הרמטכ"ל אביב כוכבי (מימין) וראש המוסד דדי ברנע. "המוסד יהיה הארגון הביטחוני הראשון שחותם על הסכם פנסיה חדש עם האוצר" | צילומים: יאיר שגיא, רועי אברהם לע"מ
בלעדי
המוסד חושף סוד: בארגון אין צורך גורף בפנסיות גישור
האוצר והארגון הביטחוני סיכמו על רפורמה מקיפה בתגמולים שנכנסה לטיוטת חוק ההסדרים החדש. עיקרה: לחלק מעובדי המוסד יהיה הסדר שכר גמיש ותבוטל הזכאות לפנסיית גישור. כעת גובר הלחץ על צה"ל להגיע להסדר דומה
לקראת שינוי דרמטי בתשלומי הפנסיה במוסד? חלק מעובדי ארגון הביון שיעזבו אותו בפרישה מוקדמת - לא יהיו זכאים לפנסיה על חשבון המדינה ("פנסיית גישור") מגיל הפרישה מהשירות (59) ועד הפרישה לגמלאות (67); עובדים אלה - בין השאר במקצועות טכנולוגיים בעלי ביקוש גבוה בשוק האזרחי - יזכו לחוזה אישי בשכר גבוה, ובמוסד מקווים כי הדבר יהווה פיצוי על הפסקת תשלומי פנסיית הגישור; כך עולה מרפורמה שנכנסה לחוק ההסדרים. עם זאת לפי ההצעה, חלק מעובדי הארגון כן יהיו זכאים לקבל פנסיית גישור.
הסדרים אלה נוגעים לעובדים שגויסו למוסד אחרי 2004; אחרי גיל הפרישה לגמלאות (67), עובדים אלה מקבלים קצבה מהפנסיה שחסכו בעצמם ("פנסיה צוברת"). מי שהגיעו לארגון לפני 2004, נהנים מפנסיה תקציבית - על חשבון המדינה - מיום שחרורם.
הרפורמה נולדה לפני כשמונה חודשים, אז פנה ראש המוסד דדי ברנע לראש הממשלה נפתלי בנט וביקש ממנו שיעזור להסדיר מול האוצר את הסוגיה הפתוחה של פנסיות הגישור בארגון. הפנייה של ברנע התניעה דיאלוג בין המוסד לבין האוצר בתיווך מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס. הדיאלוג הסתיים ברפורמה - שכאמור נכנסה לטיוטת חוק ההסדרים; עם זאת בשל המצב הפוליטי - עתידו של חוק ההסדרים, כמו גם של תקציב המדינה, לוט בערפל.
הסעיף בטיוטת החוק נושא את השם הארוך במיוחד "הסדרת מסלולי העסקה שאינם מובילים לקביעות ואינם מזכים בפנסיית גישור במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". לפי המוצע בו, המוסד יעביר רשימה של מקצועות שלא מזכים בפנסיית גישור, והאוצר בתמורה יעביר במהירות את התקנות להסדרת פנסיות הגישור ליתר הזכאים.
התפיסה הצה"לית של מבנה התגמול למשרתי הקבע מתסכלת ומקוממת את הכלכלנים והציבור הרחב כאחד. כך, לדוגמה, התחוללה השנה סערה ציבורית על תזכיר החוק שקידמו שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי, שפעל להסדיר את "הגדלות הרמטכ"ל" לפנסיה התקציבית. בעוד צה"ל ומשרד הביטחון התקוממו כנגד כל מי שטען כי יש לשנות את מבנה השכר הצה"לי ולהתאים אותו לשוק התעסוקה המודרני, וטענו כי הקריאות הללו פוגעות בחוסנו של צה"ל וביכולת שלו להשאיר את הטובים במערכת — הרי שהרפורמה שהמוסד מקדם כעת שומטת את הקרקע מתחת הטיעונים הללו, ומדגימה כי מערכת ביטחון מודרנית צריכה מבנה שכר גמיש ומתוחכם, ולא רק הבטחות עתידיות לפנסיית גישור תקציבית.
תזכורת קצרה: משרתים שנכנסו למערכות הביטחון עד 2004 זכאים לפנסיה תקציבית, מיום שחרורם ועד ליום מותם. אלה שנכנסו מ־2004 ואילך זכאים לפנסיה תקציבית - המכונה פנסיית גישור - על התקופה שמשחרורם ועד הגעתם לגיל פרישה שבמוסד ובשב"כ הוא 59. אז הם יקבלו קצבה מהפנסיה שהם חסכו בעצמם (פנסיה צוברת). עד לאחרונה רוב המשתחררים נכנסו לשירות עוד לפני 2004, ולכן פנסיות הגישור לא היו נושא דחוף כל כך. אבל בשנים האחרונות מתחיל להתגבר הזרם של משוחררי אחרי 2004, והם מצפים לאותה הבטחה של פנסיות הגישור שהאוצר צריך לסמן להן מקור תקציבי.
