"בועת הטכנולוגיה מתפוצצת": מה עשו קרנות ההשתלמות שלכם באפריל?

משבר המניות בוול סטריט ממשיך לפגוע בחוסך הישראלי. קרנות ההשתלמות רשמו חודש נוסף של תשואות שליליות חדות עם ממוצע של מינוס 1.2%, ובכך השלים אמצעי החיסכון העיקרי של החוסכים לטווח בינוני ירידה של קרוב ל־3% בארבעת החודשים הראשונים של השנה. מתחילת 2022 איבדו הקרנות בממוצע 2.73%, לעומת צלילה ממוצעת של 5.5% בארבעת החודשים הראשונים של 2020 - שנת פרוץ הקורונה.

התשואות השליליות במדדי המניות המובילים בארצות הברית נובעות מהחשש מפני עלייה חדה בריבית בשווקים בשל האינפלציה העולמית, ומתחילת השנה צלל מדד נאסד"ק ב־25% ומדד S&P 500 נחלש ב־15.6%. אפריל התאפיין בירידות חדות במיוחד, ובמהלכו איבד נאסד"ק 13.3% מערכו ו־S&P 500 ירד ב־8.8%. גם מאי מסתמן עד כה כחודש שלא יבשר טובות למשקיעים, שכן נאסד"ק ירד עד כה ב־4.3% ו־S&P 500 ירד ב־2.6%.

כל קרנות ההשתלמות הישראליות במסלול הכללי רשמו בחודש שעבר תשואות שליליות, והקרן עם התשואה הטובה ביותר היא זו של אנליסט, שירדה ב־0.69% - השיעור הנמוך ביותר בטבלה. מתחילת השנה השילה קרן זו 1.56%, כך שגם בהיבט זה היא השיאה את התשואה הטובה ביותר מבין שאר הקרנות במסלול.

"זה לא עניין גאוגרפי, אלא סקטוריאלי"

הקרן של אנליסט היא הקטנה בקטגוריה, והנכסים שהיא מנהלת מסתכמים בפחות מ־5 מיליארד שקל. הקרן החלה בחודשיים האחרונים להקטין את חשיפתה למניות - מהלך שעזר לה להציג תשואת יתר מול המתחרות. ההון המצומצם של קרן ההשתלמות של אנליסט עשוי להתברר כיתרון בתקופה זו של ירידות, שכן הוא מאפשר למנהל ההשקעות לחסל פוזיציות לא רווחיות בזמן מהיר יחסית.

נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות של הקרן, אמר ל"כלכליסט" כי התשואה העודפת שלה אינה נובעת מממדיה הקטנים. לדבריו, בית ההשקעות מנהל 17 מיליארד שקל, והוא מסתכל על קרן ההשתלמות כחלק מהמכלול. "הבדלי התשואות בין הקרנות נובעים השנה בעיקר מפיזור שונה של השקעות מבחינה גאוגרפית ומבחינת הענפים שהמנהלים בחרו להשקיע בהם". רוקח מוסיף כי מנהלים שהעדיפו להשקיע את מרבית ההון מחוץ לישראל והתמקדו במניות טכנולוגיה נפגעו יותר ממנהלים שהשקיעו בישראל ובצורה שמרנית יותר - והצליחו למזער נזקים.

ואכן, מדד ת"א־35 ומדד ת"א־125 ירדו מתחילת השנה קצת יותר מ־5%, תשואה עדיפה לעומת שוק המניות בארצות הברית. "זה לא עניין גאוגרפי, אלא עניין סקטוראלי", טוען רוקח. "החשיפה בישראל למניות הטכנולוגיה, שרשמו את הירידה החדה ביותר, היא נמוכה, ולכן השוק נפגע פחות".

אחרי שלושה חודשי ירידות בארצות הברית (מתוך ארבעה) נשאלת השאלה עד מתי זה יימשך, ועל כך משיב רוקח: "השווקים כולם מוטרדים מהאינפלציה העקשנית ומכך שהריבית תעלה עד כדי האטה בצמיחה ואף מיתון כלכלי. כשהריבית הופכת גבוהה יותר, זה צריך להשתקף היטב במחירי שוק המניות, שמאבדות גובה. החשש מפני עלייה חדה בריבית הביא לצניחה במניות טכנולוגיה רבות, והיא משמשת מנכ"לים של חברות טכנולוגיה כהסבר לביצועי המניות שלהם. אך הניתוח הזה לא נכון, או לכל הפחות נכון רק חלקית. אנחנו חווים היום את התפוצצות הבועה של מניות הטכנולוגיה. מאז משבר הקורונה המכפילים היו גבוהים מדי עבור מניות הטכנולוגיה - שלא בצדק.

