ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס | צילום: שאטרסטוק, EPA
ניתוח
אחרי שעברה מפשיטת רגל לצמיחה, יוון מתפנה לטפל בכלכלה השחורה
האבטלה עדיין דו־ספרתית והתוצר לנפש נמוך ביחס ל־OECD, אך מאז משבר החוב של 2008 יוון עברה כברת דרך משמעותית. לקראת ועידת ישראל־יוון, כלכליסט ממפה את הכלכלה היוונית. מהתאוששות מגזר הבנקאות, דרך השימוש הנפוץ במזומנים ועד למחירים המפתים של הנדל"ן האתונאי
הנציבות האירופית, הארגון הביצועי החשוב ביותר של האיחוד האירופי, הודיעה אתמול כי תשחרר ליוון חבילת סיוע נוספת בהיקף של כ־750 מיליון יורו, זאת כחלק מתוכנית החילוץ שיצאה לדרך בדיוק לפני עשור. ההחלטה של הנציבות התקבלה בעקבות הערכה חיובית מאוד של דו"ח המעקב, ה־14 במספר, שפורסם בתחילת השבוע.
ועידת ישראל-יוון תתקיים ב-31.5-1.6 בקורינתיה. לפרטים והרשמה לחצו כאן
לפי ראשי הנציבות, יוון נקטה בפעולות הנדרשות על מנת לעמוד בהתחייבויות שנטלה על עצמה, "זאת למרות הנסיבות המאתגרות שהציבו משבר הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה", כתבו מחברי הדו"ח. בנציבות סבורים כי התנהלותה של יוון מהווה בסיס מוצק להמשך הסיוע הפיננסי. יהיה זה האחרון בשורה ארוכה של דו"חות שפורסמו בעשור החולף. באוגוסט הקרוב, הנציבות האירופית, בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית, יחדלו מנוהל המעקב, זאת לאחר שממשלת יוון הצליחה להקדים את ביצוע התשלומים, שנתיים לפני מועד הפירעון המתוכנן. ההישג הזה סמלי מאוד. כפי שהיטיב לתאר אתמול ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, ממצאי הדו"ח "מסמלים את סיומו של משבר כלכלי בן עשר שנים".
כלכלת יוון, שהיא עדיין הענייה והחלשה ביותר באיחוד האירופי אחרי בולגריה, ואחת מהחלשות ב־OECD, נכנסת לעידן חדש ומבקשת להשאיר מאחוריה את אחד הפרקים הקשים בתולדותיה. משבר חוב שהותירה מרוששת במלוא מובן המילה. גם הפעם האתגרים הם אדירים שכן צלקות הקורונה עבור הכלכלה מבוססת התיירות, בשילוב המלחמה באוקראינה וההתפרצות האינפלציונית שהביאה עמה, מכבידים על המשך תהליך התאוששות שעצר בדיוק כאשר החל לתפוס גובה. אותם עננים קודרים המתקבצים באופק עלולים להסתיר את הפוטנציאל העצום הטמון ביוון, זה שלא חמק מהרדאר של הקהילה העסקית בישראל המבקשת להגביר נוכחות בשכנה הים תיכונית.
צמיחה ותעסוקה
האבטלה דו־ספרתית
אחרי שנים של צמיחה נאה בפעילות הכלכלית בשנות ה־2000 (למעט 2005), ב־2007 נקלעה כלכלת יוון למיתון. עם זאת, הפגיעה הקשה הגיעה ב־2008 ברקע המשבר הפיננסי העולמי (GFC) ולוותה במשבר חוב חסר תקדים שהביא את המדינה לפשיטת רגל. בשיא המשבר, ב־2011, התכווץ המשק היווני ביותר מ־10%, שיעורי מיתון שהיו חריגים אז בכלכלות מפותחות. לכלכלת יוון נדרשו שבע שנים כדי להתייצב. ב־2014 היא רשמה צמיחה אפסית וב־2017 שב המשק היווני לצמיחה מתונה של כ־2%, אך תוך עלייה בהיקפי היצוא וההשקעות וירידה בגירעון.
גם ממדי האבטלה ביוון ירדו, אך מדובר עדיין בשיעורים גבוהים לעומת שאר מדינות ה־OECD. מאז 2008 זינקה האבטלה מכ־8% ליותר מ־27% ב־2013 ונותרה גבוהה מרמה של 20% עד 2018. בעקבות ההתאוששות הכלכלית הגיעה האבטלה לכ־17% ערב המגפה, כאשר בחודש מרץ האחרון כבר ירדה ל־12.9%.
