הסקר על תפקוד מערכת הבריאות הציבורית: שליש מהפונים לרפואה יועצת מחכים חודש ומעלה

שליש מהפונים לרפואה יועצת ממתינים לתור חודש ויותר; חמישית מהעניים ויתרו על טיפול בגלל תשלום; חלה עלייה בוויתור על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה. כך עולה מממצאי הסקר ה־13 של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות הציבורית שהגיע לידי "כלכליסט".

אילוסטרציה. עלייה חדה במצוקה הנפשית בעקבות הקורונה | צילום: שאטרסטוק

הסקר נערך בין אוקטובר 2021 למרץ 2022 – שיא הגל החמישי של מגיפת הקורונה. אחד הממצאים המטרידים הוא העלייה החדה במצוקה הנפשית (ככל הנראה בגלל הסגרים בקורונה). כרבע מהישראלים חשו מצוקה לעומת הסקר של 2018 (20%) אך חמור מכך: שלושה מכל ארבעה ישראלים שאכן חשו מצוקה נפשית דיווחו כי לא נשאלו על כך על ידי רופא המשפחה שלהם.

את הסקר, שחובר על ידי ד"ר מיכל לרון, רינה מעוז ברויאר ושרביט פיאלקו, ליוותה ועדת היגוי הכוללת נציגים ממשרדי הבריאות והאוצר, ביטוח לאומי, קופות החולים, ארגוני צרכנים והאקדמיה.

הסקר מצביע על זינוק חד בשביעות הרצון של הישראלים ממערכת הבריאות הציבורית – 68% מהמרואיינים השיבו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד לעומת 58% שדיווחו כך בסקר הקודם שנערך ב־2018 וכ־63% בסקר של 2016.

גם הפעם ניכרת שונות בין המחוזות, כאשר בירושלים וביו"ש שיעור המרוצים והמרוצים מאוד הוא הגבוה ביותר (72%), ומנגד בדרום נרשם השיעור הנמוך ביותר של מרוצים (62%).

62% מהישראלים "בטוחים מאוד" או "די בטוחים" שיקבלו את הטיפול הטוב והמועיל ביותר ממערכת הבריאות אם תחול הידרדרות ניכרת במצב בריאותם.

שלושה מכל ארבעה ישראלים סבורים כי "צריכים קומבינה או פרוטקציה" (הפעלת קשרים) כדי לקבל טיפול טוב ומהיר יותר. שביעות הרצון מרמת השירות בקופות החולים נותרה גבוהה (סביב 88% לעומת 90% בסקר הקודם), כאשר בתל אביב וחיפה שיעור המרוצים הוא הגבוה ביותר (91% בכל אחד מהם).

עם זאת, שיעור שביעות הרצון מזמינות המענה האנושי של הקופות עומד על 62% בלבד, לעומת שביעות הרצון משירותי המעבדה (95%), ממתקני קופת החולים (94%), מהאחיות (94%) ומיחס רופאי המשפחה (93%). ובכל זאת שלושה מכל ארבעה ישראלים סבורים כי קופת החולים "עשתה כמיטב יכולתה כדי לתת מענה לצורכי הבריאות בתקופת הקורונה" (73%).

הבעיות האקוטיות של המערכת משתקפות גם בסקר הזה. שליש מהישראלים (32%) נאלצו להמתין חודש או יותר לרופא יועץ דרך קופת החולים כאשר המחסור החמור ביותר נרשם אצל רופאי הגסטרו (51%), הכירורגים (43%) ורופאי עור ומין (42%).

לזמני ההמתנה ארוכים השלכות מרחיקות לכת: גם הפעם הם הפכו לסיבה העיקרית מדוע ישראלים ויתרו על קבלת שירות רפואי (מעל שליש) - עלייה של 6 נקודות האחוז ביחס לסקר מ־2018.

הסיבה השנייה לוויתור על טיפול היא המרחק (19% – עלייה של 8% לעומת 2018). כ־12% דיווחו שוויתרו על ייעוץ, טיפול רפואי או תרופות בגלל התשלום הנדרש (בדומה ל־2018), כאשר המספר הזה מזנק ל־19% כשמדובר על החמישון התחתון. מחצית מהישראלים שוויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה פנו לקבלת השירות באופן פרטי כאשר 42% מאלו שוויתרו על טיפול בגלל מרחק, פנו לקבלת השירות באופן פרטי.

אף שזמני ההמתנה הארוכים והמרחק ממשיכים לדחוק את הישראלים לרפואה הפרטית, מבחינה יחסית היא נמצאת בנסיגה: 86% מהמרואיינים דיווחו שיש בבעלותם ביטוח בריאות וולונטרי (שב"ן דרך הקופה או ביטוח בריאות דרך חברת ביטוח), ירידה לעומת 92% בסקר הקודם.

גם בסקר הזה שיעור הלא מבוטחים בביטוח בריאות וולונטרי גבוה יותר בקרב ערבים (46%) ובקרב בעלי ההכנסה בחמישון התחתון (33%) לעומת 14% בממוצע בכלל האוכלוסייה.