שר האוצר מציג: רפורמה בחינוך בלי לערב מורים

"אני לא מוצא שום הצדקה לצעדים של ארגוני המורים", אמר אתמול שר האוצר אביגדור ליברמן, במסיבת עיתונאים שערך לקראת העיצומים הצפויים במערכת החינוך. היום יסתיימו הלימודים ב־13.00 ותיערך הפגנה בשעה 18.00 ברחבת מוזיאון תל אביב. "אין שום ויכוח לגבי הצורך בהעלאת שכר המורים", הוסיף ליברמן. "שכר המורים יעלה. הוויכוח המהותי הוא שארגוני העובדים רואים הכל דרך המשקפיים של שכר המורים. אני וחבריי חייבים להסתכל על התמונה הכללית. חוץ מהמורים והמנהלים, יש גם תלמידים, הורים, ויש את המשק הישראלי".

אביגדור ליברמן שר האוצר | צילום: יריב כץ

ליברמן הציג ארבע סוגיות יסוד שהוא מבקש להסדיר בתוך ההסכם הקיבוצי הקרוב: צמצום הפערים בשכר בין המורים הוותיקים והחדשים, קידום מצוינות בכוח ההוראה, גמישות ניהולית בנוגע ליכולת לפטר מורים, וסינכרון ימי החופשה בבתי הספר לימי החופשה במשק. ליברמן סבור – בהתאם לתפיסת האוצר המסורתית – שאסור להפריד את הדיונים המקצועיים הללו מהסכם השכר, והסכם השכר הוא ההזדמנות לתקן את כלל העיוותים הללו.

לגבי הפערים בשכר בין המורים הוותיקים לבין המורים החדשים, אמר ליברמן: "במדינת ישראל בולטים מאוד הפערים בין מורה חדש למורה ותיק. הפערים גדולים מדי. מי שמסתכל על ההשוואה של מדינות ה־OECD, אצלנו יש הכי הרבה פערים". סוגיה זו היא הסוגיה החשובה ביותר עבור ארגוני המורים שמבקשים תוספות כלליות, והמהותית ביותר מבחינת הממונה על השכר באוצר.

"הטובים למערכת החינוך"

בנוגע לסוגיית המצוינות בחינוך, שהיא ככל הנראה המהותית ביותר עבור ליברמן עצמו, הוא אמר כי הוא מתכנן לשנות את מבנה השכר כך שיתמרץ גם "מצוינות" ולא רק "ותק", וכי בכוונתו לפעול להקמת תוכניות שימשכו צעירים למערכת החינוך תוך כדי סבסוד לימודים נדיב. "אנחנו לא יכולים להמשיך עם המצב הנוכחי, שהפרמטר היחידי להעלאת שכר הוא רק ותק. חייבים להכניס פרמטר של מצוינות. אנחנו צריכים לחשוב איך להביא בוגרי תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בגבעת רם. המדינה חייבת לשלם את כל הלימודים חינם, תמורת התחייבות ללמד במערכת החינוך לכמה שנים. אם פעם אמרנו 'הטובים לטיס', היום צריך לומר 'הטובים למערכת החינוך'".

ליברמן התייחס גם למשבר ההייטק ואמר כי "זו מציאות לא פשוטה להייטק בכלל ולהייטק הישראלי בפרט. אולי זו הזדמנות למשוך עובדים איכותיים למערכת החינוך".

הסוגיה השלישית היא סינכרון ימי החופשה במערכת החינוך לימי החופש במשק. זו הסוגיה החשובה ביותר מבחינת התעשיינים וההורים שנכחו לצידו של ליברמן. ליברמן אמר בהקשר זה כי "חוסר הסינכרון הזה גורר עלות גבוהה מאוד למשק - לפי הכלכלנית הראשית מדובר בעלות של 150 מיליון שקל לכל יום של חוסר סינכרון, ולפי המועצה הלאומית לכלכלה מדובר על 250 מיליון שקל".

לצד ליברמן נכחו במסיבת העיתונאים ד"ר רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים, ומירום שיף יו"ר הנהגת ההורים הארצית.

תומר אמר כי "יולי-אוגוסט הם חודשים עם תפוקה נמוכה יותר בתעשייה הישראלית בגלל הפער בין לוחות החופשה, הייצור פחות יעיל. גם העובדים נפגעים קשה, הם נשארים ללא ימי חופש, יש משפחות שלא יודעות מה זה לצאת לחופשה ביחד. זה פוגע בכולם, אבל בעיקר בשכבות החלשות, בפריפריה, בנשים חד הוריות, ובנשים בכלל".

בסוף דבריו תומר פנה אל המורים ואמר: "אני מבקש מכם - תעשו טובה, תסתכלו על השכנים ועל האחרים שעובדים במקצועות האחרים. אתם הסקטור היחידי שהחופשות שלו ושל הילדים שלו מסתנכרנות". תומר המליץ למורים לאמץ את ההצעה של "אוגוסט תשרי" במקום "יולי אוגוסט", והשתמש בטענה כי ימי הלימוד בתשרי בכל מקרה לא מנוצלים בצורה אופטימלית בגלל ריבוי החגים.

