"בשדות הגז של ישראל טמון פוטנציאל גדול"

"כיום אנחנו מתייחסים לגז כמקור אנרגיה נקייה, אבל בעתיד, אחרי 2035, גם זה לא יהיה מספיק נקי בעבורנו", כך אמר ד"ר כריסטוף גאצן, מנהל בכיר בפרונטיר אקונומיקס, בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה.

"הרעיון שעומד מאחורי הניו דיל הירוק שהוצע בשנה שעברה על ידי הנציבות האירופית הוא לצמצם את פליטות הפחמן ב-55% עד 2030", הוסיף גאצן. "זה בעצם שלוש פעמים הצמצום שהשגנו מ-1990 ועד היום, כך שמדובר בתכנית שאפתנית מאוד".

אולם לדברי גאצן, מאז דצמבר האחרון, וביתר שאת מאז הפלישה הרוסית, הפסיקו בעולם לדבר רק על אקלים והחלו לתת משמעות רבה יותר לביטחון אנרגטי ולמחיר האנרגיה. "אנחנו רוצים להיות פחות ופחות תלויים בגז הרוסי", אמר גאצן. "זה אחד השעורים הגדולים ביותר שלנו, שאני מבין שגם משרד האנרגיה הישראלי הפיק: אנחנו זקוקים לגישה הרבה יותר מאוזנת. באירופה נאלצנו ללמוד זאת בדרך הקשה".

גאצן טוען כי יש לבצע שינוי תפיסתי כולל: "אחד הנושאים החשובים ביותר הוא מאיפה יגיעו מקורות האנרגיה ומה לעשות כשלא ניתן להפיק אנרגיה לא מהרוח ולא מהשמש. יש על כך דיון חשוב היום באירופה - מאיפה להביא את ההשקעות הנחוצות לגיבוי", אמר. "אנו מדברים כיום על בניית אנרגיית רוח חדשה, שרובה ייבנה על איים בים הצפוני. מדובר כאן בהשקעות של תשתיות בהיקף מאות מיליארדי יורו. בנוסף, בניגוד לגרמניה, כמה משכנותיה חזרו לדון בהשקעה באנרגיה גרעינית".

בהתייחס לשוק האנרגיה הישראל אמר גאצן כי "ישראל היא מדינה צפופה שאוכלוסייתה גדלה, וכך באופן טבעי גם הביקוש לאנרגיה. בנוסף, ישראל מבקשת להתנתק מהתלות בפחם. לגז יש בישראל חשיבות רבה וכאן יש לקחת בחשבון שהיא מתפקדת כאי של אנרגיה. כלומר, אנו בגרמניה יכולים לייצא אנרגיה נקייה לפולין, לאוסטריה או למדינות סקנדינביה. אולם ישראל נמצאת במצב אחר, ולכן עליה לדאוג לאיחסון האנרגיה בעצמה".

"בשדות הגז של ישראל טמון פוטנציאל גדול", הוסיף גאצן. "ראשית, אם עושים בהם שימוש ככח גיבוי, ובשלב שני לצורך ייצור מימן כחול".

ד"ר כריסטוף גאצן בוועידה הלאומית לאנרגיה, היום | צילום: יריב כץ

גאצן טען כי המלחמה באוקראינה יצרה הזדמנות עבור ישראל: "אירופה מעוניינת בגיוון שותפות הסחר שלה והיא מבקשת להתבסס על שותפים שחולקים את הערכים שלה. הרי הוכח שהתיזה שאומרת שאם נשקיע בקשרי הסחר שלנו עם רוסיה זה יקרב אותנו אליה אינה תקיפה. ולכן, מלבד נורבגיה אין לאירופה הרבה שותפות שיש להן פוטנציאל ייצוא אנרגיה, שהן קרובות וחולקות את אותם ערכים. לכן נוצרה כאן בעיניי הזדמנות חשובה לישראל".