אושר: מגדל של 30 קומות ייבנה במקום "שופרסל אגרון" בירושלים

עיריית ירושלים הודיעה כי הוועדה המקומית החליטה לאשר את הריסת "בית אמיר" (ידוע בעיקר כ"שופרסל אגרון"). המבנה הממוקם בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ואגרון בירושלים, שתוכנן ע"י האדריכל זוכה פרס ישראל דוד רזניק, הפך מייד עם הקמתו למבנה אייקוני. במקום מתוכננת הקמתו של מגדל מגורים בגובה 30 קומות בתכנון האדריכל האמריקאי איאן באדר, שותף ב-Pei Cobb Freed & Partners. את ייזום הפרויקט תבצע קבוצת ענב, המתמחה בתחום ההתחדשות העירונית.

על פי הודעת עיריית ירושלים: "הוועדה המקומית החליטה כי ניתן יהיה להרוס את הבניין הקיים ולהטמיע את עקרונות התכנון של המבנה הקיים, אשר הינם סמל לתקופה אדריכלית ברמה העולמית והמקומית ומאפיינים של הקמתה והתפתחותה של המדינה, וכי נכון יהיה שעקרונות אלו יובאו לידי ביטוי בתכנון המבנה החדש ויהוו אזכור של מבנה היסטורי זה".

בית אמיר בירושלים. ייהרס | עמית שאבי

ההחלטה על ההריסה מנומקת בכך ש"המבנה הקיים נבנה לבדו על אף שתוכנן כחלק ממתחם שלם, ובכך מנותק לחלוטין מסביבתו. המבנה לוקה בחסר בכל חיבורו למרחב בו הוא מצוי, ואינו עומד בתפיסה האורבנית של השתלבות במרחב, תוך יצירת דפנות עירוניות ציבוריות/סחירות פעילות כלפי רחובות המלך ג'ורג', אגרון וגן העצמאות. כמו כן, השימוש למגורים שנעשה בו לאורך השנים פגע באיכויותיו האדריכליות שעל פיהן תוכנן, באופי המרפסות ההיקפיות שברובן נסגרו, בהזנחה של הבניין ובפרט בקומות הפונות למרחבים הציבוריים, בשל הפנייה של אזורי שירות, חניה ופריקה וטעינה למרחבים הציבוריים".

הדמיה למגדל שייבנה במקום בית אמיר | משרד ענת אילון וברוך רזניק אדריכלים בע"מ ואדריכל שותף איאן באדר

מבנה סופר אגרון תוכנן ב-1958, כחלק מקומפלקס של שלושה בניינים לאורך רחוב המלך ג'ורג'. מתחת למבנים תוכננו מרכז מסחרי ואודיטוריום. מאחר שהוועדה לתכנון ובנייה לא אישרה בנייה בגובה של 9 קומות, עקב התנגדות הרבנות הראשית להקמת בניינים גבוהים יותר מהיכל שלמה, נבנה המבנה עם 7 קומות בלבד. לאחר בניית הבניין הפינתי נגנזה התוכנית לבנות שני בניינים נוספים, ועל השטח מצפון, הוקם מלון פלאזה.

האדריכל דוד רזניק (1924-2012), שעבד אצל האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר, הביא איתו לארץ איכות אדריכלית שלא היתה קיימת פה. אדריכלות מבנה "שופרסל אגרון", ששאבה השראתה מהסגנון המודרניסטי, שהיה אופנתי באותה עת, מציגה קומת מסד מסחרית מחופה באבן בעיבוד טובזה ומעליה קומה מפולשת. קופסת המגורים, שמחופה באבן נסורה, מתנשאת מעל באמצעות עמודים בצורת V ומוקפת במרפסות היקפיות פתוחות. כל פונקציות התשתיות ואיוורור השירותים מוקמו בארבע חצרות פנימיות. יש לציין כי עם השנים הוזנח המבנה מאד וחזיתותיו הקלילות והאלגנטיות, הופרו וכוערו בשלל סגירות ותוספות.

האדריכל דוד רזניק | צילום: דוד רובינגר

כאמור, הוועדה המקומית היתה מודעת היטב למחלוקת שהתעוררה סביב הידיעה על הריסת הבניין ולכן קבעה: "הוחלט כי יוצע מבנה מסד, בגובה של לפחות 5 קומות, שמעליו יצמח מגדל המגורים. מבנה המסד יאפשר מגוון שימושים: מסחר, תעסוקה, צרכי ציבור ומגורים, כאשר קומת הקרקע תחויב בשימוש מסחרי. המבנה יכלול מרפסות היקפיות, שימוש בעמודי V הפונים אל קומת הקרקע כדוגמת הקיים ושימוש בבטון בבנייה טרומית. מעל מבנה המסד יותר להקים מגדל מגורים בגובה כ-30 קומות, אשר יכלול 140 יחידות דיור חדשות".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון מסר: "המיקום האסטרטגי של המבנה, אי ההלימה לתכנון והבניה הסביבתית וחוסר השתלבותו במרחב האורבני, הביאו להחלטה על התוכנית החדשה והמעודכנת. ירושלים מתפתחת תוך שימור ייחודה ואופי בניינה. כך גם בתוכנית זו".