הטלטלה בשוקי הקריפטו: גם אם אין לכם ביטקוין אתם בפנים

גם מי שמחייך בהקלה לנוכח ההנחה כי הוא לא חשוף להשקעות קריפטו, צריך להיות מוטרד. בשנתיים האחרונות נהרו יותר ויותר קרנות השקעה מסורתיות וסולידיות לכאורה לעבר חברות שעוסקות במטבעות הדיגיטליים. צלזיוס, באופן אירוני, היא אחת הדוגמאות המובהקות לכך כמי שהצליחה לקבל בסבב הגיוס האחרון שלה באוקטובר 2021 השקעה של מאות מיליוני דולרים מקרן הפנסיה הקנדית של המורים בקוויבק.

קרן המורים היא לא המשקיע הסולידי היחיד שהתפתה להשקעה בתחום הבלוקצ'יין לפי השוויים המנופחים של 2021. גם קרן ההשקעות הנחשבת ביין קפיטל, כמו טייגר גלובל האגרסיבית השקיעו לפי שווי דומה ב־BlockFi, המתחרה האמריקאית של צלזיוס.

סכום אדיר של 30.7 מיליארד דולר זרם בשנה שעברה לחשבונות של יזמים בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין ובאופן פרדוקסלי הקצב הגבוה נשמר גם לאחרונה, כאשר מתחילת השנה הושקעו 12.5 מיליארד דולר בחברות בתחום. ישראל מככבת ברשימות עם פיירבלוקס, שעוסקת באבטחת ארנקי קריפטו, שגייסה חצי מיליארד דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר, כאשר גם בין משקיעיה מיטב כספי הפנסיונרים בעולם. לפני שבועיים גייסה סטארקוור מנתניה 100 מיליון דולר לפי שווי דומה מקרנות בעלות שם.

מייסדי Terra היזמים הדרום קוריאנים דו קואן ודניאל שיין

סבב הגיוס של 400 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר הוגדר על ידי צלזיוס כסוג של "F… you money". היא לא באמת נזקקה לו, אלא כפי שהגדיר בראיון ל"כלכליסט" דניאל לאון, נשיא החברה: "מטרת הגיוס היא להרוג את כל הספקות. שיפסיקו לשאול אותי למה צלזיוס זה לא פירמידה. למשקיעים האלה יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לי".

לצד הרבה אמירות מופרכות שנאמרו על ידי לאון באותו ראיון, כפי שמתברר כיום ביתר שאת, ובהן "הרוטב הסודי של צלזיוס זה ניהול סיכונים" ו"מבחינתנו יש שלושה דברים בטוחים: מסים, מוות ותשלום הריביות על ידי צלזיוס", דווקא האמירה על המשקיעים נכונה ומדויקת. להם יש הרבה יותר מה להפסיד. בעוד שלאון והמייסדים הנוספים של צלזיוס, המנכ"ל הישראלי לשעבר אלכס משינסקי, וניוק גולדשטיין סמנכ"ל הטכנולוגיות, יצאו מהרפתקת הקריפטו שלהם רק עם פגיעה תדמיתית שגם היא תישכח עם הזמן ברעש הקריסה הכוללת בענף. כספי "האלמנות והיתומים" הם אלה שיספגו את ההפסד בפועל.

אלה לא רק הסכומים הגדולים שבמקרה של צלזיוס ופרויקטים אחרים בתחום הקריפטו נוסח טרה־לונה שקרס באחרונה, יימחקו. רמות השווי שלפיהן נערכו הגיוסים בתחום יקשו על החברות, גם אלה שיצליחו להחזיק מעמד, לבצע סבבי גיוס בשווי גבוה יותר, ויאלצו את הקרנות שהשקיעו להכיר בהפסד.

מטבע קריפטו | צילום: גטי

השווי הממוצע של חברות קריפטו ובלוקצ'יין יוצא דופן אפילו ביחס לתחומים חמים כגון פינטק וסייבר, שלא לדבר על כלל תעשיית הטכנולוגיה. אם השווי הממוצע לגיוס בשלבים מאוחרים בטק ירד השנה ב־14% לכ־700 מיליון דולר לפי נתוני PitchBook, הרי ששווי חברות המטבעות הדיגיטליים דווקא הוכפל לכמעט 4 מיליארד דולר.

כבר כיום לא ניתן להצדיק שווי כזה לחברות סטארט־אפ, לאחר שהמלכה האם של ביצת הקריפטו חברת קוינבייס נסחרה אתמול סביב 13 מיליארד דולר, חמישית מהשווי של 85 מיליארד דולר, בו הונפקה בדיוק לפני שנה. מניית בורסת הקריפטו צנחה אתמול ב־17% במהלך המסחר בוול סטריט לאחר שבעקבות ההכרזה של צלזיוס, הודיעה גם בורסת הקריפטו Binance על עצירה זמנית של משיכות ביטקוין.

תחום הקריפטו נתפס עדיין על ידי הציבור וגם על ידי משקיעים רבים כמעין אירוע צדדי איזוטרי שלא משפיע על מי שלא נכנס אליו ביודעין, אבל זו הטעות. בלוקצ'יין של 2022 זה האינטרנט של 2000. מדובר בהמצאה חשובה שטרם מצאה את השימוש הראוי לטכנולוגיה ואת המודל העסקי הנכון. בינתיים היא סובלת מאותן מחלות ילדות מהן סבל האינטרנט בבועת הדוט.קום. רק שאז קראו לזה Eye Balls ו־Killer App. היום הטרנד הוא קיצורים נוסח HODL – hold on for dear life או SAFU – secure asset fund for users. קצת יותר אלגנטי ומתוחכם, אבל ההפסדים אותם הפסדים.

30.7 מיליארד דולר: הושקעו ב־2021 בחברות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין

12.5 מיליארד דולר: הושקעו בתחום מתחילת 2022

4 מיליארד דולר: השווי הממוצע שלפיו בוצעו גיוסים בחברות המטבעות הדיגיטליים ב־2022