בלי משילות: המחיר של ממשלת מעבר עוד לפני בחירות

הממשלה ה־36 שציינה בשבוע שעבר לא בחגיגיות יתרה שנה לכהונתה, הפכה בפועל לממשלת מעבר עוד טרם פיזורה של הכנסת. היעדר הרוב לקואליציה במליאה לאחר מעברה לאופוזיציה של ח"כ עידית סילמן (ימינה), הכרזתו של ח"כ ניר אורבך (ימינה) שלא יצביע עם הממשלה, והמרד נגד הקואליציה של הח"כים ג'ידא רינאוי־זועבי (מרצ), מאזן גנאים (רע"מ) וגם מיכאל ביטון (כחול לבן) מונע מהממשלה לאשר את חוקיה וצוויה בכנסת. את המחיר משלמים אזרחי המדינה. כך הממשלה הפכה בן לילה ללא רלבנטית בעקבות חוסר יכולתה למשול.

יוזמות ממשלתיות שנועדו להקל על יוקר המחייה, כמו הפחתת מכסים על ביצים והגדלת המכסות ליבוא שנפלה על חודו של קול במליאה (ראו הרחבה במסגרת משמאל), לצד יוזמות להוזלת מחירי הדיור - כל אלה נכנסות להקפאה עמוקה. תוכניות ממשלתיות והתקשרויות חדשות ארוכות טווח לא ממש יקודמו. יתרה מזו, הממשלה לא יכולה אפילו להאריך צווים ותקנות קיימים שנועדו לסייע לאזרחים. המצב הזה יילך ויחריף עד להקמתה של ממשלה חדשה, ככל הנראה לא לפני תחילת 2023.

"כלכליסט" ערך מיפוי של המכשולים העיקריים שעומדים בפני הממשלה ומשפיעים על חיי האזרחים.

1. חוק התקציב

שר האוצר אביגדור ליברמן דחה למועד בלתי ידוע את הדיון בממשלה בהצעת תקציב המדינה לשנת 2023 והצעת חוק ההסדרים. הממשלה אמורה היתה לדון בשתי הצעות החוק הללו ביום חמישי השבוע, אבל לנוכח המצב הפוליטי הרעוע והדרישות התקציביות האסטרונומיות החליט ליברמן לדחות את הנושא.

בהנחה שהכנסת תתפזר בקרוב, והבחירות יהיו באוקטובר־נובמבר 2022 אזי תקציב המדינה לשנת 2023 יאושר לכל המוקדם באפריל־מאי 2023. מ־1 בינואר 2023 ועד לאישור התקציב תפעל הממשלה לפי תקציב חודשי המבוסס של תקציב 2022.

משרדי הממשלה ערים למצב הזה ולכן ממהרים כעת ועד לסוף השנה להוציא כספים לפרויקטים ולבצע התקשרויות חדשות לתוכניות ארוכות טווח. חשבי המשרדים יודעים שאם לא ינהגו כך, הם לא יוכלו לבצע התקשרויות חדשות (למעט במקרים חריגים) במחצית הראשונה של שנת 2023. משרד ממשלתי שלא ימהר כעת לסגור על התקשרויות חדשות יאלץ להמתין עד אמצע 2023.

2. סיוע לנפגעי אומיקרון

ועדת הכספים אישרה בשבוע שעבר, לאחר עשרה דיונים והסרת מאות הסתייגויות, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הסיוע לעסקים שנפגעו בעקבות גל האומיקרון והיקף עסקיהם השנתי 18 אלף שקל עד 60 מיליון שקל.

לפי דרישת הוועדה הוכנסו שינויים רבים בחוק כדי לסייע לבעלי העסקים. אבל באופוזיציה לא מסתפקים בכך, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הגיש הסתייגות שלפיה הפיצוי יינתן גם לעסקים שמחזורם השנתי עד 80 מיליון שקל. ח"כ אופיר כץ (ליכוד) דרש להחיל את הסיוע גם לבעלי עסקים שנפגעו בחודשים נובמבר־דצמבר 2021 (ולא רק מינואר 2022). ההסתייגויות הללו ואחרות שמגדילות מאוד את עלות החוק למדינה, הוגשו להצבעה במליאה. אלא שהקואליציה לא מעלה לפי שעה את החוק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בהיעדר רוב לדחות את ההסתייגויות הללו.

יו"ר הוועדה ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) צייץ שלשום כי "החוק מוכן. לקח לו חודש להיות מוכן בגלל שהליכוד עמל על כמות אינסופית של הסתייגויות לא רלבנטיות. ועכשיו הם ממשיכים לתעתע בעצמאים עם הסתייגויות בלתי ישימות".

3. חוק הגיוס

בג"ץ דחה באפריל 2022 את ביטולו של חוק הגיוס שנחקק בשנת 2017 עד ל־1 ביולי 2022. המשמעות היא שבעוד 12 ימים יבוטל החוק הזה. לממשלה אין רוב בכנסת לחוקק את החוק מחדש, ועל כן תגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה בחזרה אל בג"ץ כפי שקרה במעין "פינג פונג" בשנים האחרונות. אם הכנסת תתפזר לבחירות לפני 1 ביולי, הממשלה תודיע לבג"ץ שמנוע ממנה לאשרו כי הכנסת בפגרת בחירות. במקרה כזה המדינה תבקש מבג"ץ ארכה עד להקמתה של ממשלה חדשה, ככל הנראה בסוף 2022. אבל אם הצעת החוק לפיזור הכנסת לא תעבור בקריאה שנייה ושלישית בשבועיים הקרובים, המדינה תודיע לבג"ץ שאין לה רוב לחוקקו. השאלה היא האם בג"ץ, שכבר מאס בתשובותיה המתחמקות של המדינה, ינקוט צעד ויורה על ביטולו המוחלט של החוק ממועד מסוים.

