הנשים שוברות שיאי תעסוקה, הצעירים מאחור

שורה של שיאי תעסוקה של העשור האחרון נשברו ברבעון הראשון של 2022. שיעור התעסוקה של ישראלים בגילאי העבודה העיקריים (64-25) הגיע ל־79.4% לעומת 78.1% ברבעון הראשון של 2020 לפני הקורונה, ושיא קודם של 78.6% ברבעון הראשון של 2019. נשים בגילאי העבודה העיקריים הגיעו ברבעון הראשון של השנה לשיעור תעסוקה חסר תקדים של 76.5%. השיא הקודם — 74.9% — נרשם ברבעון הראשון של 2019. שיעור התעסוקה של נשים ערבית בנות 64-25 זינק מ־40.5% ברבעון האחרון של 2021, נתון שהיה גם השיא הקודם, ל־43.4% ברבעון הראשון של השנה, מה שמעיד על לא פחות ממהפכה ביחס לעבודת נשים בחברה הערבית.

אורנה ברביבאי שרת הכלכלה והתעשייה | אבי מועלם

כך עולה מקובץ העמידה ביעדי התעסוקה הממשלתיים ברבעון הראשון של 2022 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר. אלא שאוכלוסיות אחרות, בעיקר גברים ערבים וצעירים, נשארו מאחור ונמצאים בשפל תעסוקתי.

החילונים הפתיעו בצמיחה

שיעור התעסוקה הוא נתון חשוב יותר למדידת שוק העבודה והפעילות הכלכלית משיעור האבטלה מכיוון שהוא מבטא את חלקם של העובדים מכלל האוכלוסייה. שיעור התעסוקה לגילאי 15 ומעלה (כלומר כל האוכלוסייה הבוגרת) עמד בחודש פברואר 2020 לפני הקורונה על 60.9% וב־2019 כולה על 61.1%. בחודשים האחרונים הוא מדשדש. על פי נתוני סקר כוח אדם לאפריל שפרסמה הלמ"ס, הוא ירד מ־60.6% במרץ ל־60.1% באפריל.

קובץ הלמ”ס לעמידה ביעדי התעסוקה של הממשלה מתייחס לתעסוקה בגילאי העבודה העיקריים (64-25), שהיא באופן טבעי גבוהה יותר, ומגלה תמונה הרבה יותר מורכבת. מצד אחד קבוצות מסוימות, בעיקר אוכלוסיות חזקות אבל גם נשים חרדיות וערביות, שוברות שיאי תעסוקה של העשור. מצד שני אוכלוסיות אחרות, בעיקר גברים ממגזרים שנחשבים ליעדי תעסוקה ממשלתיים וכן צעירים עד גיל 24, נשארות הרבה מאחור.

שיעור התעסוקה של כלל האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים שבר לראשונה במאה הנוכחית את מחסום ה־79% והגיע ברבעון הראשון של 2022 ל־79.4%. שיעור התעסוקה של גברים בגילאים אלה הגיע ל־82.4%, בדומה לרבעון האחרון של 2019 לפני הקורונה – 82.5%. הנשים בגילאי העבודה העיקריים הגיעו לעומת זאת לשיעור שיא - 76.5%. זה כשתי נקודות אחוז יותר משיעור התעסוקה ברבעון הראשון של 2020 – 74.6%. השיא הקודם – 74.9% — נרשם ברבעון הראשון של 2019. כלומר שיעור התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים שובר שיאים בעיקר בגלל הנשים.

המגזר החזק ביותר בשוק התעסוקה הם יהודים לא חרדים. זה מגזר שעוד לפני הקורונה היה נראה שמתקרב למיצוי יכולת התעסוקה שלו ולכן יש להשקיע במגזרים אחרים – חרדים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות. למרות זאת התברר שגם שיעור התעסוקה של המגזר הזה עוד יכול לצמוח. שיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים בגילאי העבודה העיקריים הגיע לשיא של 88.5%. זה יותר משיעור התעסוקה ברבעון הראשון של 2020 לפני הקורונה שעמד על 88.1% והיה גם השיא הקודם. נשים יהודיות לא חרדיות בגילאי העבודה העיקריים רשמו שיא של 84.5%. גם במקרה שלהן השיא הקודם נרשם ברבעון הראשון של 2020, כלומר לפני הקורונה – 83.8%.

לשיא הנשי בתעסוקה תרמו לא רק היהודיות הלא חרדיות אלא גם שתי אוכלוסיית יעד שמשתקמות במהירות ממשבר הקורונה – הנשים הערביות והנשים החרדיות. זינוק מרשים במיוחד של שלוש נקודות אחוז רשמו הנשים הערביות. מ־40.5% ברבעון האחרון של 2021 (השיעור הגבוה ביותר עד אז) ל־43.4% ברבעון הראשון של 2022, שיא תעסוקה של כל הזמנים. הנשים הערביות חצו לראשונה את יעד התעסוקה הממשלתי לשנת 2020 שעמד על 41% והחלו להתקדם לעבר היעד ל־2030 שהוא 53%. קשה להפריז בפריצת הדרך שביצעו הנשים הערביות מ־33.4% ברבעון הראשון של 2017. המהפכה הזו מיוחסת ברובה המכריע להיקף האקדמאיות ההולך וגדל אצלן.

