קניתם רכב חשמלי? ברכות, אתם הפרה החולבת החדשה של קופת המדינה

בשבוע שעבר, בשקט יחסי, נפלה על ענף הרכב בישראל פצצה, כזו שניכר שהצרכנים לא ממש הפנימו: לפי טיוטת חוק ההסדרים, בעלי מכוניות חשמליות יידרשו לשאת במס נסועה אשר יחושב לפי נוסחה של אגורות לקילומטרים. כלומר, מי שיש לו רכב חשמלי יצטרך לשלם על כל קילומטר של נסיעה. התשלום יהיה אמנם לפי אגורות, מה שנשמע כדבר של מה בכך, כי אחרי הכול, מהן כמה אגורות בין חברים. אבל בפועל מדובר במס שבהחלט יכביד על הכיס: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2020, שנת הקורונה, הנסועה (כלומר קילומטראז') הממוצעת של מכונית פרטית בישראל היתה 13.5 אלף קילומטר בשנה, ואילו מכונית בבעלות ליסינג נסעה כבר 25.5 אלף קילומטר בשנה.

כל נושא הטלת מס הנסועה נמצא רק בטיוטה של חוק ההסדרים ויתכן שבכלל לא יעבור. אבל בהנחה שהנושא יקודם במרץ על ידי משרד האוצר, סביר להניח שבשנת 2023 כבר יוכלו באוצר לברך על המוגמר. בל נשכח שנושא הטלת מס הנסועה נכנס גם לסבב הקודם של חוק ההסדרים אבל יצא ממנו בדקה ה-90. בסיבוב הנוכחי המאבק נגד המס יהיה כבר הרבה יותר קשה.

הטלת מס נסועה גוררת לא מעט שאלות - כיצד מדינת ישראל תדע כמה נסעו בעלי המכוניות החשמליות, כיצד היא תדע שבעלי המכוניות החשמליות לא "עושים קומבינות", וכמובן, כמה כסף תגבה המדינה על נסיעה של קילומטר אחד ברכב חשמלי, והאם יהיה מדובר בשיטה מדורגת, כלומר מי שנוסע יותר משלם יותר על כל קילומטר.

מס של כמה אגורות על כל קילומטר שתיסעו, וזה עוד לפני אגרת הגודש | צילום: שאטרסטוק

ובכן, תשובות לשאלות האלה עדיין אין והוועדה אשר צריכה להתכנס בנושא עדיין לא הספיקה אפילו לשבת על כוס קפה לפגישת היכרות. אבל אם נניח למשל שעל קילומטר נסיעה יגבו עשר אגורות בלבד, נגלה שעבור בעל מכונית פרטית בישראל מדובר בתוספת של 1,350 שקלים מדי שנה לחשבון אחזקת הרכב, בערך 112 שקל בחודש - עדיין כסף קטן בהשוואה למה שמשלם היום מי שנוהג במכונית בעלת מנוע בנזין או דיזל. אבל למי שלא שם לב, המחיר של מכוניות חשמליות "עממיות", מתוצרת יצרני הרכב הגדולים והמוכרים (וזאת בניגוד לסינים), זינק כאן לגבהים סטרטוספריים אשר דורשים ממשפחה ישראלית ממוצעת להוציא מעל 200 אלף שקלים עבור טויוטה חדשה אם הם רוצים להתחבר לשקע.

הציבור מסומם ולכן הציבור ישלם

ועם זאת, בשבוע החולף יבואני הרכב לא ממש הרגישו ירידה משמעותית במספר הלקוחות אשר מתעניינים ברכבים חשמליים. עם כל הכבוד לבאזז התקשורתי, רכבים חשמליים עדיין רחוקים מאוד מלהיות רבי מכר, גם מסיבות פרקטיות: זמני אספקה, מחירים דימיוניים, מיעוט דגמים - כל אלה תורמים למצב שבו, בפועל, היקף המכירות של רכב חשמלי במחצית הראשונה של שנת 2022 לא יגיע אפילו ל-10% ממכירות הרכב בישראל.

סוכנות מרצדס. רוכשי הרכב החשמלי הם עדיין מיעוט | תומר הדר

ועל הנקודה הזו בדיוק ייתכן שבונים במשרד האוצר - המיעוט שכן קונה מכוניות חשמליות עוד לא מספיק גדול כדי להוות קבוצת לחץ שעלולה להכשיל את המיסוי החדש. חשוב להבהיר: שוק הרכב הישראלי הוא שוק שקל מאוד לבצע בו מניפולציות של מיסוי ולמעשה "לשחק" באמצעותן עם הכנסות המדינה. אין זה מקרה שכאשר הכנסות המדינה נפגעות, מגיעים לפתע "חודשים חזקים", שבהם יבואני הרכב מעלים אלפי מכוניות על אוניות מחשש לשינויי מס ומעשירים את קופת המדינה. אבל הפעם מדובר במצב שונה לחלוטין: זוהי הפעם הראשונה שבה המדינה לא תשתמש ביבואני הרכב כגובי המיסים שלה, אלא תמסה את בעלי הרכב באופן ישיר, באופן שאי אפשר לברוח ממנו.

ועוד לא הזכרנו שגם טעינת החשמל איננה בחינם | צילום: שאטרסטוק

זאת ועוד: העובדה שהרוכשים של מכוניות חשמליות עדיין "מורדמים" ולא מבינים את גודל הגזירה אשר תיפול עליהם אינה מקרית. למעשה, דווקא עכשיו, זה הזמן הטוב ביותר לטפטף לצרכנים שהם עומדים לשלם מס על כל קילומטר של נסיעה ברכב חשמלי. קודם כל בגלל שהצרכנים שקונים כיום רכבים חשמליים הם הצרכנים היותר אמידים מקרב רוכשי המכוניות. אי אפשר להתעלם מן העובדה שכדי לשלם 200 אלף שקלים ומעלה על מכונית, צריך אמצעים. מי שיש לו את היכולת לקנות כעת מכונית חשמלית הם גם החדשנים, ה-Early Adopters. הם קונים מכונית חשמלית לא דווקא כדי לחסוך כסף וגם לא כדי להציל את כדור הארץ, אלא בעיקר בגלל שזה מגניב. לכן זו תקופה טובה לדבר על מס נסועה - למי שיש כסף לקנות מכונית חשמלית, לא תהיה בעיה לשלם גם את המס, ולמי שאין רכב חשמלי, לא איכפת מהמס שממילא לא יוטל עליו. מה שלא יורד בחשבון הבנק - מחליק יותר טוב בגרון.

זאת ועוד - מי שקונה כיום מכונית חשמלית לא ירגיש את המס החדש בקרוב. גם בגלל שהמס עוד לא עוגן בחקיקה, וגם בגלל שבתכל'ס מי שמזמין כיום מכונית חשמלית חדשה יודע שיש מחסור עולמי, והמכונית שהזמין תגיע, במקרה הטוב, בתחילת השנה הבאה. יעידו על כך רוכשי טסלה, ג'ילי, יונדאי איוניק 5 ואחרים.

יונדאי איוניק 5. תזמינו היום, קבלו בשנה הבאה

אבל זו רק ההתחלה: המדינה שאצה לה הדרך להטיל מס נסועה על בעלי המכוניות החשמליות, שבין כה וכה מחיריהן בישראל (וגם בעולם) שערורייתיים, יודעת היטב שמס הנסועה הוא רק המתאבן: תוסיפו על זה את מס הקניה על המכוניות החשמליות שצפוי לעלות בתחילת שנת 2023 - עליה אוטומטית הקבועה בחוק - מ-10%אשר חלים כיום ל–20% מינואר הקרוב. המס הזה יעלה שוב, בתחילת 2024, הפעם ל–35%.

כלומר, מי שיקנה כיום מכונית חשמלית, כזו שתגיע בשנה הבאה בכל מקרה, עלול למצוא עצמו הופך לפרה החולבת החדשה של מדינת ישראל: גם מחיר המכונית יעלה בגלל מס הקנייה וגם יוטל מס על הנסועה. בהערת אגב נציין שעליית מס קניה על המכוניות החשמליות, שמתנגשת עם זמני האספקה המטורפים של המכוניות, הוא נושא שמטריד את היבואנים, שכן היום, גם אם תרצה, אתם לא יכולים לשלם את מלוא מחיר המכונית ולהבטיח את מחירה עד לזמן האספקה. מי שקונה היום עלול לקבל את המכונית בשנה הבאה, ואז יידרש לשלם תוספת למס הקנייה.

על מי יוטל מס הנסועה ברכבי הליסינג

מהשנה הבאה תפקיד הפרה החולבת של קופת המדינה יעבור לבעלי המכוניות החשמליות, מה שיהפוך את ישראל לאחת המדינות הראשונות בעולם שהופכות את בעלי המכוניות החשמליות לקורבן: גם משלמים ביוקר על המכונית וגם משלמים על כל קילומטר שייסעו. זו לא טעות: המדינה בחרה לטרגט את מי שיש לו, את מי שקונה משיקולי טרנד אופנתי, כי המדינה יודעת היטב שאם מס הקנייה המוגדל ומס הנסועה יוטלו לא רק על מי שיש להם, תקום זעקה ציבורית שתגיע עד ה-OECD, שימתח ביקורת על מדיניות הממשלה שגם מייקרת את החשמליות וגם את הנסיעה בהן, כך שלמדינה עדיף להתחיל עם מי שיקבל את רוע הגזירה בנונשלאנט.

ומי ישלם את מס הנסועה בציי הליסינג? | צילום: יובל חן

אבל, גם בקרב הנונשלאנטים יש מעמדות. כנהוג במקומותינו תמיד יש מי שישלמו ויש מי שישלמו פחות. המהלך החשוב ביותר אשר מופיע בטיוטת חוק ההסדרים הוא הטלת מס הנסועה על הנהגים, ונתוני הלשכה לסטטיסטיקה חושפים כאמור שנהגים אשר מחזיקים ברכב ליסינג נוסעים כמעט פי שניים מנהגים אשר רכשו מכונית בכספם. כיום יש לא מעט חברות אשר מצטיידות ברכב חשמלי, ובשנה הבאה יצטרכו כנראה בחברות האלה לבשר לבעלי רכב הליסינג שמעכשיו הם יידרשו לשלם כמה עשרות אגורות על כל קילומטר שייסעו, בשורה שכנראה לא תתקבל בהתלהבות בקרב העובדים, בדיוק כמו כל מיני יוזמות עבר להגביל את הנסועה השנתית או להגביל את הדלקנים. המשמעות היא שבדומה לאגרות הגודש הצפויות לא תימצא שום חברה שבאמת תדרוש מעובדיה להיכנס תחת האלונקה ולשלם על כל קילומטר של נסיעה במכונית החשמלית. מה שיקרה בפועל הוא שתימצא דרך לגלם את מס הנסועה בתלוש השכר, מה שיבטיח שמי שמחזיקים במכונית צמודה חשמלית לא יצטרכו לשאת באותו נטל של מי שקנו מכונית חשמלית בכספם.

בשורה התחתונה, קשה שלא לתהות על שיוויון הנפש בו בעלי המכוניות מקבלים את רוע הגזירה שעומדת ליפול עליהם בשם אופנה, חדשנות, חוסר ראיה קדימה וחוסר הבנה. את המחיר של כל אלה הם ישלמו כבר בשנה הבאה.