השוואה שערכו כלכלני ה־OECD בין יוון לפורטוגל, אירלנד, איטליה וספרד (המכונות PIGS), שסבלו גם כן ממשבר חוב קשה, הראתה זינוק באבטלה בכל המדינות הללו. עם זאת, מדובר בזינוק נמוך משמעותית מיוון - 5% בממוצע על פני העשור הקודם. ככלל, שוק העבודה היווני סובל מבעייה קשה של ירידה בשיעור התעסוקה. התופעה מוסברת חלקית על ידי עבודה לא פורמלית בגלל כלכלה שחורה לא מבוטלת (ראו הרחבה בהמשך). בה בעת, עלות העבודה בה נמוכה מאוד, והשכר הממוצע נמוך ב־30% לעומת ישראל וב־50% לעומת הממוצע במערב.
כמו בכל העולם, מגפת הקורונה קטעה את תהליך ההתאוששות של יוון תלויית התיירות, שנקלעה למיתון חריף. עם דעיכת המגפה, רשמה יוון צמיחה מרשימה של כ־8.3% ב־2021, מהגבוהות בעולם, גבוהה גם מזו של ישראל, אך המלחמה באוקראינה הרסה את החגיגה. מוקדם יותר החודש, הנציבות האירופית עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה של יוון לשנתיים הבאות ל־3%־3.5%. בה בעת, יש לזכור כי יוון היא מהמדינות העניות ב־OECD, עם תוצר לנפש של כ־31 אלף דולר, נמוך ב־27% וב־36% מישראל ומהממוצע בארגון, בהתאמה. זו בדיוק הסיבה שטמון בה פוטנציאל גדול.
משבר חוב ובנקאות
מקריסה לצמיחה חדה
כלכלת יוון חרוטה בזיכרון כמדינה שפשטה רגל בעקבות משבר החוב שהתפתח מיד לאחר המשבר העולמי של 2008. כיום, יחס החוב־תוצר שלה עומד על כ־237% - הגבוה בעולם המערבי אחרי יפן - אך הבעיות הפיסקאליות שלה הן עתיקות יומין. "הלכה למעשה, משנת 1800 ועד הרבה אחרי מלחמת העולם השנייה, ממשלות יוון לדורותיהן מצאו עצמן כמעט בחדלות פרעון מתמשכת", כתבו הכלכלנים הידועים כרמן ריינהרט וקנת' רוגוף.
אחרי ה־GFC נאלצה יוון לבקש הלוואות מהאיחוד האירופי, מהבנק המרכזי האירופי ומקרן המטבע, זאת לאחר שנסגרו בפניה השווקים הפיננסיים הבינלאומיים. לכן, רוב החוב הממשלתי שלה אינו מורכב מאג"ח (כמו ברוב המדינות המערביות), אלא מהלוואות. משבר החוב פגע לא רק ביכולתה של הממשלה לגייס, אלא גם במגזר הפרטי ובמשקי הבית, שקרסו ביחד אתה. לאחר שב־2016־2019 רשמו ממשלות יוון עודף תקציבי, משבר הקורונה שוב חייב את הממשלה לתמוך במשקי הבית ובחברות, והגירעון והחוב זינקו לרמות שיא. בה בעת, הצמיחה המחודשת והמשמעת הפיסקאלית שמפגינות ממשלות יוון, צפויות להתניע מחדש את תהליך הפחתת החוב.
עד כמה שקשה לדמיין, בדיוק לפני שנה עמדה האינפלציה ביוון על 0%. היום, ברקע הלחימה באוקראינה, היא חצתה את רף ה־10%, שיא של 27 שנים. המשבר בשווקי האנרגיה מגביר את הלחץ האינפלציוני - מחיר החשמל ביוון הוא מהגבוהים באירופה - ושוחק את ההכנסה הריאלית הפנויה של משקי הבית. לפי סוכנות רויטרס, מחירי הגז הטבעי, המגיע ברובו מרוסיה, זינקו ב־68.3%, בעוד שמחירי החשמל נסקו בשיעור שנתי של 79.3%. כתוצאה, לאחר העלאת שכר המינימום בינואר, נאלצה הממשלה להעלותו שוב החודש, מה שעלול להעיד על כך שהאינפלציה כבר משתרשת בכלכלת יוון ומהווה סיכון ממשי.
