זיהום חופים | צילום: איגוד ערים שרון כרמל
דוח טכנולוגי
לכלכתן: הפגיעה של ענקיות הטק בסביבה חמורה יותר ממה שהן מספרות
מיקרוסופט, אפל, גוגל, מטא ואמזון מציגות תמונה אופטימית של צמצום פליטות הפחמן, אבל "שוכחות" להזכיר בדו"חות את ערימות הכסף שלהן, השוכבות בבנקים ומשמשות לפיטום תעשיית דלקי המאובנים. אם צמצום פליטות הפחמן באמת חשוב להן, דווקא יש להן מה לעשות בעניין
ענקיות הטכנולוגיה נחשבות למובילות בכל הנוגע לצמצום פליטות הפחמן. אפל, גוגל, מיקרוסופט, מטא, אפילו אמזון – כולן פרסמו תוכניות מקיפות לצמצום פליטות, חלקן מעל ומעבר ליעדים שהציבו מדענים במטרה להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות - והן גם רושמות צעדים משמעותיים בדרך ליישומן.
קראו עוד בכלכליסט:
דו"חות האקלים התקופתיים של חברות כמו מיקרוסופט ואפל מציגים תמונה נאה של מהלכים למעבר לפעילות בת קיימא, הגדלת השימוש בחומרים ממוחזרים, צמצום פליטות והוצאת פחמן מהאמוספירה, אבל התוכניות היפות של החברות לצמצם את פליטות הפחמן שלהן ולאורך שרשרת האספקה והמוצר שלהן, והצעדים הבאמת ראויים לשבח שהן נקטו לשם כך, מספרים רק תמונה חלקית על השפעת הפעילות שלהן על האקלים העולמי.
התמונה המלאה מגלה שהיקף הפליטות שהחברות תורמות לו, שלא מופיע בדו"חות ובתוכניות האקלים שלהן, יכול להיות גדול כמו או אף יותר מהפליטות המדווחות. והכל מתחיל בחשבון הבנק שלהן.
לענקיות הטכנולוגיה יש יתרות מזומן והשקעות הון של עשרות או מאות מיליארדי דולרים. אפל, כנראה החברה העשירה בעולם, שומרת בבנק 190.52 מיליארד דולר, שיהיה. לגוגל יש 136.42 מיליארד דולר, למיקרוסופט 130.335 מיליארד, לאמזון 80.71 מיליארד ומטא מסתפקת ב-48 מיליארד דולר. הכסף הזה, כמו כל כסף שנמצא בבנק או בחשבון השקעות, לא סתם שוכב לו שם, להנאתו. הבנקים משתמשים בו על מנת לממן פעילויות אחרות בדמות מתן הלוואות ורבות מההלוואות הללו, כפי שנכתב בדו"ח משותף של הארגונים הסביבתיים Climate Safe Lending Network, The Outdoor Policy Outfit ו-BankFWD, מביאות לפליטה ישירה או עקיפה של גזי חממה – בין אם כתוצאה מהשקעה ישירה בחברות דלקי מאובנים ובפרויקטי תשתיות לא ירוקים ובין אם כהשקעה בעסקים קטנים שלא מקפידים על צמצום פליטות.
"בנקים רבים הם עדיין ספקים מרכזיים של הון למגזרים עתירי-פחמן ולתעשיית דלקי המאובנים", נכתב בדו"ח. "לבנקים של מדינות ה-G20 יש חשיפה של 13.8 טריליון דולר למגזרים עתירי-פחמן, שמהווים 19% ממאזן ההלוואות שלהם. המחקר שבוצע מעלה שכל מיליארד דולר בהלוואות או השקעות מייצר כמות פליטות השווה לזו שפולטים 27,938 כלי רכב בשנה. בהתחשב בכך שבפברואר 2022 13 החברות הלא-פיננסיות הגדולות בעולם החזיקו במזומן ובהשקעות של יותר מטריליון דולר, קל לראות איך הן מייצרות פליטות משמעותיות בהיקף שלא הוערך קודם לכן".
