מחול שלוש הגרסאות של עד המדינה פילבר

1. לאחר מופע הזיקוקין הסניגוריאלי בשבוע שעבר בתיק 4000, נמשכה היום חקירת עד המדינה שלמה פילבר בטונים קצת יותר רגועים. עם זאת, נשמרה המגמה שמוביל סניגורו של בנימין נתניהו, עו״ד בועז בן צור: המשך פירוקו של פילבר לגורמי זמן, מקום וגרסה. דיון פרטני בכל פגישה, אמירה, בכל רגע בחייו המקצועיים של העד שהחלו ברגע שהוזעק בידי נתניהו לאייש את לשכת מנכ״ל משרד התקשורת.

מימין עד המדינה שלמה פילבר והנאשם בנימין נתניהו | יונתן זינדל פלאש90 אמיל סלמן הארץ

בן צור המשיך את המומנטום של ביטול פגישת ההנחיה שבה נטען כי נתניהו בהיותו ראש הממשלה ושר התקשורת הנחה את פילבר להיטיב עם בזק ועם בעל השליטה שאול אלוביץ'. היום, באמצעות פירוט פגישות פילבר עם האסטרטג של בזק אלי קמיר ועם אלוביץ׳ הציג הסניגור גרסאות סותרות, גרסאות מתפתחות, ובעיקר גרסאות שהושתלו בתודעתו של פילבר שלא ממש שלל זאת.

למרות שהוכח בשבוע שעבר כי פגישת ההנחיה עם נתניהו לא התקיימה בשבוע שלפני הפגישות עם קמיר ואלוביץ', המשיך פילבר להתעקש. לפחות על תוכנה של הפגישה, גם אם לא על מועדה. ״בתודעה שלי היא התקיימה וזה נכון עד ליום חמישי שעבר״, כלומר עד למועד שהסניגוריה הפריכה אותה. ״אמרתי לו לקמיר שבכוונתי לשנות את המדיניות כלפי בזק מזו שהייתה בתקופת ברגר״, אמר פילבר והוסיף: ״וזאת לאחר שפגשתי את נתניהו״.

על כך הגיב בן צור: ״פגשת אותו בעולם הווירטואלי״.

2. למעשה, הסניגור מטיח בעד שפגישת ההנחיה, מנוחתה עדן במועדה בכתב האישום, הושתלה בתודעתו בידי החוקרים שנתנו לו להבין שבידיהם סיפור שוחד מלא ומוטב לו להסגיר את השם המפורש, אחרת יבולע לו. פילבר אישר. ״סמכתי על הזיכרון הארגוני של החוקרים״, אמר – אבל המשיך לדבוק בנחישות בפגישת ההנחיה. ״הפגישה חיה במוחי מצוין, לא יכולתי להגיד מתי התקיימה״, אמר והסביר את התפתחות הגרסה בין חקירתו ברשות ניירות ערך לגרסתו במשטרה. ״בחקירה ברשות אמרתי את האמת אבל לא את כל האמת (ברשות ני"ע העיד פילבר שנתניהו אמר לו לשמור על התחרות והמחירים וכי הוא השיב שאינו חייב דבר לאף אחד – מ״ג)״, העיד פילבר, ״אבל את התמונה המדויקת לפרטי פרטים נתתי במשטרה״.

תהיית המפתח בתיק תמשיך לרחף: האם ומתי התקיימה הפגישה? האם בדה אותה פילבר כדי להציל את נפשו ולזכות במעמד של עד מדינה? האם היא נחקקה ב׳סטייט אוף מיינד׳ שלו, כהגדרתו, כאירוע אמיתי?

3. בן צור הצביע על שותפות הגורל בין פילבר לבין אלוביץ'. לשניהם הוצע להיות עד מדינה. ליתר דיוק, שניהם עברו מכבש לחצים. בעיקר אלוביץ'. פילבר התמסר בקלות. אלוביץ' בשיחה פרטית עם בנו בחדר ההיוועצות שבו היה בטוח שאינו מוקלט אמר מדם לבו: ״הם ניסו לעשות אותי עד מדינה בשביל להגיע לאדון נתניהו. אמרתי לחוקרים שאחרי שאהיה עד מדינה אשקר אתכם לפי דרישתכם. אין לי על מה להעיד. לא היה לי כלום איתו, לא דיברתי איתו על עסקים״.

פילבר אישר היום שתוכנית החקירה הייתה להפוך אותו לעד מדינה והסביר את ההבדל בינו לבין אלוביץ': ״ההבדל הוא שלי אמרו שיש להם הררי ראיות על עסקת שוחד בין נתניהו ואלוביץ'. אמרתי שאינני מכיר את היחסים ביניהם. בדיעבד, על בסיס התמונה הכללית של הררי הראיות יכולתי להוסיף את דבר קיום הפגישה".

הסניגור בן צור הציג שלוש גרסאות שונות עליהן דיווח פילבר מפגישתו עם אלוביץ' ב־14 ביוני 2015. הראשונה ׳באתי לאחר פגישה עם נתניהו׳, השנייה, ׳לא באתי מנתניהו כי לא רציתי לחשוף את הקשר אתו׳, והשלישית, אני מטפל במיזוג אחרי שישבתי עם ראש הממשלה׳. וכל הגרסאות נמסרו אחרי שפילבר כבר הומר לעד מדינה. לפילבר לא היה הסבר. לא לריבוי הגרסאות ולא לזהותה של הנכונה מביניהן.