בורסת נאסד"ק | גטי

"אנחנו רואים את זה גם בקרב מרבית חברות הטכנולוגיה הישראליות שהגיעו לנאסד"ק בשנתיים האחרונות, שחלקן ירדו ב־80% משיאן. איך אפשר לקרוא לזה אחרת חוץ מהתפוצצות בועה? השוק תמחר את כל סקטור הטכנולוגיה בהתבסס על הנחה של צמיחה עתידית גבוהה מאוד, ולחברות קשה לעמוד בצפי האופטימי הזה. בנוסף, אפשר גם להבחין בעלייה בתחרות בתוך הסקטור".

רוקח מעריך כי גם חברות הטכנולוגיה הפרטיות ירגישו בקרוב את ירידת השווי. "השוק הסחיר מציג את המחיר בצורה מהירה, חדה וכואבת, אבל לדעתי הצניחה בשווי החברות תגיע גם לשוק הלא סחיר. סבבי הגיוס של חברות ההייטק בשנה האחרונה, דרך קרנות ההון סיכון, היו בשווי גבוה מדי - והוא לא רלוונטי היום".

באופן מפתיע, למרות התבטאויותיו של רוקח לגבי בועתיות סקטור הטכנולוגיה, הוא מספר כי אנליסט החל לפעול בחודש האחרון בניגוד למגמה והגדיל חשיפה למניות הסקטור. "זו עדיין לא הפאניקה שאפיינה את מרץ 2020 עם פריצת הקורונה. אין מה להשוות. מצד שני, מי שחושב שהוא יכול להמתין ולרכוש מניות טכנולוגיה במכפיל רווח או מכירות של 12 או 13, חושב לא נכון, כי למרות הירידות החדות בחודשים האחרונים, אנחנו עדיין בעיצומה של מהפכה טכנולוגית, והמניות האלה צריכות להיסחר במכפילים גבוהים יותר. מעבר לפאניקה, אפשר לטעון שהמחירים היום שפויים ומידתיים יותר. מי שנמצא בנזילות גבוהה מאוד יכול להתחיל לבחון את המניות האלה מחדש. אנחנו קונים קצת נגד המגמה במאי ובוחנים אחזקות בטכנולוגיה עם מחירים סבירים יותר - אם אנחנו מאמינים בעסק".

הקרן ממשיכה לצמוח

הקרן השנייה בתשואתה באפריל היא מור, בניהולו של אור קרן, עם תשואה שלילית של 0.84%. מדובר בקרן שמציגה את הצמיחה בהון המשמעותית ביותר בשוק, שצמחה בארבעת החודשים האחרונים ב־2 מיליארד שקל ומנהלת כיום 8.4 מיליארד שקל - עלייה של יותר מ־30%. רק באפריל גדלה הקרן של מור ב־600 מיליון שקל, עלייה של 7%.

במקום השלישי בטבלת התשואות ממוקמת הקרן של כלל, שירדה ב־0.91%. בפרק הזמן הארוך יותר מובילות הקרנות של אנליסט וכלל, שהניבו בשלוש השנים האחרונות תשואה של כ־25.4%. כלל, שהתאפיינה עד לאחרונה בחשיפה גבוהה למניות טכנולוגיה בארצות הברית, ירדה מתחילת 2022 בשיעור של 1.9%, לאחר שמנהלה יוסי דורי השכיל להקטין את החשיפה בזמן.

את הירידות החדות ביותר מתחילת השנה רושמת קרן ההשתלמות של אלטשולר שחם, בניהול גילעד אלטשולר - הקרן הגדולה בישראל שמנהלת 61.5 מיליארד שקל. על רקע גודלה ממשיכה הקרן להציג תשואות חסר, לאחר שב־2021 עלתה בקצת יותר מ־10%, לעומת שאר הענף שעלה בממוצע ביותר מ־14%.

נועם רוקח. "זו עדיין לא הפאניקה של פרוץ הקורונה"

מתחילת השנה ירדה הקרן של אלטשולר שחם ב־4.62%, לעומת הירידות הממוצעות בענף שהסתכמו ב־2.73%. "כלכליסט" חשף באחרונה כי בית ההשקעות דילל בהדרגה את אחזקותיו בסין עד לאפס, ובכך תמה ההשקעה בת 16 השנים שלו בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. בנוסף הוחלט באלטשולר שחם לנקוט חשיפה שמרנית יותר לשוק המניות, שכיום עומדת על 46% - חשיפה ממוצעת למדי לעומת השוק. אולם עד עתה השינוי בתמהיל ההשקעות לא הועיל, ואלטשולר שחם הציג את התשואה הנמוכה ביותר במסלול גם לשלוש שנים, עם 18.07%. זאת לאחר שבמשך שנים הוביל בית ההשקעות את טבלת התשואות בטווח הארוך, ועל בסיס נתון זה גייס עשרות מיליארדים ממתחרים בענף ונהפך לחברת הגמל הגדולה בישראל.

מדד העקביות של קלי: מדד זה בוחן את משך הזמן שבו הושגה תשואה גבוהה מהממוצע. לדוגמה: קופה אשר השיגה ב-18 מתוך 36 חודשים תשואה מעל לממוצע תקבל ציון 50%.