אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ישראל ומצרים צריכות לשתף פעולה כדי ליצור מרכז אנרגיה" צילום: יריב כץ

ועידת האנרגיה

"ישראל ומצרים צריכות לשתף פעולה כדי ליצור מרכז אנרגיה"

ד"ר עלאא עראפא, יו"ר מדיטרניאן אנרג'י פרטנרס, בוועידה הלאומית לאנרגיה, "אנו צריכים להפוך לשחקן מרכזי מכל הבחינות כדי לתמוך באירופה, שכן ברור היום שהיא מבקשת להחליף חלק מהגז הרוסי"

17.05.2022, 15:01 | אדר פרימור

"מצרים היא הגדולה במדינות האזור והצורך בה באנרגיה בטוחה ויציבה הוא מאוד גדול. אנחנו מייצרים 70 BCM בשנה אבל אנחנו זקוקים ליותר כי מצרים צריכה לפעול כמרכז אנרגיה". כך לדברי ד"ר עלאא עראפא, יו"ר מדיטרניאן אנרג'י פרטנרס, בוועידה הלאומית לאנרגיה 2022 של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. עראפא דיבר במסגרת שיח מנכ״לים אזורי – גז טבעי במזרח התיכון: הישגים, אתגרים והזדמנויות, בהנחיית יוסי אבו מנכ"ל NewMed Energy.

המשוב העיקרי שאני מקבל מאנשי האנרגיה, הוא שלמצרים יש גז רב והיא אינה זקוקה לגז הישראלי. האם תוכל לשתף אותנו במצב של שוק האנרגיה במצרים

"במצרים יש כ-100 מיליון תושבים. גידול האוכלוסין שלה עומד על 2.5%. כ-50% מהאוכלוסיה נמצאים מתחת לגיל 30. המשמעות היא שיש לנו 2.5 מיליון אנשים שנולדים בכל שנה והם זקוקים למשרות, חינוך, אוכל, אנרגיה וכו'. מצרים היא הגדולה במדינות האזור והצורך בה באנרגיה בטוחה ויציבה הוא מאוד גדול. אנחנו מייצרים 70 BCM בשנה אבל אנחנו זקוקים ליותר כי מצרים צריכה לפעול כמרכז אנרגיה. יש לנו נמלים בים האדום ובים התיכון, יש לנו מתקנים ותשתית ויש לנו הכי הרבה גז טבעי באזור אבל אני מאמין שקשרינו עם ישראל הם משלימים ולכן יש מקום לשיתוף פעולה נרחב כדי ליצור את מרכז האנרגיה הזה. הצורך בגז הוא אינסופי. אנו זקוקים לגז וזקוקים להחליף את מקורות האנרגיה המזהמים כמו פחם, דיזל וכו'. עלינו להשתנות. איננו יכולים להפוך לירוקים לגמרי אבל אנחנו יכולים לצמצם בהדרגה את פליטת הפחמן הדו-חמצני. זו המשימה שלנו".


 יוסי אבו עם ד"ר עלאא עראפה, צילום: יריב כץ יוסי אבו עם ד"ר עלאא עראפה | צילום: יריב כץ  יוסי אבו עם ד"ר עלאא עראפה, צילום: יריב כץ


הליכי הרישוי בכל הנוגע לבניית מתקנים וייצוא גז הם מהירים הרבה יותר במצרים מאשר בישראל. איך אתה רואה את השלב הבא של שיתוף הפעולה?

"ראשית, עלינו להבטיח אספקה קבועה ולהגדיל את הכמויות. עלינו לבנות עוד צינורות שכן המיד-סטרים הנוכחי הוא צוואר בקבוק ואין לנו מספיק (צינורות) כאלה. לא השקענו מספיק. אין לנו את האומץ הדרוש לבניית קו חדש בין ישראל למצרים. ואין ספק שאנו זקוקים ל(עוד) מיד-סטרים שבלעדיו הסחר לא יוכל לגדול. אנו צריכים להפוך לשחקן מרכזי מכל הבחינות כדי לתמוך באירופה, שכן ברור היום שהיא מבקשת להחליף חלק מהגז הרוסי. הגז הרוסי הוא עצום ואנחנו לא יכולים להחליף אותו באופן מלא אבל אנחנו יכולים לסייע בהחלפתו כדי לצמצם את התלות ברוסים".

אתה ציינת את המספר 150 BCM בהקשר של יצוא גז לאירופה. מדובר בכמות גדולה ועלינו להיות צנועים, אבל איך לדעתך אפשר באמת להגדיל את הכמות המיוצאת מהאזור לאירופה?

"אני מאמין שעלינו להיות יותר מדעיים. עלינו לייצר יותר, להשקיע יותר, לשפר את המיד-סטרים שלנו וכן את יכולות ההנזלה שלנו. כי היום אנו מייצרים 70 BCM כאשר מה שאנו לוקחים מישראל זה 10% מצרכי השוק המצרי. זה כמובן חשוב, כמו שכל מולקולה חשובה, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים להגיע ל-1,500 כדי שיהיה לנו כמות מספקת של גז. הרי כשמחברים את הגז יחד כבר אין מולקולת גז ישראלי או מולקולת גז מצרי, מדובר כבר בגז מעורבב שאותו נוכל לייצא לאירופה. מצרים גם קשורה ללוב, השכנה שלנו שהיא עשירה מאוד בנפט וגז וגם יכולה להיות מקור. אבל השת"פ המצרי-ישראלי הוא בעיני היסודי ביותר וזאת לא רק בתחום שלנו. מדובר הרי בגרעין של כל השת"פ האזורי. השת"פ האזורי בעינינו צריך להיות המטרה האולטימטיבית וזאת גם בעבור הדורות הבאים. שת"פ אזורי עם דובאי, האמירויות ועם כל חברינו הוא אלמנט חשוב ביותר לעתיד האזור".

באופן רחב יותר, איך אתה רואה את השפעת קשרי האנרגיה על מכלול היחסים בין מדינות האזור?

"זו שאלה מאוד פוליטית. בכל מקרה אנרגיה היא תמיד ווין-ווין- במובן שהקונה מנצח והמוכר מנצח אף הוא: אספקת האנרגיה כה חשובה עד שאין מפסידים כאן. לא הספקים ולא הקניינים. לגבי המחיר, הוא משתנה. ה-LNG עמד לפני שנה על 2 דולר ועכשיו הוא עומד על 30 דולר ואיננו יכולים לדעת מה יהיה בעתיד. אבל האנרגיה יוצרת קשרים ארוכי טווח כי הרי לא קיימים חוזים לששה חודשים או שנה. החוזה שלנו הוא הרי חוזה של 15 שנה וזה מה שיפה כאן. כולם באזור יוכלו להינות מהגז שלנו וגם אנו נהיה בצד הנהנה".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות