רחצה במי הירדן | אילן גולדמן
הצעיר מנהריים: טיול במורד הירדן המתחדש
טבילה במים צוננים, ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן, מורשת היסטורית מראשית ההתיישבות ומפגש עם צבים רכים מזומנים בטיול במורד הירדן המתחדש, שנדמה לרגע לביקור בגן עדן
כשביום שישי אחד של מאי בישרנו לילדים כי מחר בבוקר נוסעים לנהר הירדן, לא היו מאושרים מהם. גם כשהסברנו שהפעם פנינו אל מורד הירדן, אותה רצועה קסומה שנמתחת על פני 12 ק"מ בין דגניה לנהריים, לא נרשמה ירידה במפלס ההתלהבות. מוחם עדיין עמוס בזיכרונות נהדרים של טבילות מרעננות, שעות של השפרצות ואפילו רכיבות אופניים, בחלק המיוחד הזה של הירדן, שחלקים ממנו נחשבים מעט פחות מתוירים. בטח אם מגיעים כמה שבועות לפני שמרדף הקיץ המוטרף אחר מקורות מים מתחיל.
התחנה הראשונה, כך היה ברור לנו, תהיה גן מורד הירדן הדרומי (בווייז: גן מורד ירדן דרומי). שם, בין אתר השיט הפופולרי "רוב רוי" לסכר אלומות, נמצאת פיסה מהירדן שהבילוי בה מעניק תחושה שהגעת לרגע לגן עדן עם אקליפטוסים גבוהים בגדה המזרחית, עצי דקל שמשרים אווירה טרופית ומי הנהר הרחב והירוק. המים היו קרירים ונעימים והשתלבו מצוין עם החום בחוץ.
כחלק מהפיתוח של אזור מורד הירדן בשנים האחרונות, לצד חלק מגדת הנחל המערבית, נמתח כעת שביל בטון ארוך המאפשר רכיבות אופניים, ריצות או סתם הליכות נעימות. הכוונה שהשביל יימתח בהמשך על כל הדרך מנהריים לגן מורד הירדן, פרויקט שאמור להשתלב עם השיקום המסיבי שהנהר עצמו עובר ומטרתו להשיב כמה שיותר מהר את הירדן למצבו ההיסטורי הקודם והמשגשג, טרם ההתערבות הגסה והבוטה שפגעה בזרימתו עוד בשנות ה־30 של המאה הקודמת, עם הקמתו של פרויקט תחנת החשמל והסכרים של פנחס רוטנברג, הזקן מנהריים.
העמקת ערוץ הנחל ושאיבת הבוצה, הזרמת מים נוספים מהכנרת ושיקום המערכת האקולוגית של הנחל הם רק רשימה חלקית מפרויקט עצום ממדים שמתחולל לאורך 12 הק”מ הקסומים הללו.
התחנה הבאה במסלול היא גשר נחום ממש מתחת לקיבוץ בית זרע. הדרך אליו — בנסיעה קלה דרומה במקביל לנחל על דרך עפר — מלאה בפינות חמד פסטורליות שמזמינות עצירה. הילדים רוצים לטבול במים בכל נקודה אפשרית ואנו נאלצים להסביר שדרומה מסכר אלומות מי הירדן לא במיטבם ומתערבבים בהם מי שפכים מטוהרים.כמה דקות נסיעה דרומה מסכר אלומות ואנחנו כבר בגשר נחום. סיפור הקמתו החפוזה, בתוך יום עבודה אחד ב־1949, מרתק את הילדים: הקיבוצניקים הטריים שרצו לעבד את אדמות המרעה הערביות שבצדו השני של הנהר, סגרו את סכר דגניה והפסיקו את זרימת מי הנהר עד שהאפיק התייבש לחלוטין, וכל אנשי הקיבוץ, מצעיר ועד זקן, נרתמו באותו יום למלאכת ההקמה. עם סיומה שבו המים לזרום וגשר חדש נולד על הירדן. גם הוא, עם אדני הרכבת הקשישים המרכיבים אותו, עבר מתיחת פנים לאחרונה.
עוד קילומטר של נסיעה דרומה לאורך הירדן ואנו כבר על חורבות תל עובדיה, אתר ארכיאולוגי עתיר ממצאים ורב־חשיבות שראה בני אדם מתהלכים לאורך הירדן במשך עשרות ואולי מאות אלפי שנים. לצד שרידי טחנת הקמח שנותרה מהכפר הערבי ששכן במקום, אופנוענים ונהגי טרקטורונים משתוללים באין מפריע. מטפסים על התל ודוהרים מטה אל אפיק הנחל.
תחת ענני האבק שהם מותירים, התגלו ממצאים נדירים שגילם יותר ממיליון שנה וחלקם נכחדו מהעולם, או לפחות מהירדן ומארץ ישראל: ממותות, יגוארים, ג'ירפות, בבונים ואפילו קופי מקוק. עצם אחת שנמצאה שם בחפירות בשנות ה־60, כנראה חוליה מעמוד השדרה, הוכרזה רק לאחרונה כעצם האדם הקדומה ביותר שהתגלתה בארץ ישראל והשנייה מחוץ לאפריקה. התל הפרוץ יהפוך בקרוב למרבה השמחה לגן לאומי מוגן, מכריזים ברשות הטבע הגנים.
המשך הדרך דרומה על השביל הוא בוודאי אחד מקטעי הדרך היפים והמרשימים ביותר שיש לישראל להציע. נחל רחב ומלא חיים שמתפתל בתקופה זו לצד גבעות סירין הצהבהבות ונוף סמי־מדברי. המים כל כך מזמינים, אבל בחלק הזה של הירדן אין כמעט מי שיעז להיכנס. מלבד ההמלצה הגורפת לא לטבול, גדות הנחל היפים בוציים וטובעניים. רק ראשיהם של עשרות צבים רכים מציצים מבעדם ומשגיחים שאיש לא יטריד את שלוותם. ואכן, מעט מתחת למושבה מנחמיה, רגע לפני שאנחנו נפלטים החוצה מפיסת הארץ המיוחדת הזו, מצפה לנו מראה מיוחד שחותם את החוויה באופן מושלם: מצעד של צבים רכים שחוצים בזריזות (יחסית) את השביל אל עבר ביצה סמוכה. גם הם, כך לפחות נראה, מצליחים ליהנות ממורד הירדן המתחדש.
הגעה בווייז: גן מורד הירדן
סוג מסלול: קווי, מתאים לרכב, אופניים, רגלי
אורך: 12 ק”מ
משך: שעתיים עד שלוש, תלוי באמצעי התחבורה
קושי: קל מאוד
שתייה בדרך: אין
*רצוי להצטייד במים