה קצת מתחת למחיר השוק אבל אני לא אתחיל את זה במחיר רצפה. צריך להיות מחיר שגם מגן על אמנות איכותית".

זויה צרקסקי וגיא פינס | צילומים: שאול גולן זויה צרקסקי

כלומר, מה שלפעמים קורה במכירות פומביות - לקנות במחיר מציאה - לא יקרה פה.

"יהיו עדיין הרבה דברים שיתחילו מתחת למחירי השוק, ויש גם קטגוריה חדשה ובה 16 עבודות של אמנים מבטיחים בתחילת הדרך, למשל ישראל דרור חמד, שזכה בפרס שיף, והצלם זיו קורן. הם הגישו עבודות לקול קורא שפרסמנו, שאליו נשלחו 400 הצעות, ונבחרו על ידי ועדה של חמישה שופטים - גיא פינס, רני רהב, שולמית נוס, מאיה נגרי וינאי פרישר גוטמן. זאת בחירה מכוונת על מנת להתנתק מהמכירות המסורתיות שבהן רק מומחים בוחרים יצירות".

עבודה של יאיוי קוסמה

בעצם, כמו חממת האמנים בצבע טרי?

"כן, ובקטגוריה הזו כל העבודות מתחילות ב־1,500 דולר, כי אלה אמנים שעדיין אין להם ממש שוק. מחיר אחיד שמתחיל יחסית נמוך. מחיר הגיוני בשביל לקנות אמנות חדשה ומקורית הביתה. ואם אני חוזר לשאלתך לגבי ׳מציאות׳, תהיה פה אמנות טובה שנמכרת במחירים אטרקטיביים יחסית למחירים שלהם בגלריות ובירידים אבל בפירוש לא יהיה פה שוק הפשפשים. היום רוב בתי המכירות בישראל הם באינטרנט ורובם מוכרים פריטים באיכות נמוכה ובמחירים נמוכים ואנחנו לא מנסים להיות בתחרות על המקום הזה אלא להיפך. אנחנו רוצים להיות באמנות החשובה והעכשווית והטרנדית והעוצמתית".