מאז 2018, חוסנה של המערכת הבנקאית היוונית משתפר, לאחר שקרסה דה פקטו במהלך משבר החוב. הפיקדונות טיפסו ביותר מ־21% מאז אמצע 2017, בעיקר על ידי משקי הבית אך גם חברות. הבנקים החזירו את הלוואות החירום וכעת יכולים לגייס הון דרך השוק הפתוח, אפילו באג"ח. עוד סימן לשיפור הבריאות הפיננסית של יוון היא העובדה שהבנקים חזרו להרוויח והתשואה על ההון עולה אף היא (אם כי נותרה נמוכה). אך הבעייה המרכזית היא עדיין החובות הבעייתיים/אבודים (NPL) העומדים על 35% מההלוואות הקיימות - גבוה משמעותית מ־5% בממוצע ב־OECD (כולל יוון). השיא נרשם בשלהי 2015, אז כשני שלישים מהלוואות משקי הבית היו בעייתיים או אבודים. מאז, נרשם שיפור דרמטי. מטבע הדברים, מלאי כה גדול של NPLs במאזני הבנקים מגביל משמעותית את האשראי הבנקאי, שכן הוא מייצר עלויות נוספות, מוסיף עומס רגולטורי ומקשה על גישה למימון בשוק ההון. כאמור, מחסור באשראי נותר עדיין אחת הבעיות הבולטות של המשק היווני.
כלכלה שחורה ותיירות
המזומנים שולטים
למרות רפורמות משמעותיות שביצעו ממשלות יוון בשנים האחרונות כדי לצמצם את העלמות המס, לפי כלכלני ה־OECD עוד קיימת כברת דרך לעשות. כך, פער המע"מ (הפער בין חבות המע"מ התיאורטית העולה מהחשבונאות הלאומית לבין הכנסות מע"מ בפועל כתוצאה מהעלמות, פטורים ושיעורים מופחתים) הוא הגבוה ביותר ב־OECD ועומד על כ־34%, פי שלושה הממוצע בארגון. הסבר חלקי הוא שרוב העסקאות מתבצעות עדיין במזומן, עם נתח קטן מאוד של תשלומים דיגיטליים, מציאות שמהווה פוטנציאל אדיר לפינטק. היקף ההעלמות הנרחב נובע מכך שתעשיית השירותים, ליבה של הכלכלה המקומית, היא כר נוח לתשלום במזומן, ושם אכן מתבצעות רוב ההעלמות.
להיבט זה השלכות מרחיקות לכת, שכן צמצום הגירעון והחוב מבוסס יותר על הגדלת ההכנסות ופחות על צמצום ההוצאות הממשלתיות, שם קיים קושי אדיר בעיקר בגלל איגודי עובדים חזקים. כמו כן, העלמות המס הנרחבות מחייבות את הממשלה להגדיל את שיעורי המס הסטטוריים, דבר שפוגע באמינות וביעילות של מערכת המס. כך למשל, המס המושת על עבודה הוא מהגבוהים ב־OECD, כאשר כלכלני הארגון ממליצים גם להפחית את הפרשות המעסיקים לביטוח הלאומי - לרבות עבור עובדים בעלי שכר נמוך - מהלך שגם יתמוך בגידול התעסוקה.
כלכלת יוון היא כלכלת שירותים, כאשר בהובלת התיירות, אחראי המגזר על יותר מ־78% מהתמ"ג. ערב המגפה, כ־19% מכלכלת יוון וכ־20% משוק התעסוקה הושתתו על תיירות. עיקר השיפור בתעסוקה, בתוצר, בצריכה הפרטית, בהשקעות ובגירעון ובחוב הממשלתיים, נובע מהצמיחה בתעשיית התיירות. מטבע הדברים, משבר הקורונה הנחית מכה קשה על המשק היווני. בזכות מדיניות מתירנית בתקופת המגפה, הפגיעה היתה אמנם משמעותית, אך לא קטלנית. לעומת 34 מיליון תיירים ב־2019, ב־2020 הגיעו לאיים כ־7 מיליון תיירים, וב־2021 כבר נכנסו למעלה מ־15 מיליון, בעיקר בזכות תוכניות ממשלתיות לתמיכה בענף.