כך למשל, בשעה שאפל יצרה ב-2020 פליטות בהיקף של 23.2 מיליון טון, הפליטות שנוצרו בעקיפין מההשקעות שלה נאמדו ב-14.86 מיליון טון – גידול של 64% לעומת המספרים המדווחים של החברה. אצל גוגל הגידול הוא 112% (על 10.33 מיליון טון פליטות מדווחות), מיקרוסופט 94% (14.07 מיליון טון), נטפליקס 50% (1.53 מיליון טון) ואצל אמזון רק 11% (אבל הכל יחסי – היקף הפליטות המדווחות של החברה הוא 60.64 מיליון טון, הגבוה מבין 10 החברות שמככבות בדו"ח). במקום הראשון בדו"ח מככבת פייפאל, ש-14.84 מיליארד הדולר שלה בהשקעות הגדילו את היקף הפליטות המדווח שלה ב-5,512%; אבל שוב הכל יחסי: הפליטות המדווחת של החברה הן הנמוכות בדו"ח ועמדו ב-2021 על 24 אלף טון.
הדו"ח שב ומדגיש איך לפעולה פשוטה כמו הפקדת כסף בבנק יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. הוא גם מבהיר שהתממודדות עם משבר האקלים וצמצום אמיתי ומהיר של היקף פליטות גזי חממה מחייבים ראייה כמה שיותר רחבה. אי אפשר להסתכל רק על הפליטות שנגרמות כתוצאה מפעילות ישירה. חברות רבות מבינות זאת ומודדות גם פליטות מדרג שני (שנגרמות, למשל, כתוצאה מנסיעה של עובדים למשרד) ושלישי (מפעילות של ספקים שונים, למשל). הדו"ח מצביע שצריך למדוד גם פעילות מדרג רביעי – הפליטות שמייצרות בעקיפין השקעות החברות. ומכל הפליטות, אלה הן כנראה הקלות ביותר לצמצום ואלה שההתמודדות איתן תהיה גם בעלת ההשפעה הרחבה ביותר.
"חברות פיננסיות לא מצמצות פליטות בהיקף ובקצב הדרושים", נכתב בדו"ח הארגונים הסביבתיים. "רק שליש מהמוסדות הפיננסיים הציבוריים הגדולים ביותר קבעו יעדים סביבתיים אמינים ל-2030, ו-60 הבנקים הגדולים ביותר השקיעו 742 מיליארד דולר בתעשיית דלקי המאובנים ב-2021. לחברות יש כוח לשנות משמעותית את המגמה ולפעול בצורה יזומה מול המגזר הפיננסי כדי לסייע לכוון את העולם לדרך של התקדמות אקלימית מהירה".
חברה כמו אפל היא לא אזרח מהשורה. היא יישות שכל גוף פיננסי רוצה לעשות אתה עסקים ויהיה מוכן לקפוץ דרך חישוקים בוערים כדי לעבוד איתה. אמירה ברורה שלה - ועל אחת כמה וכמה הצהרה משותפת של ענקיות הטכנולוגיה - שהן מפסיקות לעשות עסקים עם גופים פיננסיים שמממנים ישירות או בעקיפין את תעשיית דלקי המאובנים, שהן לא מוכנות שהכסף שהן מפקידות ישמש להרס העולם, יכולה לייצר שינוי מערכתי נרחב בפעילות המערכ ולחתוך את צינור החמצן של חברות רבות שפועלות אקטיבית להרס החיים על כדור הארץ.
זה מהלך שידרוש מהן מעט מאוד, בוודאי יחסית למאמצי צמצום הפליטות שלהן עצמן, אבל יכול לייצר השפעה גדולה הרבה יותר. כל מה שצריך זה הכרה בקיומה של הבעיה, ונכונות לפעול על מנת להתמודד אתה. הדו"ח הנוכחי יוצר את ההכרה. כעת, נותר לראות אם החברות תגלנה את הנכונות הדרושה.