רונן גינזבורג מנכ''ל דניה | צילום: סיון פרג'
הכנסות דניה סיבוס נותרו דומות לרבעון המקביל, הרווח מפעילות זינק ב־45%
חברת הבנייה והתשתיות, בניהולו של רונן גינזבורג, סיכמה את הרבעון הראשון של 2022 עם הכנסות של 1.03 מיליארד שקל - עלייה של 2% לעומת הרבעון המקביל ב־2021. הרווח הנקי צנח ב־62%
מניית חברת הבנייה והתשתיות דניה סיבוס היתה היום מהמניות הבולטות ביותר במדד ת"א־125. אמנם את יום המסחר סיימה החברה, שבשליטת לפידות קפיטל של יעקב לוקסנבורג, ללא שינוי, אך במהלך המסחר עלתה אף ביותר מ־10%, והיתה גם לרגעים העולה הגדולה במדד המרכזי של אחוזת בית. זאת על רקע דו"חות הרבעון הראשון של השנה שאותם פרסמה.
מהדו"חות של דניה סיבוס - שאותה מנהל רונן גינזבורג ושבראש הדירקטוריון שלה עומד אריק שפיר - עולה כי הכנסות החברה הסתכמו ברבעון הראשון של 2022 בכ־1.03 מיליארד שקל - עלייה של כ־2% לעומת התקופה המקבילה ב־2021.
הרווח הנקי צנח ב־62% מ־108.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2021 ל־41 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022. הפער נובע מרווח חד־פעמי שרשמה החברה ברבעון הראשון של 2021 בשל הפרידה מאפריקה מגורים שנהפכה מחברה־בת לחברה־אחות.
אף שההכנסות נותרו דומות לרבעון המקביל ב־2021, הרווח מפעילות נמשכת וה־EBITDA זינקו. הרווח מפעילות נמשכת הסתכם ב־40 מיליון שקל - זינוק של 45% לעומת הרבעון המקביל ב־2021. הרווח משקף קצב שנתי של 160 מיליון שקל לעומת 132 מיליון שקל בשנה שעברה. ה־EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים והפחתות) ניתר בכ־40% מרמה של 48 מיליון שקל לרמה של 67 מיליון שקל - קצב שנתי של 268 מיליון שקל, בעוד ב־2021 הוא הסתכם ב־218 מיליון שקל.
הדיסוננס הזה מוסבר בעיקר בזינוק של 53% ברווח הגולמי מ־43 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה ל־65.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022. מדובר על שיעור רווחיות גולמית של 6.3%, בעוד ברבעון המקביל הוא הסתכם בכ־4.1%. השיפור ברווח הגולמי נובע מהתמקדות בפרויקטים רווחיים יותר.
את הצמיחה בחברה הוביל מגזר הייזום למגורים, שההכנסות בו זינקו פי 9.5 לרמה של 128.2 מיליון שקל, והרווח הגולמי זינק פי 18 לרמה של 18.3 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ־14% - לעומת 4%-6% ביתר המגזרים. הרווח הגולמי של מגזרי התשתיות והבנייה לא למגורים עלה בשיעור צנוע יותר, ואילו הרווח הגולמי של מגזר הבנייה למגורים ירד.
עוד עולה מהדו"חות כי דניה סיבוס ערוכה לביצוע השקעות גדולות בתחומי התשתיות - תחום שבו הממשלה מתכוונת להשקיע 100 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות לפי תוכנית "תשתית לצמיחה" שפורסמה בדצמבר - שכן ברשותה אמצעים נזילים (מזומנים, פיקדונות ובטוחות סחירות) בהיקף של כ־770 מיליון שקל, ואין לה כמעט התחייבויות בדמות אשראי.