הנשים החרדיות הגיעו לשיא התעסוקה של כל הזמנים שלהן, 82.8%, דווקא ברבעון האחרון של 2021. ברבעון הראשון של 2022 ירדו מעט. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות גבוה גם בהשוואה לשיעור התעסוקה הממוצע לנשים בגילאי העבודה העיקריים במדינות המפותחות שעמד ב־2019 לפני הקורונה על 74.7%. ב־2003, שנת הקיצוץ בקצבאות הילדים, הוא עוד עמד על 54%. מאז הפך מבעיה ליתרון.

מי שמפגרים מאחור בגילאי העבודה העיקריים הם, אם כן, הגברים החרדים והערבים. הגברים החרדים בגילאי העבודה העיקריים דורכים כבר רבעון שני על 50.9%. זה כ־4 נקודות אחוז פחות משיא כל הזמנים של 55.1% ברבעון הרביעי של 2019, לפני הקורונה. מה שגורם לזה הוא כנראה ששוק העבודה הופך ליותר מתוחכם ויותר קשה למצוא בו משרות מכניסות לבעלי השכלה ישיבתית. ומה שמאפשר את זה הוא העובדה שהממשלה הנוכחית לא צמצמה את ההטבות לאברכים.

שיפור מסוים חל אצל הגברים הערבים בגילאי 64-25. שיעור התעסוקה שלהם עמד ברבעון הראשון של השנה על 72.7%, גבוה משיעורם ברבעון הראשון של 2020 לפני הקורונה שעמד על 70.9%. אלא שאי אפשר להתעלם מכך שהירידה העיקרית בשיעור התעסוקה של הגברים הערבים התרחשה לפני הקורונה. ברבעון הרביעי של 2017 עוד עמד שיעור התעסוקה שלהם על 77.6%, שזה 5 נקודות אחוז יותר מהרמה הנוכחית. כלומר תעסוקת הגברים הערבים התאוששה ממשבר הקורונה אבל לא התאוששה מהבעיות המבניות הקשות שממנה היא סובלת בשנים האחרונות.

הצעירים הערבים מתרסקים

ממסמך הלמ"ס עולה שאת הבעיה הקשה ביותר של שוק התעסוקה צריך לחפש במי שנמצאים מחוץ לגילאי העבודה העיקריים, כלומר בני 24-20. שיעור התעסוקה שלהם הגיע ברבעון הראשון של 2022 ל־62.9%, שתי נקודות אחוז פחות מ־64.9% ברבעון הראשון של 2020, לפני הקורונה. גם האוכלוסייה הזו ידעה ימים הרבה יותר טובים בשוק התעסוקה. ברבעון הראשון של 2017 עמד שיעור התעסוקה שלה על 67.4%. היבט מעודד הוא שדווקא שיעור האבטלה בקבוצה זו היה גבוה יחסית, 6.1% ברבעון הראשון של 2022, לעומת שיעור אבטלה של כחצי מזה (3.2%) בגילאי העבודה העיקריים (64-25). הדבר מעודד כי הוא מעיד על כך שלפחות חלק מהצעירים שלא מועסקים מחפשים עבודה.

על הצעירים יש בגיליון העמידה ביעדים הרבה פחות פירוט. אוכלוסיית היעד היחידה שיש לגביה נתונים נפרדים על בני 24-20 הם הערבים. בחברה הערבית יש בעיה קשה של חוסר מעש (לא עובדים ולא לומדים) בגילאים אלה, שנחשבת גם כתורמת לאלימות ולעבריינות הקשות במגזר.

שיעור התעסוקה של גברים ערבים צעירים עמד על 53.1% ברבעון הראשון של 2022. זה לא רק פחות משיעורם לפני הקורונה, זה 12 נקודות אחוז פחות מ־65.1% ברבעון האחרון של 2018. כלומר חלה ירידה דרמטית בנכונות וברצון של גברים ערבים צעירים לעבוד עוד לפני הקורונה.

ההערכה היא שגורם משמעותי לכך הוא הפער בין סוגי התעסוקה שהם נחשפים להם בתקשורת ורשתות החברתיות לאפשרויות המוגבלות שעומדות בפניהם. ייתכן שתוכניות השילוב שמתוכננות במסגרת תוכנית החומש החדשה לפיתוח המגזר הערבי "תקאדום" יעזרו להפוך את המגמה הזו. בינתיים מדובר בהתרסקות.