הכניסה הערה של זרים מתרחשת גם בזכות הזדמנויות השקעה מפתות בנדל"ן. מאז פרוץ ה־GCF ועד לסוף 2017 רשם מדד מחירי הדיור צניחה רציפה ועקבית של 40%, הפוך מהתהליך שהתרחש בישראל, שבה זינק המדד ב־120% באותה תקופה. ב־2018 החלו מחירי הדיור להתאושש, אך המגפה האטה את הקצב. בעת האחרונה ניכר המשך מגמה של עליות, ובמקביל נמצאת יוון בעיצומו של תהליך שדרוג תשתיות, שהופך את הנדל"ן לאטרקטיבי יותר. פערי המחירים לעומת ישראל עדיין עצומים, מה שמסביר את ההתנפלות של הישראלים על נכסים. לעומת 80־50 אלף שקלים למ"ר בתל אביב, באתונה מגיע טווח המחירים ל־7,000־9,800 שקלים למ"ר.
רגולציה ממשלתית
אין חסמי סחר
הרגולציה שמשיתה ממשלת יוון על הפעילות העסקית ירדה דרמטית מאז 2013, אך היא עדיין גבוהה. ציון ה־PMR של יוון - מדד של ה־OECD שנע מ־0 עד 6, כאשר 0 מסמל רגולציה ידידותית - צנח ב־37% ב־2013־2018, השנה האחרונה שבה בוצעה מדידה, אז עמד על כ־1.56 נקודות (לעומת 1.4 לישראל, וקצת מעל הממוצע בארגון). בולט לרעה הדירוג הגבוה שלה בקטגוריות קריטיות כמו "עיוותים הנגרמים על ידי מעורבות המדינה", שם הציון גבוה ב־33% מזה של ישראל, הידועה במעורבות ממשלתית מכבידה. גם בקטגוריית פישוט ואמידה של תקנות רגולטוריות הציון של יוון הוא הגבוה ביותר בארגון (2.74). לשם השוואה, הציון של ישראל, הידועה באי יכולתה לפשט רגולציה ובהתקדמות אטית בניהול רגולציה חכמה ואמידתה, הוא 1. הציון הגבוה ביוון נובע מתת קטגוריה בעייתית: השפעת קבוצות אינטרסים בעיצוב המדיניות.
עם זאת, ישנן כמה קטגוריות חשובות מאוד עבור הקהילה העסקית שבהן יוון עולה על ישראל. הראשונה היא ברכש הממשלתי - 1.1 לעומת 2.6 לישראל - אך לא פחות חשוב מכך, בקטגוריית מחסומי סחר והשקעות, הרגולציה היוונית היא הרבה יותר קלילה. חסמי הסחר (מכסים), זוכים בה לציון המושלם 0. גם בחסמי השקעות ישירות (רכישת בעלות על חברות) הציון של יוון נמוך משמעותית מזה של ישראל וביחס לכלל חברות ה־OECD. תחום נוסף שבו היא זוכה לציון טוב הוא אופן טיפולה בספקים זרים.
מו"פ וחדשנות
היעדר מימון ואשראי
לעומת המדינות המפותחות, ההוצאה של יוון על חדשנות היא נמוכה באופן ניכר, ומתרכזת בעיקר בטכנולוגיות קיימות. לפי כלכלני ה־OECD, "בטווח הארוך, חדשנות היא אבן היסוד לעליית הפריון, שביוון היא אטית באופן עקבי". התופעה מוסברת לפחות בחלקה במבנה הכלכלה היוונית, שכן מגזרים שאינם עתירי־חדשנות כגון מסחר, מזון ומשקאות ותיירות, הם בעלי משקל גדול יותר בתוצר מאשר ברוב מדינות ה־OECD. ההוצאה למו"פ עומדת על כ־1.17% מהתמ"ג, מחצית מהממוצע של המערב ו־25% מישראל (ומכאן ההזדמנויות הרבות לחברות ישראליות). למרות השיפור הדרמטי שנרשם עד הקורונה, נותרו חסמים לקידום חדשנות, כאשר חברות מדווחות על קשיים בקבלת מענקים או סובסידיות ממשלתיות, זאת נוסף להיעדר מימון ואשראי, הן ביוון והן מחוצה לה. בעייה נוספת היא הביזור הרב הקיים במסגרת המוסדית של המו"פ, מה שגורם לחוסר תיאום. בנוסף, יוון סובלת מבריחת מוחות מהגדולות במערב.