השידור חי, כל השאר מתים: הצד המסוכן של הרשתות החברתיות נחשף בפיגוע בבאפלו

בטור אתמול כתבתי על האופן שבו השילוב בין סמארטפונים מודרניים, רשתות תקשורת מהירות ורשתות חברתיות שינה את האופן שבו ניתן לתעד, לנתח ולהבין את המציאות. איך אירועים שבעבר היו לא מתועדים כלל או מתועדים בצורה ריכוזית וחלקית זוכים עתה לתיעוד מרובה זוויות ומתעדים, שזמין לכל דורש, ואיך הגישה לתיעוד, בשילוב עם שירותים דוגמת גוגל מפות, מקנה למי שמבקשים לרדת לשורש המציאות יכולות חקירה חסרות תקדים.

זה הצד היפה של הסיפור. אבל לשילוב הזה יש גם צד אפל, מסוכן מאוד, והוא בא לידי ביטוי מובהק בפיגוע הירי שביצע מחבל לבן בעיירה באפלו שבצפון מדינת ניו יורק ביום שבת האחרון (14.5). המחבל בן ה-18 רצח עשרה אנשים ופצע שלושה נוספים בפיגוע בחנות מכולת בעיר. למרבה הצער, לא מדובר באירוע עד כדי כך יוצא דופן בארה"ב, שם היו בארבעת החודשים הראשונים של השנה 202 אירועי ירי המוני (1.7 אירועים בממוצע ביום), בהם נהרגו 221 בני אדם. מה שכן הפך את האירוע לקצת יוצא דופן (אם כי לא לחלוטין) זה התיעוד שלו: לפני שיצא למסע ההרג שלו ענד המחבל קסדה ועליה מצלמה, ממנה שידר את הפיגוע בלייב לכל העולם דרך פלטפורמת הגיימינג של אמזון, טוויץ'.

טוויץ' הגיבה במהירות, חסמה את השידור והסירה את הסרטון בתוך שתי דקות מרגע שהחל. קשה לבקש מפלטפורמה חברתית להגיב מהר יותר, אבל אלה עדיין היו שתי דקות יותר מדי ולמחרת עותקים של הסרטון כבר הסתובבו בצורה רחבה ברשת. קליפ אחד, דיווח הניו יורק טיימס הועלה לאתר אירוח הווידיאו החינמי Streamable ונצפה 3 מיליון פעמים לפני שהוסר. קישור לסרטון שותף במשך שעות בפייסבוק ובטוויטר.

הפיגוע בבאפלו. סרט רע | צילום: AP

המחבל, כמו רבים לפניו, לא עשה משהו מקורי. לא בעצם הפיגוע, לא בדעות הקיצוניות שבגינן יצא לרצוח אנשים (ובהזדמנות אחרת נדבר על התפקיד של רשתות חברתיות ומדיה מסורתית בקידום ובתדלוק אותן דעות, שבמרכזן תיאוריית קשר הזויה שלפיה יש מזימה להחליף את הגזע הלבן בגזעים אחרים; כאילו ההיסטוריה לא מעידה דווקא על ההפך) וגם לא בתיעוד ובשידור הפיגוע בלייב.

הבכורה כאן שייכת, כנראה, למחבל שביצע את פיגוע הירי בכרייסטצ'ורץ' בניו זילנד במרץ 2019, במהלכו רצח 51 בני אדם כשהוא מתעד חלקים ארוכים ממסע ההרג שלו בשידור לייב בפייסבוק. השידור מכרייסטצ'ורץ' והמניפסט שכתב המחבל והפיץ ברשת היוו השראה למחבל מבאפולו וכנראה גם לפיגוע ירי לייב שביצע מחבל בגרמניה באוקטובר 2019.

מאז הפלטפורמות שיפרו את יכולות הניטור ואת מהירות התגובה שלהן לשידורים כאלה, אבל כפי שראינו השבוע גם תגובה של שתי דקות לא מספיקה. "זה מרשים שהם הורידו אותו בשתי דקות", אמר לניו יורק טיימס מיקה שפר, שייעץ ליוטיוב וסנאפצ'ט בגיבוש מדיניות אמון ובטיחות. "אבל אם ההרגשה היא שאפילו זה זה יותר מדי זמן, אנחנו חייבים לשאול: 'האם זו תכונה ששווה לשמר?'" זו לא שאלה זניחה. שידורי לייב מסוג זה מאדירים את המחבל ומהווים השראה לרוצחים עתידיים, ואף שיש גם יתרונות משמעותיים לשידורי לייב יש חובה לבחון האם אלה עולים על החסרונות.

ואולם, עוד לפני שמגיעים לצעד הקיצוני של ביטול התכונה יש דברים שהפלטפורמות יכולות לעשות כדי לצמצם את הניצול שלה לרעה. במניפסט שפרסם המחבל באתרים 4chan ו-Discord הוא אומר שבחר בטוויץ' מכיוון שהיא "מאפשרת שידור לייב בחינם וכל האנשים עם אינטרנט יכולים לצפות ולהקליט". הפלטפורמה מאפשרת לכל בעל חשבון לשדר בלייב, בניגוד למשל ליוטיוב שדורשת חשבון מאומת עם 50 עוקבים לפחות. עם כל היתרונות של שידור לייב, היכולת לנצל אותו לרעה מחייבת פלטפורמות לשקול מגבלות דוגמת יוטיוב.

הפיגוע בבאפלו. דוגמה ומופת לפסיכים אחרים | צילום: AP

התקרית גם המחישה כמה המאמצים של רשתות חברתיות להגביל הפצת תוכן נפיץ מסוג זה עדיין לא מספקים. הפלטפורמות חולקות גישה למאגר מידע של חתימות דיגיטליות של תמונות וסרטונים בעייתיים המסייע לזהות ולהסיר אותם גם אם הם עברו שינויי עריכה. ואולם, לדברי אבלין דואק, עמיתת מחקר בכירה ב- Knight First Amendment Institute של אוניברסיטת קולומביה, המערכת הקיימת לא סייעה לפייסבוק להגביל את תפוצת הסרטון, כשפוסטים שקישרו אליו יצרו יותר מ-43 אינטראקציות (לייקים, שיתופים, תגובות). כשמשתמשים דיווחו לפלטפורמה על הפוסטים, חלקם קיבלו תשובה שהם לא מפרים את מדיניות החברה. גם טוויטר התקשתה בהסרת פוסטים שקשרו לסרטון או שהעלו אותו ישירות.

שידורים ישירים של פיגועי ירי מאדירים את המחבלים ומסייעים להקצין משתמשים אחרים, שגם אם לא בהכרח יהפכו למחבלים בעצמם עדיין יכולים לתרום לשיח הקיצוני ולהסתה ברשתות. התקרית האחרונה מראה שהמאמצים שבהן נקטו עד עכשיו הרשתות אינם מספקים, ושיש צורך אקוטי להעלות הילוך ולשפר את הפתרונות הטכנולוגיים ואת ההדרכה למסנני התוכן.