"הסכמי הגג במרכז יפגעו בפריפריה"

למרות כל מאמצי המדינה להגדיל את מקומות התעסוקה באזור הצפון והדרום, בפועל מתרחש תהליך הפוך - התעסוקה (משרדים, הייטק, תעשייה ואחסון) הולכת ומתרכזת באזור תל אביב והמרכז. כך עולה ממחקר חדש שערכה ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה. דגני טוענת שהסכמי הגג שנחתמו עם ערים במרכז, בין חדרה לגדרה, ונועדו להגדיל את היצע הדירות, יביאו איתם בנייה של עוד שטחי תעסוקה על חשבון הפריפריה.

ד"ר רינה דגני: "אם בונים אזורי תעסוקה במרכז, צריך לפזר את הכסף גם לשאר הארץ. את פארק תעשיות בר לב קשה מאוד לאכלס וזה יחריף" | צילום: עמית שעל

בארבע השנים האחרונות, 2021-2018, הבנייה לתעסוקה גדלה לממוצע שנתי של כ־2.4 מיליון מ"ר (לעומת 1.7 מיליון מ"ר בשנים הקודמות), מהם כ־1.05 מיליון מ"ר למשרדים. שטחי המשרדים גדלו הן בכמות והן בשיעור מכלל הבנייה לתעסוקה.

מצד שני, כ־54% משטחי התעסוקה, וכ־75% משטחי המשרדים, נבנו במחוזות ת"א ומרכז. חלקם של מחוזות חיפה, צפון ודרום עלה אמנם מבחינת כמות האוכלוסייה, אך שיעור שטחי התעסוקה פחת מאוד. בעוד שב־2016 שיעור שטחי התעסוקה במחוזות חיפה, צפון ודרום היווה כמעט 45% משטחי התעסוקה בארץ, ב־2021 הוא ירד ל־39% בלבד. כלומר נוספו כ־25 אלף יח"ד מדי שנה, אך היקף שטחי התעסוקה לא גדל בהתאמה.

דגני מסבירה את הקשר שלטענתה קיים בין הסכמי הגג והחלשת הפריפריה: "בהסכמי הגג העיריות מתחייבות לבנות אלפי דירות בתמורה להרבה כסף. כשאתה לוקח את המפה מחדרה לגדרה, אתה רואה שכתוצאה מהסכמי הגג יש תוספת כוללת בסדר גודל של 140 אלף יח"ד (ל־14 שנים). וזה לא כולל את התוספת הקבועה של 27 אלף יח"ד מדי שנה, רק בגוש דן. לפי האומדנים שלנו, סדר גודל של 10,000 יח"ד נוספות מדי שנה רק כתוצאה ממימוש הסכמי הגג, מה שמצריך 400 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, שמצטרפים כל שנה לאזור המרכז".

לדבריה, העצמת אזור הביקוש מחלישה את הפריפריה: "אם אנחנו מוסיפים מדי שנה 1.5 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה באזור המרכז, אז מה נשאר לשאר הארץ? 500 אלף מ"ר".

דגני סבורה שיש צורך בשינוי פרדיגמה: "המדינה צריכה להכיר בכך שאין הלימה בין עידוד הבנייה למגורים בפריפריה מול המחסור בתעסוקה. אני חושבת שאם בונים אזורי תעסוקה במרכז הארץ, צריך לפזר את הכסף גם לשאר חלקי הארץ. צריכה להיות חלוקת הכנסות. אתה יודע מה קורה בפארק תעשיות בר לב בצפון? קשה מאוד לאכלס אותו וזה רק יחריף".

אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית צפון, שיפרוש בקרוב מתפקידו, מאשר את טענתה של דגני: "אני כופר במושג של כלכלה עירונית. השיח הזה שלפיו צריך לאזן בין אזורי תעסוקה למספר התושבים, כי תושבים זה גירעוני, הוא חסר תכלית. אין רשות עירונית בישראל שיכולה לייצר צמיחה כלכלית לבדה, חוץ מעיריית ת"א. שיטת הארנונה הנהוגה פה היא אם כל חטאת. היא הורסת מיצוי של נכסים והפיכתם לבני־צמיחה על בסיס אזורי.

אורי אילן, יו"ר הוועדה המחוזית צפון: "יש מיליוני מ"ר של שטחי תעסוקה מתוכננים לא ממומשים בכל המחוזות. למה? כי אין ביקוש" | צילום: ניב קנטור

"השיטה שהרשויות נלחמות ביניהן על מקורות תעסוקה זה נרטיב שאבד עליו הכלח. ראשי רשויות ממשיכים לצבוע בסגול שטחים בתוכניות (הכוונה לשטחי תעסוקה - ג"נ) שאין להם שום תוחלת. אני מתחבר לדברי דגני. גילינו שיש מיליוני מ"ר של שטחי תעסוקה מתוכננים שהם לא ממומשים, בכל המחוזות. למה? כי צבעו בסגול ואין ביקוש. הסכמי הגג הם בדיוק אותו חטא. עושים הסכם גג עם כל רשות בנפרד, במקום ברמה האזורית. תבדוק את החלטות הממשלה ביחס לערי הצפון. מי מהן המריאה? מי ייצרה צמיחה כלכלית? כל ההשקעות יורדות לטמיון".

ממשרדי הבינוי והשיכון והכלכלה לא התקבלה תגובה.