מזכר הבנות: ישראל תייצא גז טבעי לאיחוד האירופי דרך מצרים

ישראל חתמה הבוקר (רביעי) על הסכם לייצוא גז טבעי לאיחוד האירופי, בטקס שהתקיים בקהיר שבמצרים. על מזכר ההבנות בנושא חתמה שרת האנרגיה, קארין אלהרר, שר הנפט ומשבי הטבע המצרי, טארק אל–מולא ונשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין.

לדברי שרת האנרגיה, אלהרר "זה רגע נדיר שבו ישראל הקטנה הופכת לשחקנית משמעותית בשוק האנרגיה העולמי. מזכר ההבנות יאפשר לישראל לייצא בפעם הראשונה גז טבעי ישראלי לאירופה והוא מרשים אך יותר בהסתכלות על שורת ההסכמים המשמעותיים שעליהם חתמנו בשנה האחרונה, וממצבים את ישראל ואת משק האנרגיה והמים שלה כשחקנית מפתח בעולם".

על פי מזכר ההבנות שנחתם הבוקר, הצדדים החתומים עליו יפעלו בשיתוף פעולה כדי לאפשר אספקה סדירה של גז טבעי למדינות החברות באיחוד האירופי. הגז יוזרם מישראל למצרים שבה הוא יעבור תהליך של הנזלה וממנה יסופק למדינות באירופה.

מזכר ההבנות כולל כמה צעדים שיאפשרו את יישומו, לרבות סעיף שבמסגרתו האיחוד האירופי יעודד חברות אירופאיות להשתתף בהליכים תחרותיים ולהשקיע בפרוייקטים של חיפושים והפקת גז טבעי בישראל ובמצרים. בנוסף, הצדדים סיכמו על גיבוש תוכנית לניצול מיטבי של תשתיות, בחינת הצורך בהקמה ובפיתוח של מתקני הנזלה חדשים וניסוח של מפת דרכים להשלמת והאצת קבלת האישורים הנדרשים ליישום מזכר ההבנות.

תוקפו של ההסכם שנחתם הבוקר בקהיר הוא ל–3 שנים ואחריהן הוא צפוי להתחדש אוטומטית לעוד שנתיים.

במשרד האנרגיה אמרו היום כי החתימה בקהיר מהווה צעד נוסף בדרך למיצובה של ישראל כמעצמת גז טבעי, שתאפשר להגדיל את ייצוא הגז הטבעי שלה למצרים ומשם למדינות נוספות באירופה שזקוקות למקור למשאב כמקור אנרגיה על רקע משבר האנרגיה העולמי, והימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. שם אמרו עוד כי ייצוא הגז משמש מנוף מדיני שתורם למעמד הגאו–פוליטי של ישראל תוך שמירה על כמות הגז הטבעי הדרושה לצרכי המשק בישראל.

לפי מזכר ההבנות, ישראל, מצרים והאיחוד האירופי מכירים בכך שגז טבעי ישמש לצרכי אנרגיה לפחות עד 2030 ולאחר מכן צריכתו באירופה תפחת בהדרגה עד שנת 2050, המועד שבו אירופה שואפת להגיע למציאות אנרגטית מאופסת פליטות גזי חממה.

חתימה על מזכר הבנות לייצוא גז טבעי בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי | פיטר אדיב משרד האנרגיה

הצדדים סיכמו עוד כי יבחנו במשותף אפשרויות ללכידת פחמן ולהפחתת פליטות פחמן דו–חמצני. זאת, תוך שיתוף פעולה בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי לעודד המגזר הפרטי והציבורי לפתח טכנולוגיות של מימן ירוק, כמו גם אנרגיות ירוקות אחרות והתייעלויות אנרגטיות.

החתימה על מזכר ההבנות ההיסטורי נעשתה במסגרת מפגש פורום הגז הטבעי של מדינות מזרח הים התיכון (EMGF) שחברות בו, בנוסף לישראל ולמצרים גם קפריסין, יוון, ירדן, איטליה, צרפת והרשות הפלסטינית.

שרת האנרגיה אלהרר ומנכ"ל משרדה ליאור שילת נסעו למפגש זה, בקהיר אתמול ולקראת קידום החתימה על מזכר ההבנות נפגשו עם השר המצרי, אל–מולא ועם נציבת האנרגיה של האיחוד האירופי, קדרי סימסון. במסגרת כינוס פורום הגז הטבעי של מדינות האזור, דנו נציגי המדינות שחברות בו על שורה של נושאים הקשורים להפקת גז טבעי בים התיכון. מזה כשנה, לפעילות הפורום שותפים גם ארה"ב, האיחוד האירופי והבנק העולמי וזאת במעמד של משקיפים.

הנסיעה של אלהרר ושילת לקהיר באה כשברקע הכרזת השרה מהימים האחרונים ולפיה משרדה יאפשר את חידוש חיפושי הגז הטבעי בים התיכון כבר במהלך הרבעון השלישי של השנה. מדובר בשינוי משמעותי בעמדת השרה, שכן בסוף השנה שעברה היא הצהירה כי משרדה לא ינפיק רישיונות חיפוש במהלך 2022 וימקד את מאמציו בייצור חשמל ירוק, המבוסס על אנרגיות מתחדשות. אלהרר הסבירה את השינוי בעמדתה במשבר האנרגיה הקשה שפוקד את אירופה בעקבות הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מה שלדעתה מייצר עבור ישראל הזדמנות לייצא ליבשת גז טבעי דרך מצרים.