היטל מטרו בדרך למשקיעי הנדל"ן

טיוטת חוק ההסדרים החדש מכילה מספר רב של רפורמות הקשורות לתחומי התחבורה והתשתיות. חלקן כבר הופיעו בחוק ההסדרים הקודם בגרסאות מעט שונות. הסיכויים שחוק ההסדרים הנוכחי אכן יעבור נמוכים, אך למרות זאת יש חשיבות לתוכנו מפני שרפורמות בחוק זה נוטות להתגלגל ולהישאר גם בחוקי ההסדרים הבאים, ולכן מה שמופיע בטיוטה הנוכחית יוכל לפגוש אותנו גם בממשלה הבאה. אלו הרפורמות המוצעות בתחומי התחבורה והתשתיות:

קידום תשתיות לאומיות

לפי החוק, יוגדרו עשרה מיזמי תשתית "פרויקטים לאומיים", שיהיו "בעלי חשיבות לאומית, המשמשים אוכלוסייה בהיקף רחב ונובעת מהם תועלת משקית משמעותית". בתוכנית המוצעת, מבקש משרד האוצר ליצור מנגנון שיתעדף את הפרויקטים הללו במסדרונות הממשלה. בין היתר קובע האוצר מנגנונים שיאפשרו בקרה מוגברת על הפרויקטים, אסדרת אנשי המקצוע הממשלתיים שיטפלו בפרויקטים הללו ומבקש למנוע תלות של התקדמות הפרויקט בגורמים מעכבים חיצוניים כמו חברות תשתית ורשויות מקומיות. החוק יאפשר גם לחברות תשתית להחזיר איזורים בעייתיים לרשויות המקומיות וזאת כדי שיטפלו בבעיות שהן עצמן יצרו. ניתן להניח שהצעה זו נולדה בעקבות הסכסוך של נת"ע ועיריית רמת גן סביב שיקוע רפאל איתן.

החוק מבקש גם להקל על כמות הרעש שניתן ליצור בזמן הקמת הפרויקטים הלאומיים, וזאת כדי להגדיל את שעות העבודה היומיות. סעיף זה צפוי לזכות להתנגדות מצד המשרד להגנת הסביבה וגורמים נוספים. עוד מבקש החוק, להקדים את כל הכריתה וההעתקה של עצים שנמצאים בתוואי הפרויקט. סעיף נוסף מבקש לקבוע שטיפול בעתיקות יוכל להתבצע על ידי חברה פרטית – מה שיוביל להתנגדות מצד רשות העתיקות. עוד סעיפים בחוק מתייחסים לקידום מהיר של פרויקטים לאומיים במוסדות התכנון, ועל הקלות רגולטוריות שונות שיאפשרו לבצע פעילות מסחרית על ידי חברות התשתית בפרויקטים הלאומיים. החוק מתייחס גם ליצירת מנגנוני ארנונה וחלוקת הכנסות ייעודיים לפרויקטים לאומיים.

מס "היטל מימון מטרו" יוטל על כל בעל נכס שיושפע מעליית שווי הנדל"ן בעקבות הקמת הפרויקט, ולו יותר מדירה אחת. ההיטל יוטל על בסיס מ"ר, בדומה לארנונה ויוצמד אליה. | צילום: נת"ע

היטל מימון המטרו

בהמשך למודל מימון הרכבת התחתית בגוש דן (המטרו) שאושר בחוק ההסדרים הקודם, מבקשת המדינה לקבוע מס "היטל מימון מטרו" שיוטל על כל בעל נכס שיושפע מעליית שווי הנדל"ן בעקבות הקמת הפרויקט. המס החדש לא יוטל על בעלי דירה אחת בשטח המושפע אלא רק על אלו המחזיקים ביותר מדירת מגורים אחת. ההיטל יוטל על בסיס מ"ר, בדומה לארנונה ויוצמד אליה.

היערכות לרכבים חשמליים פרטיים והטלת מס נסועה

הקמת ועדה שתבדוק את כלל ההיבטים של השינוי מהמשמעות על צרכי החשמל של המשק, ועד בחינת המנגנון בו יוטל מס הנסועה שצפוי להחליף את המס על הדלק (הבלו). מס זה צפוי להיות דומה למנגנון של אגרות גודש. הוועדה תבחן גם היבטים נוספים שקשורים להשפעת הכניסה המוגברת של רכב חשמלי פרטי לישראל, מאסדרת תשתיות טעינה ועד לחשש להגברת השימוש ברכב פרטי וצמצום השימוש בתחבורה הציבורית. לפי נוסח החוק, נדמה כי האוצר חושש כי הבלו הנוכחי יפסיק להיות רלוונטי גם מתוקף זה שהכנסות המדינה יירדו, וגם מתוקף זה שהוא יפסיק לשמש כמס נגד גודש שמעודד את הציבור לא להשתמש ברכב פרטי.

ביטוח רכב לפי נסועה

תיקון החקיקה כך שלמחיר ביטוח הרכב יתווסף סעיף "נסועה" הבוחן כמה הרכב נסע בפועל. כך המחיר של הביטוח לאנשים שנוסעים מעט יפחת. סיבה נוספת לרפורמה היא שמדובר בגרסה נוספת של מס גודש – כמה שתיסע יותר תשלם יותר, והדבר יעודד אנשים לנסוע פחות.

רשויות תחבורה מטרופוליניות

לפי התוכנית, ניהול התחבורה יועבר בהדרגה לרשויות מרחביות ויבוזרו הסמכויות מהשלטון המרכזי. בין היתר, נכתב כי שרת התחבורה תיאלץ להקים רשויות מטרופוליניות בגוש דן, חיפה, באר שבע וירושלים תוך כשנתיים מהעברת החוק. בעבר שרת התחבורה מיכאלי התנגדה לכך שרשויות מטרופוליניות יונחתו על הערים מלמעלה דרך חוק ההסדרים ופעלה להוציא את סעיף זה מחוק ההסדרים הקודם. במשרד האוצר מעוניינים כי נציגים מטעמם ייקחו חלק בכל אחת מהרשויות המטרופוליניות, וזאת בנוסף לנציגי הרשויות ומשרד התחבורה.

לפי החוק, הרשות המטרופולינית תהיה אמונה על קידום המדיניות והביצוע בתחומי התחבורה השיתופית הממונעת, תחבורה מסחרית, אמצעים לניהול הביקוש, תחבורה חשמלית ותחבורה אוטונומית. כמו כן, הרשות תשמש כרשות תימרור מקומית, תקים מרכז בקרה מרחבי שיכלול את כל מערך ניהול התנועה במרחב, ותנהל את המכרזים לבחירת מפעילי תחבורה ציבורית בתחומה.