המוסד: מתקרב לחוזה אישי
אף שעברו 18 שנה מאז ביטול הפנסיה התקציבית, בישראל כמו בישראל, פנסיות הגישור לא הוסדרו בגלל חילוקי דעות עמוקים בין מערכת הביטחון לבין האוצר. הוויכוח בין האוצר למערכת הביטחון הוא כפול. המחלוקת הראשונה עלתה לכותרות השנה בסוגיית הגדלות הרמטכ"ל שצה"ל התעקש עליהן, מכיוון שהן ישפיעו גם על החישוב של פנסיות הגישור בעתיד. בנושא זה האוצר והמוסד עדיין לא הגיעו להסכמה מלאה, אך הסכמה כזו צפויה להיות בקרוב.
המחלוקת השנייה היא היקפן של פנסיות הגישור ומי זכאי לקבל אותן? האוצר סבור כי יש להביא למינימום את מספר הזכאים לפנסיית הגישור. שכן הן נועדו בשביל לפצות ולמשוך משרתים אשר בגין השירות לא ימצאו עבודה טובה בשכר מתאים כשהם ייצאו מהשירות. צה"ל, לעומת זאת, התעקש לטעון כל העת כי לא נכון לעשות הבדלים בין משרתים שונים, וכולם זכאים לפנסיות גישור על התקופה שבין פרישתם מהשירות לבין יציאתם לגמלאות.
אך במוסד לא יכלו להמתין להשגת הסדר עם הארגון הביטחוני הגדול במדינה, הם החלו לראות כי לא רק שפנסיות הגישור אינן מתאימות לכלל המשרתים, אלא הן כלי מיושן שלא מאפשר להם לגייס את הטובים ביותר במהירות הנדרשת. בטיוטת ההחלטה המופיעה בחוק ההסדרים הוסכם עקרונית בין המוסד לאוצר כי עובדי מוסד שיעבדו במקצוע שקיים בשירות הציבורי או הפרטי, או במקצוע שמאפשר השתלבות בשוק הפרטי, לא יהיו זכאים לפנסיית גישור אלא למעין "חוזה אישי". ההחלטה הזו תיכנס לתוקף, אחרי שיסדירו את התקנות בכנסת.
צה"ל: מתחפר בעמדותיו
יש להדגיש כי הוויתור של המוסד על פנסיות הגישור אינו גורף. בשלב הראשון פנסיות הגישור יבוטלו רק למקצועות מסוימים שבהם יש קושי לגייס כוח אדם איכותי, למקצועות שדורשים העסקה קצרה, למקצועות שדורשים מומחיות והשכלה רחבה, ולמקצועות שבהם עובדי המוסד העדיפו בשנים האחרונות לחתום על חוזה אישי ולא על פנסיית גישור.
אבל אפילו הוויתור הזה של המוסד חושף שתי אמיתות שהיו ידועות לכל ובצה"ל ניסו להסתיר: לא כל מי שדרך בשערי ארגון ביטחוני צריך לקבל פנסיית גישור. יצירת בידול איננה פוגעת בשום ערך מקודש. להיפך, היא מספקת לכל עובד את החבילה שמתאימה לו. בנוסף, פנסיית הגישור היא לא רק נכס, היא גם נטל. היא כלי יחיד שמתאים רק לאנשים שמעוניינים בוודאות להישאר במקום עבודה אחד למשך שנים רבות, וחוששים שהם לא ימצאו תעסוקה בשוק החופשי. זה כלי שהופך להיות לא רלבנטי בשוק העבודה של היום שבו רק 6% מעריכים שהם יישארו במקום עבודה אחד בלבד, ו־34% מעריכים שהם יעבדו ביותר מחמישה מקומות עבודה.
בצה"ל, לעומת זאת, ממשיכים להתעקש על פנסיות גישור גבוהות לכולם ולטעון כי זה הכלי היחיד שיש למשוך בו כוח אדם איכותי לצבא. אלא שכעת הלחץ על צה"ל להגיע להסדר דומה כמו המוסד הולך ומתגבר. ל"כלכליסט" נודע, כי ההסכמות שאליהן הגיעו האוצר והמוסד מביאות גם להתקדמות במגעים שבין האוצר וצה"ל, וייתכן כי עוד בתקציב הקרוב נראה גם בגזרת צה"ל התקדמות. זאת בעזרת ההבנה כי פנסיות הגישור הן מוצר ייחודי שמתאים למשרתים מסוג מסוים, וכי לטובת צה"ל עצמו, ביטחון המדינה ומעמדו הציבורי, נכון להתאים את מבנה השכר לאופי השירות ולאופי המקצוע.
מהמוסד נמסר בתגובה כי "המוסד פועל באופן נחוש לחתימה על הסכם פנסיית גישור לעובדים ונמצא בתהליך מתקדם מול משרד האוצר לקראת חתימה על הסכם שיבטיח את עיגון פנסיית הגישור. ככזה, המוסד יהיה הארגון הביטחוני הראשון שחותם על ההסכם. במקביל, המטרה להמשיך להיות ארגון מוביל שמגייס ומשמר עובדות ועובדים במקומות שבהם הוא נדרש להיות תחרותי מול כוחות השוק המעסיקים בחוזים אישיים, כדוגמת העולם הטכנולוגי".
עוד נמסר מהמוסד כי תימשך המגמה, ואף תתרחב, של מעבר לחוזים אישיים בארגון, "שלא על חשבון אוכלוסיות אשר המוסד יעדיף לאפשר להן פרישה עם פנסיית גישור".