סמנכ"ל מכון האנרגיה: "התחום הקריטי של פיתוח דלקים לא מזהמים חסר בטיוטת חוק האקלים"

"אי אפשר לקדם בישראל חוק אקלים בר-קיימא בלי שיתוף פעולה חזק בין המדינה לבין התעשייה ומבלי שנתבונן על התהליכים שכבר מובילות בנושא מדינות האיחוד האירופי, כדי שנוכל ללמוד מהם וגם מהטעויות שהאירופים עשו בעבר בנושא", אומר בשיחה עם "כלכליסט" סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה, ניהול סיכונים וקיימות במכון האנרגיה, ד"ר אריק סמל, שגם מרצה על מדיניות בינלאומית בענייני איכות הסביבה באוניברסיטת חיפה.

לפרטים ולהרשמה לוועידה הלאומית לאנרגיה לחצו כאן

ד"ר סמל אומר את הדברים בהתייחסו להחלטת ועדת השרים לחקיקה מהשבוע שעבר, שאישרה את קידום הצעת חוק האקלים. החוק אמור להוות למשרדי הממשלה בסיס להתמודדות עם משבר האקלים וכולל יעד להפחתה של 27% מפליטות גזי החממה בישראל עד שנת 2030. בטיוטת החוק מובא גם יעד לאומי שמדבר על "כלכלה מאופסת פליטות של גזי חממה" וזאת עד שנת 2050.

ד"ר אריק סמל, סמנכ"ל מדיניות איכות הסביבה וקיימות במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה | צילום: אביגיל עוזי

לדברי ד"ר סמל, עצם גיבוש טיוטה של חוק אקלים בישראל מהווה מצד הממשלה צעד הכרחי לכיוון הנכון. זאת, בשל ריבוי תוכניות סביבתיות שפיתחו במהלך השנים האחרונות משרדי הממשלה בנפרד, בלי כל תיאום ביניהם: "עד כה היו כל מיני תוכניות בנושא, כשהמשרד להגנת הסביבה קידם מהלכים מצדו, משרד האנרגיה הוציא מפת דרכים משלו למעבר לשימוש באנרגיה דלת פחמן וכך גם משרד התחבורה וכל משרד משך לכיוון שלו. כל זאת בזמן שבאירופה יש גוף אחד שמוביל ומתכלל את המהלכים הקשורים לנושא בצורה סדורה", אומר.

אלא שלדברי סמל, במתכונתו הנוכחית טיוטת החוק "חסרת תוכן" כהגדרתו וזאת, תוך היעדר בהירות וודאות בקרב השחקנים המרכזיים שמעורבים בתחום: "החוק מתאפיין בעיקר ביעד המרכזי שאליו הוא שואף, להפחית 27% מפליטות גזי החממה בארץ עד שנת 2030 וזאת לעומת שנת 2015. אנחנו לא יודעים לאילו מהמגזרים היעד הזה רלוונטי, אם למגזר התעשייה, החקלאות, התחבורה, האנרגיה או כולם ביחד. יש כאן סימן שאלה גדול".

הוא מצביע על שנת 2015 שנקבעה בטיוטת חוק האקלים כשנת בסיס שממנה תימדד העמידה ביעד הפחתת הפליטות בישראל כנקודת מוצא בעייתית שמתעלמת מהישגים משמעותיים שהושגו בתחום מאז 2005. זאת, בזמן שיעדי הפחתת הפליטות שנקבעו במדינות האיחוד האירופי ובארה"ב נשענים על שנת בסיס מוקדמת הרבה יותר: "האיחוד האירופי הגדיר יעד הפחתה של 55% עד 2030 וקבע את 1990 כשנת בסיס ובארה"ב נקבעה שנת 2005 כשנת בסיס וזה הרבה יותר הגיוני", אומר.

סמל אומר כי מוטב שהרשויות בישראל ילמדו מהתנהלות מדינות האיחוד האירופי באשר למהלכיהן להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת ה"ניו דיל הירוק", שכולל השקעות עתק בהיקף של כטריליון יורו עד 2030: "האיחוד האירופי גיבש דירקטיבה סדורה לאנרגיות נקיות ואנרגיות מתחדשות שלא נשען רק על אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיית מים אלא גם ייצור של דלקים אחרים שאינם מזהמים, כמו דלקים המבוססים על מימן, דלקים ביולוגיים ודלקים סינתטיים שמיוצרים בתשתיות האנרגיה הקיימות – שעוברות הסבה ומאפשרות ייצור של דלקים חדשים ולא מזהמים. זו נקודה חשובה מאד והיא מאד חסרה בטיוטת חוק האקלים הישראלי. השקעה טריליון יורו בעשור זה כ 7% מהתמ"ג השנתי של האיחוד, בזמן שהיקף ההשקעות בתוכניות השונות בישראל לא מגרד אפילו אחוז 1 מהתמ"ג".

בימים האחרונים הענקית הבריטית – יוונית אנרג'יאן דיווחה על תגלית נוספת של גז טבעי מול חופי ישראל וכשנראה שישראל מתמכרת לגז, סמל סבור שמדובר במשאב חיוני שבכוחו לאפשר מעבר הדרגתי של המשק לדלקים נקיים שייוצרו על בסיסו, כמו מימן כחול ומימן ירוק: "הגז הטבעי הוא אנרגיית מעבר לדלקים נקיים ולמשק דל פחמן. יש להגדיר את פרקי הזמן למעבר הזה, אם מדובר ב 20 או 30 שנה. עם זאת, לקבוע יעד למעבר בעוד 5 שנים, זה לא יהיה הגיוני ובטח שזה לא יוביל אותנו לשום מקום רציני", סיכם.