מימין: יורגן קלופ מאמן ליברפול וקרלו אנצ'לוטי מאמן ריאל מדריד | צילומים: AFP
מבט בנתונים עשוי ללמד: מי תזכה בגמר ליגת האלופות?
מן העבר האחד - קבוצה קולקטיבית שסוגרת את היריבות ביעילות יוצאת דופן ומגיעה להרבה הזדמנויות איכותיות; מן העבר השני - כדרור מבריק של ויניסיוס וסיומת לא נורמלית של כרים בנזמה, והכי חשוב - כמויות של אופי ומסורת. מי תזכה בגמר הצ'מפיונס - ליברפול או ריאל מדריד?
מעטות הסיטואציות בהן שחקן אחד מצליח לגרום לקבוצה שלמה להצליח מעבר המצופה ממנה. כשבוחנים את המובילים האינדיבידואלים בכל קטגוריה סטטיסטית "רגילה" בכדורגל, אי אפשר ללמוד מי הקבוצות שיצליחו מעבר למצופה מהן בעונה: שבעה מתוך עשרת השחקנים עם הכי הרבה שערים ובישולים בחמש הליגות המרכזיות לא שיחקו בקבוצה שזכתה באליפות או היו חלק מקבוצה שעשתה יותר ממה שציפו ממנה בתחילת העונה. חמישה מהם לא שיחקו בקבוצה שסיימה בטופ 2 אפילו.
מה שכן, יש התאמה מאוד גבוהה בין קבוצות שזכו באליפות לכמות ואיכות מסירות. כמו כן, רוב הקבוצות העשירות והחזקות ישחקו משחק שמבוסס על החזקת כדור, ויש להן את השחקנים לעשות זאת. מנגד, קבוצות חלשות מהן יגנו על השער שלהן בלי הכדור וינסו לעקוץ.
האם נתונים על פעולות קולקטיביות ביחס לתקציב שכר עשויים לנבא איזו קבוצה תצליח יותר מהמצופה ממנה? אולי. אבל, משחק לחץ הפך למשחק הכרחי בכדורגל המודרני, ולכן גם את זה הקבוצות המובילות עושות טוב יותר. עם זאת, יש לציין כי לא קל למדוד את איכות משחק הלחץ. ל-Opta יש את מדד PPDA, שזה Passes Allowed Per Defensive Action, או - כמה מסירות קבוצה מאפשרת לקבוצה השנייה לפני שהיא עושה פעולה הגנתית. כאן כבר רואים קורלציה ברורה בין איכות הלחץ למיקום הסופי של הקבוצות. אולם, גם כאן יש לקבוצות העשירות והחזקות יתרון ברור בגלל אינדיבידואלים מוכשרים יותר.
בחברת Soccerment יצרו את מדד Buildup Disruption Percentage, שמלמד עד כמה קבוצה מפריעה למשחק המסירות הרגיל של כל קבוצה. בגרפים של הקבוצות שעושות זאת הכי טוב, אפשר לזהות קבוצות שהן אובר-אצ'יביריות, קבוצות שמצליחות מעבר למצופה מהן או מהתקציב שלהן: ויאריאל, ברנטפורד, מונאקו, קלן, פרנקפורט - כולן הצליחו מעבר למצופה מהן בגלל תקציב השכר שלהן. גם קבוצות התחתית שהצליחו לשרוד בליגות שלהן נמצאת גבוה בטבלת מדד ה-BDP.
ליברפול: כוחו של שיתוף פעולה
קבוצה נוספת אותה ניתן למצוא בגרפים האלה היא ליברפול. את ליברפול אפשר בהחלט להגדיר כ"אובר-אצ'יברית". זה לא שאין למועדון כסף, אבל עדיין, רק באנגליה יש 4-3 קבוצות שמשלמות יותר ממנה לשחקנים שלהן. ליברפול, למרות שאינה בעלת אחד מחמשת תקציבי השכר הגבוהים באירופה, מתמודדת שווה בשווה מול הקבוצה העשירה ביותר בעולם (מנצ'סטר סיטי) כבר כמה שנים. בשבת תשחק בגמר ליגת האלופות השלישי שלה בחמש שנים.
זה בסך הכל הגיוני שהקבוצה של אחד מחלוצי "הגגנפרסינג" (משחק הלחץ הגבוה) תצליח לעשות לחץ יעיל כל כך. מבין כל הקבוצות הלוחצות הכי טובות, לליברפול יש הכי מעט עבירות. כמו כן, ליברפול מייצרת הרבה יותר הזדמנויות מלחץ מאשר האובר-אצ'יביריות האחרות. שני הדברים הללו קורים בזכות איכות השחקנים. איכות השחקנים בתוך מערכת כל כך יעילה ומתפקדת - זה "הסוד" של ליברפול.
יורגן קלופ, מאמן ליברפול, הסביר בעבר שהלחץ הגבוה הוא "יותר טוב מכל פליימייקר", כי "פליימייקר טוב מייצר 5-4 הזדמנויות במשחק, וגגנפרסינג מייצר 10 הזדמנויות הבקעה במשחק". אבל, כאמור, מה שייחודי לקבוצה הזו זה איכות השחקנים בתוך המסגרת הקבוצתית האובר-אצ'יברית שבנה.