בנוגע לגמישות ניהולית במערכת החינוך, ליברמן התייחס אך ורק לסוגיית הגמישות בפיטורי מורים ואמר: "בישראל, אם רוצים להחליף מורה, זה לוקח בין 273 ל־301 יום, זה השיא. זה לעומת 63 יום בלבד בשוודיה ובצרפת".

לשאלת "כלכליסט" בנוגע לדרישות חברי הקואליציה לסבסוד מלא של הלימודים לגיל הרך, אמר ליברמן: "באין חזון ייפרע עם, וזה יפה שיש חזון ארוך טווח. כולנו היינו רוצים מערכת חינוך חינם איכותית מהבוקר ועד 5-4 בערב. אבל במציאות של היום יש מחסור בסייעות, אין מספיק מבנים, ואין כוח אדם איכותי. בנוסף, כל המחקרים מדברים על כך שעד גיל שנה הכי טוב שהילד יהיה כמה שיותר בחיק המשפחתי. לכזה מהלך צריך להיערך במשך חודשים, אנחנו לא רוצים לשלוף ספינים".

בנוגע לצעדיו במערכת החינוך החרדית – התניית תוספת התקציב למוסדות החרדיים בבחינת התלמידים במקצועות ליבה - אמר ליברמן: "לימודי ליבה זה דבר חשוב, זו לא רק סיסמה. בהקשר החרדי יש גם בעיה שאין מספיק מורים שיכולים ללמד ליבה. אין שום סתירה בין לימודי יהדות ללימודי ליבה. אפשר להתווכח על נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, ויש גם מגבלות קואליציוניות. אבל על לימודי ליבה אין מחלוקת. וזה קודם לכל הדברים האחרים".

ליברמן אמר כי היעדרה של שרת החינוך ממסיבת העיתונאים לא מלמד על מחלוקת ביניהם: "אתמול שוחחתי ארוכות עם שרת החינוך. אני מעריך את הרפורמות שהיא עושה במערכת החינוך בגיבוי האוצר. יש לה שיח פורה גם עם ארגוני המורים. אני חושב שזה לא נכון שהיא תהיה פה".

"רגילים לנהל מסע התשה"

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון תקפה בתגובה את מסיבת העיתונאים של ליברמן: "אני מכבדת את שר האוצר, אך את מדיניות משרד החינוך קובעת אך ורק השרה העומדת בראשו. קודם כל שאגף התקציבים במשרד האוצר יתן למורים את מה שמגיע להם על מה שהם עשו ועושים. רק אחר כך נסכים לדון בדברים הנוספים שהמורים יכולים לתת ואת המשמעות בעבורם. באגף התקציבים רגילים לנהל מסע ההתשה ולגרור רגליים עד ה־1 בספטמבר. התרחיש הקלוקל הזה לא יחזור. כולם צריכים להיות מחוייבים למשא ומתן תכליתי וענייני שיסתיים בתוך זמן קצר. אעמוד על כך שהסכמי השכר של המורים יכללו שיפור משמעותי ותגמול הולם על פי מתווה שיקבע בתיאום מלא עם משרד החינוך, אחרת תקציב המדינה לא יעבור".

בסביבת השרה ניסו להסביר כי הביקורת העיקרית היא על אגף תקציבים שמסרב לתת מסגרת תקציב להסכם. כלומר, במשרד החינוך רוצים לדעת כמה כסף יש לחלק. אלא שלמעשה, הארגונים הבינלאומיים ממליצים לשמור על הפרדה בין הגוף שמנהל את המו"מ על השכר לבין הגוף המתקצב. ובאוצר מנסים לשמור על זאת, לפעמים למורת רוחו של הממונה על השכר, אך רק כך ניתן לנהל מו"מ אפקטיבי על השכר.

מהסתדרות המורים נמסר כי "צר לנו שליברמן מגבש תוכניות עם מעטפת עם ארגונים שאינם רלוונטים למערכת החינוך. מגוחך שהתעשיינים וארגון ההורים יקבעו את תנאי העסקת המורים. אולי הם גם יתגייסו ללמד במקום אלפי עובדות ועובדי ההוראה שעוזבים את מערכת החינוך? נראה כי ליברמן אימץ את העמדה המנותקת של פקידי משרדו שעוצמים את העיניים לנוכח העזיבה ההמונית של עובדי ההוראה שמובילה לקריסת מערכת החינוך כבר בשנת הלימודים הקרובה. שר האוצר חושב כנראה שניתן להמשיך וליהנות מכל העולמות: גם להמשיך ולתקוע את ההסכם באמצעות הצבת תנאים שיפגעו בעובדי ההוראה וגם לצפות שהם יישארו במערכת. הסתדרות המורים נחושה להמשיך במאבק וההפגנה היא רק יריית הפתיחה".