4. לפגישה עם אלוביץ' קדמה פגישה עם היועץ האסטרטגי אלי קמיר. הנרטיב התביעתי גרס שאלוביץ' וקמיר היו עוינים זה לזה. ״צהובים זה לזה״, הסכימו הסניגור והעד על מינוח מתון יותר. אבל, העיקר הוא מסקנת התביעה מפגישת ה״צהובים״ היא שנתניהו הוא הסיבה המרכזית למפגש, שאין סיבה לשניים אלה להיפגש זולת הנחיית נתניהו לפילבר.

שאול אלוביץ'. סירב להיות עד מדינה | צילום: אוהד צויגנברג

והנה מתברר שבין השניים, פילבר וקמיר, היו פגישות קודמות, והיו ביניהם שיחות טלפון ארוכות עוד לפני כניסתו של פילבר לתפקיד. ובכלל היה גם ניקוי שולחן של הרעלים ביניהם שיזם שותפו דאז של קמיר, היועץ ישראל בכר שהוא גם חברו הטוב של פילבר. קו החקירה הזה נועד לחבר את פילבר לבזק ואלוביץ' דרך האינטרס של משרד קמיר-בכר ולא דרך האינטרס של ראש הממשלה. פילבר חזר שוב על ההסבר להתפתחות גרסאותיו. ״בראו לי עולם חדש, אני קולט מהחוקרים מציאות שעל יסודה אני בונה את גרסאותיי, אני מחפש אצלם אישור לדברים״, אבל טרח להוסיף כהרגלו: ״אני לא ממציא שום דבר״.

5. וזו תמצית גרסת הסניגור: הגרסה שלך מתעצבת כעד מדינה, הוליכו אותך כעד לשנות גרסאות. כל הפסיכולוגיה בגרוש על הזיכרון הארגוני נועדה להמציא מציאות מדומיינת כדי לשתול את נתניהו בגרסה מאוחרת שמסרת כעד מדינה, וזאת אחרי גרסאות קודמות שנתניהו נעדר מהן. פילבר הגן על זכרונו. ״יש דברים שהייתי בטוח בהם ויש שנאלצתי לסמוך על החוקרים שהציגו לי זיכרון ארגוני״.

״לא זכרת את נתניהו״, טוען בן צור, ״זכרתי את האווירה״, השיב פילבר. ובן צור סיכם: ״עם אווירה לא הולכים למכולת. תמונת העולם שלך מעורפלת, מגוייסת, מתפתחת. אנחנו בסרט רע משחיתים את זמננו על סיפור בדוי״. פילבר: ״אין לי מה להגיד. לא יודע לגשר את הפער בין מה שאתה מציג לבין מה שאני זוכר״.

6. מעמד החתימה של נתניהו על עסקת בזק-יס הופיע גם הוא לחקירה היום. פילבר סיפר על ההתלבטות בשאלה מי יכניס לביבי את המסמך לחתימה, וסיפר שהוטרד מהאפשרות שנתניהו לא יחתום מסיבה כלשהי. כאן הבינה החוקרת שיש בעיה: אם נתניהו מעוניין לקדם את עסקת המיזוג, מדוע להיטרד מהאפשרות שלא יחתום. וכך נרקמו כמה הסברים חילופיים.

בסופו של דבר, מי שהביא את המסמך לנתניהו היה הסמנכ״ל מימון שמילה שהעיד כי נתניהו ״שאל מי בדק את זה? אמרתי לו שהלשכה המשפטית בחנו לעומק״. כלומר, נתניהו לא חתם בלאנקו, ולגרסת ההגנה זו ראיה לתום לבו ותקינות פעולתו.

7. השופטים גילו היום עניין מוגבר בזכרונו המתעתע של פילבר. בסופו של יום עליהם לקבוע את העובדות כדי לקבוע את הדין שחל עליהן – נתניהו זכאי או מורשע. מלאכת זיהוי ומיון העובדות היא משימה בלתי אפשרית כשמדובר בעד כמו שלמה פילבר.

במיוחד אב בית הדין רבקה פלדמן-פרידמן משקיעה מאמצים בפענוח זכרונו של עד המדינה ("ג׳לי רוטט" בלשונו של בן צור) כדי להפריד את תבן העובדות מהמוץ של ההערכות, הפרשנויות ובמיוחד השקרים.

האסטרטגיה של ההגנה היא לא רק להטיל דופי באמינות עדותו (ולא תועיל הגשת עדויותיו במשטרה כי גם מהן קשה לבנות משהו קוהרנטי) אלא למסמס לגמרי את היכולת ללכוד בהן את נתניהו. כי נתניהו מופיע ונעלם בעדויות ובחקירות כמו הארנב החמקמק בפו הדב, כמו האיש הכי מהיר בשירו של דני סנדרסון זה ״שמגיע והופ-סה הוא עבר״.