לליברפול אכן יש "פליימייקר שמייצר 5-4 הזדמנויות במשחק" - והוא עושה זאת מעמדה אחורית. טרנט אלכסנדר ארנולד אמנם משחק בעמדת המגן, אבל מייצר את אותו מספר הזדמנויות הבקעה ובישולים כמו השחקנים ההתקפיים הכי טובים בחמש הליגות הבכירות. טרנט אלכסנדר ארנולד נמצא בטופ 10 של חמש הליגות הבכירות בבישולים (המגן היחיד ברשימה); בטופ 10 של בישולים צפויים (המגן היחיד ברשימה); בטופ 10 של מסירות מפתח בליגה הבכירה (המגן היחיד); בטופ 10 של מסירות לתוך הרחבה (אחד משני מגנים); בטופ 10 של מסירות עומק מוצלחות (המגן היחיד); ובטופ 10 בפעולות שיצרו בעיטה (המגן היחיד).
עד כמה טרנט אלכסנדר ארנולד הוא פליימייקר מוכשר וייחודי? לליאו מסי יש הכי הרבה מסירות עומק מדויקות העונה בחמש הליגות הבכירות - 24. חוץ ממנו, היחיד עם 20+ מסירות מוצלחות כאלו הוא אלכסנדר ארנולד.
ברור שהשחקנים הקדמיים של ליברפול - מוחמד סלאח, סאדיו מאנה, רוברטו פירמינו, לואיס דיאס, דיוגו ז'וטה - הם שחקנים מאוד מוכשרים, אבל בכל הקשור לכדרורים ויצירת מצבי הבקעה, רק מוחמד סלאח מתחרה עם הטובים ביותר במשחק. השחקנים הקדמיים האחרים הם לוחצים מצוינים, מבקיעים בקצב טוב את השערים שהם צריכים להבקיע (לפי ה-xG) - אבל הם לא מפלצות סטטיסטיות אישיות.
בקיצור, לליברפול אין מכדררים מוכשרים יותר משל היריבות שלה, אבל אין לה יוצרים יוצאי דופן בהתקפה מלבד סלאח ואין לה את את הכישרונות המיוחדים שעוזרים לה להבקיע שערים משום מקום. ליברפול היא קבוצה שבאמת מנצחת כמו קבוצה. סוגרים את היריבות ביעילות יוצאת דופן, משיגים כדור בצורה קולקטיבית, מגיעים להרבה הזדמנויות איכותיות.
ריאל מדריד: קבוצה עם אופי
בגמר ליגת האלופות תתמודד ליברפול מול ריאל מדריד - שהיא קבוצה שהנתונים שלה מבליטים עד כמה היא תלויה בגאונות הייחודית של שחקניה, במיוחד בליגת האלופות. כרים בנזמה, למשל, כבש הרבה יותר ממה שהוא היה אמור לכבוש לפי איכות המצבים שלו (כמעט 7 שערים יותר ממה שהיה אמור להבקיע לפי איכות המצבים שלו); ויניסיוס ג'וניור הוא המכדרר היעיל ביותר בליגת האלופות העונה, ויש לו יותר מסירות מפתח מקווין דה בריינה, יותר פעולות שיצרו שער מאשר קיליאן אמבפה, והוא עקף 44 שחקנים בכדרור - לפחות 13 יותר מכל אחד אחר.
מבט על הנתונים של ריאל מדריד בליגת האלופות לא מלמד שריאל מדריד היא קבוצת על. הם לא לוחצים טוב במיוחד, לא הגיעו להרבה יותר מצבים מאשר היריבות שלהן בליגת האלופות, לא שומרים על השער טוב במיוחד. האמת היא שבליגת האלופות לבדה יש שמונה קבוצות עם הפרש שערים צפוי ל-90 דקות טוב יותר מאשר לריאל; לוקה מודריץ', קאסמירו וטוני קרוס לא ממש דומיננטיים ברשימות המתאפיינות במספר רב של קשרים מצטיינים (נגיעות בכדור, קבלות כדור, סחיבות מקדמות כדור); ומבין כל הקטגוריות שמלמדות על איכות המסירות, יש לריאל רק שחקן אחד (טוני קרוס).
האמת היא שלא צריך את הנתונים כדי לדעת שריאל מדריד לא ניצחה משחקים בליגת האלופות בזכות הופעות דומיננטיות במיוחד. נגד פריז סן ז'רמן, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, ריאל מדריד נראתה כמו הקבוצה הנחותה יותר, וכמעט כל נתון סטטיסטי - קבוצתי ואישי - הראה זאת.
אז איך בכל זאת הם ניצחו? התעלות מרהיבה של ווינרים מוכחים כמו טוני קרוס ולוקה מודריץ' ברגעים קריטיים; הברקות גאוניות של ויניסיוס ג'וניור ורודריגו ושערים שהם חריגה סטטיסטית של כרים בנזמה. בין כל הדברים הללו חיברה רוח המועדון הבלתי ניתן להכנעה - ריאל מדריד. ההיסטוריה בליגת האלופות מראה שאופי ומסורת עדיין משמעותיים יותר מכל דבר אחר במשחקים בודדים.
מה כל זה אומר לקראת גמר ליגת האלופות בין ליברפול לריאל מדריד? ליברפול - אם תמשיך לשחק באותה צורה כפי ששיחקה בשנים האחרונות - אמורה להשתלט על משחק הגמר, להראות דומיננטיות, להגיע למצבי הבקעה רבים, להשיג הרבה בעיטות חופשיות באזורים מסוכנים. ריאל מדריד? היא תראה אופי - לא משנה באיזו סיטואציה - ותוכל לנצח בזכות כדרור מבריק של ויניסיוס וסיומת לא נורמלית של כרים בנזמה.