4. חוק הפנסיות

חוק הפנסיות תקוע. המדינה נדרשת להודיע לבג"ץ עד 1 באוגוסט 2022 מה עלה בגורלה של הצעת החוק הממשלתית לעיגון תשלום פנסיות מוגדלות לפורשי הקבע. הצעת החוק אושרה בממשלה לפני כשמונה חודשים, ואושרה לאחר מכן בקריאה ראשונה בכנסת אבל מאז לא חלה התקדמות.

שלושה שופטי בג"ץ - יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף – החליטו לחייב את המדינה לעדכנם מה קורה עם החוק הזה בעקבות עתירת "צדק פיננסי" ו"רווח נקי" נגד ההסדר. בג"ץ החליט שלא להוציא צו ביניים המונע את המשך ביצוע ההסדר.

עו"ד מיקה שיינוק-קרטן, היועצת המשפטית של עמותת "רווח נקי" ומי שמייצגת את שתי העותרות בבג"ץ, ציינה כי "בית המשפט למעשה מצפה מהמדינה לסיים את הליך החקיקה עד ראשית אוגוסט, ואם לא כן, מבהיר בג"ץ כי יטה לדון בעתירה לגופה. המצב המשפטי שאליו נגיע לדיון בעתירה הוא כזה שבו המדינה כבר הודיעה כי אין בסיס חוקי לחלוקת הגדלות הרמטכ"ל כפי שהיא נעשית כיום". אם הכנסת תתפזר לבחירות עד 1 באוגוסט המדינה תוכל להסביר לבג"ץ כמו במקרים אחרים, שאין באפשרותה לחוקק את החוק. במצב שכזה, ספק אם בג"ץ ימנע את המשך ביצוע ההסדר לרווחתם של פורשי הקבע.

5. חלופת שקד לתמ"א

בעקבות המצב הפוליטי כמה חוקים מרכזיים בצנרת מוקפאים. הראשון שבהם הוא "חלופת שקד לתמ"א 38" – חוק שנועד להסדיר את סוגיית ההתחדשות העירונית עם סיומה של תמ"א 38. אם החוק לא יעבור הדבר מגביר את החשש להאטה בתחום ההתחדשות העירונית, דווקא בתקופה שבה מחירי הדיור נוסקים. תמ"א 38 וחלופת שקד מאפשרות חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה על ידי תמריצים כלכליים שניתנים ליזמי נדל"ן. אולם בעוד שבתמ"א 38 התאפשרה תוספת של עד 3.5 קומות לבניין שייהרס, החוק החדש אמור היה לאפשר הגדלה של שטח הבנייה במגרש שבו הבניין ייבנה מחדש, וזאת בשיעור של עד 400%.

כמו כן צעדים נוספים בתחומי מס רכישה לדירות, מס שבח על משקיעים ועוד שנועדו לצנן את שוק הנדל"ן – מוקפאים. לא זו בלבד שאין רוב, אם הכנסת תתפזר בקרוב המשך החקיקה יידחה לקדנציה הבאה.

נוסף על כך מוקפא "חוק המטרו" שהגישה שרת התחבורה מירב מיכאלי שנועד לספק תשתית לבניית רכבת קלה בגוש דן. ובכל זאת, מי שירוויחו מהקדמת הבחירות הם תושבי יו"ש. עם פיזור הכנסת ובהיעדר רוב לחקיקת "חוק תקנות יהודה ושומרון", התקנות הנוכחיות יוארכו אוטומטית עד להקמתה של הממשלה החדשה.

6. סיגריות אלקטרוניות

על מצבה הרעוע של הקואליציה ניתן ללמוד גם מההתנהלות סביב הצו של ליברמן להטלת מיסוי על שימוש בסיגריות אלקטרוניות – צו שאותו הפילה האופוזיציה ביום שלישי. הצו הקודם למיסוי הסיגריות האלקטרוניות לא אושר במליאה לפני ארבעה חודשים בשל התנגדות הח"כים. בעקבות כך הוגש צו חדש שאושר על ידי ועדת הכספים. הקואליציה לא פעלה כדי לנסות ולגייס רוב בעד אישור הצו. כך, רק שמונה ח"כים תמכו בהחלטת ועדת הכספים לעומת 13 שהתנגדו. הצו נדרש לאישורה של המליאה מכיוון שהוגשו לו התנגדויות על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה לאחר האישור בוועדת הכספים.

מכיוון שהצו המעודכן נפל במליאה, הרי שלנוכח אי אישור הצו החדש באותו הלילה שיעור המס על סיגריות אלקטרוניות ירד לאפס. אבל המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות לא יכלו לנשום לרווחה להרבה זמן. ליברמן חתם ביום רביעי בלילה על צו חדש המטיל את המס, שתוקפו חודשיים (לא כולל פגרות בכנסת). הכנסת יוצאת לפגרה ב־27 ביולי 2022, כך שהצו יהיה בתוקף גם בפגרת הקיץ, זו שעלולה להפוך לפגרת הבחירות.