קרן תש"י תשקיע עד 250 מיליון שקל במחצבות כפר גלעדי

קרן תשתיות ישראל (תש"י) תרכוש כ־25% ממניות מחצבות כפר גלעדי. ל"כלכליסט" נודע כי העסקה עומדת לפני חתימה, ותש"י צפויה להשקיע כ־250-200 מיליון שקל לתוך החברה.

תנאי השוק הקשים יחסית בשבועות האחרונים הביאו לביטולן של כמה הנפקות ראשוניות בבורסה בתל אביב, לאחר שהגופים המוסדיים הקשיחו את תנאי ההשקעה. חלק מהחברות שביקשו לגייס הון פונות לבצע גיוס פרטי ממשקיעים מוסדיים או פרטיים. גיוסים אלה נעשים תוך התפשרות מסוימת על שווי החברה, אבל מבטיחים שקט יחסי, מאחר שמדובר בשותף אחד או שניים ובתהליך פשוט וקל יחסית. כך, חברת הברזל והפלדה איסכור, שביקשה להנפיק לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ויתרה על מיזוג עם אגן הנדסה שעמד להיערך לקראת ההנפקה, ומכניסה כשותפים ב־25% מהחברה את מיטב, מנורה וכלל ביטוח לפי שווי של 700 מיליון שקל.

ירון קסטנבאום, מנכ"ל קרן תש"י | צילום: אייל פרידמן, הקרן לשיקום מחצבות

גם השווי שבו תש"י צפויה להיכנס להשקעה במחצבות כפר גלעדי הוא סוג של פשרה עבור הקיבוץ, שמחזיק ב־100% ממניות החברה כיום. השווי של החברה צפוי להיות בעסקה 750-700 מיליון שקל (לפני הכסף), במקום מיליארד שקל שלפיו רצו להנפיק בבורסה. כפר גלעדי הוא קיבוץ מופרט, וככל הידוע ההנפקה לא אמורה היתה לכלול הצעת מכר, וגם בעסקה הזאת יוזרם הכסף כולו לתוך החברה. מחצבות כפר גלעדי מנוהלת בידי עופר לוסטיג, המשמש יו"ר ארגון המחצבות הישראלי.

דריסת רגל בענף המחצבות

עבור תש"י, המנוהלת בידי ירון קסטנבאום ומשקיעת העוגן שלה היא חברת הביטוח הראל, מדובר בכניסה ראשונה לתחום המחצבות. תחום זה עומד לעבור שינוי משמעותי בשלוש השנים הקרובות כש־40% מהמחצבות בישראל צפויות להחליף ידיים לאחר שמועדי החכירה שלהן מגיעים לסיומם. השחקניות הגדולות בתחום הן שפיר הנדסה, הנסון ורדימיקס, והרגולציה באמצעות רשות התחרות מקשה על השחקניות הגדולות להתרחב ומקלה על הקטנות והבינוניות, כשכפר גלעדי שייכת לקבוצות הבינוניות בגודלן.

מחצבות כפר גלעדי עוסקת בייצור מוצרים לבניין, מוצרי תשתיות ומוצרי מחצבים כמו מצעים לכבישים, חצץ, בטון, אספלט, חומרי מוזאיקה לתעשיית המרצפות, גרנוליטים לציפוי בניינים, חומרים לטיח, אבקות גיר מיקרוניות, ועיבוד קוורץ טבעי. מבין ארבע מחצבות שמפעילה החברה, המחצבה הגדולה מצויה בשטחי הקיבוץ ואינה מוגבלת בהיתר מהמדינה שדורש מכרז להפעלתה. היא גם לא ריכוזית ביחס לשלוש החברות הגדולות בתחום, אבל כמו מחצבות אחרות, נפגעת מההמלצה להעלות את דמי התמלוגים מחציבה למדינה ב־120%. שתי מחצבות נוספות של החברה הן בגליל ומחצבת יתיר בדרום הר חברון.

עופר לוסטיג, מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי | צילום: גב ים

לחברה כמה חוליות בשרשרת האספקה, בעיקר ליזמים ולחברות בנייה. שיווק המוצרים שמייצרות המחצבות באמצעות מפעלי בטון סמוכים - ששייכים גם הם לקיבוץ ולחברה - נעשה ישירות ללקוחות החברה. המוצרים כוללים אבקות גיר מיקרוניות, תוספי מזון לבעלי חיים, אבקות וחולות קוורץ, מלאנים (פילרים) לענף הצבע, הפלסטיק, הגומי ועוד. האגף העוסק בתעשיית הקוורץ מתבצע בחברת מיקרוגיל.

ענף עתיר משאבים וכסף

הקיבוץ שבאצבע הגליל מונה 281 חברים, ומתבסס על הדיבידנדים שמחלקת חברת המחצבות וכן על ענף התיירות באמצעות בית הארחה גדול. זאת, בנוסף לרפתות, צאן, לולים, מטעי תפוחים ותחום החלב. חבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי (לא שוויוני) ומשלמים עבור חלק מהשירותים שמספק להם הקיבוץ.

ענף המחצבות הוא עתיר משאבים וכסף, והרווח הנקי של מחצבות כפר גלעדי מוערך ב־60 מיליון שקל. תחום המחצבות הוא מרכיב חשוב בסעיף הפקת חומרי הגלם בדו"חות שפיר הנדסה, שמספק מחצית מהרווח של החברה.

הענף צפוי גם ליהנות בשנים הקרובות מגאות בהשקעות בפרויקטים של תשתית ובבנייה למגורים. ציפייה זו מגולמת בעסקות שנעשו בענף, בהן רכישת הזיכיון להפעלת מחצבת רוויה על ידי אליקים בן ארי, שמוחזקת על ידי קרן פימי, תמורת 250 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל במארס 2021, וכן זכייתה של חברת אבן וסיד מקבוצת רדימיקס במכרז של רשות מקרקעי ישראל לקבלת זיכיון להפעיל מחצבה בקדרים תמורת 1.1 מיליארד שקל באוגוסט 2021.

קרן תש"י, שייסדו קסטנבאום, עו"ד יהודה רווה וחברת הביטוח הראל, היא קרן השקעה פרטית המתמחה בהשקעה בחברות בתחומי האנרגיה, התחבורה, התשתיות, המים, איכות הסביבה, הלוגיסטיקה והתשתיות הדיגיטליות. הקרן מנהלת כיום נכסים בכ־10 מיליארד שקל.