קופת חירום לעובדים הסוציאליים: 70 מיליון שקל בשנה למשפחות במצוקה

משרד הרווחה מקים כחלק מטיפול בלקחי תקופת הקורונה "קופה קטנה" של 70 מיליון שקל לשנה לשימוש העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות. הקופה תשמש למקרי חירום של משפחות מצוקה דוגמת מקרר מושבת, כיסוי חובות, קניית מזון, חובות לשכר דירה ועד טיפול שיניים דחוף.

התקציב מיועד ליצור פניוּת לטיפול בבעיות העומק של המשפחה. והוא מאושר כחלק מלקחי הקורונה בהן הוקצו קופות כאלה והתגלו כיעילות מאוד. הקרן מוקמת כמיזם משותף, כשהקרן לידידות תממן חצי ממנו, כלומר 35 מיליון שקל לשנה, והכסף מובטח לפחות לשלוש שנים.

בשנתיים של משבר הקורונה העביר משרד הרווחה לעובדים הסוציאליים תקציבים למקרי חירום בהיקף של 30 מיליון שקל לשנה עם תוספות חלקיות של הקרן לידידות. התקציבים היו חלק מקופסאות הקורונה וסבלו מחוסר יציבות והיעדר יכולת לתכנן מראש. התברר שהפתרונות הגמישים מגבירים את האמון בין המשפחות למחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות. אך חוסר הקביעות הקשה מאוד על הפעילות.

בעקבות זאת, כאמור, המשרד סיכם עם הקרן על מיזם משותף של 70 מיליון שקל לשלוש שנים, כלומר 210 מיליון שקל בסך הכל. הסיוע יינתן בצורת שוברים דיגיטליים שישלחו במסרון לטלפונים הניידים של הרוכשים או ימסרו כשובר נייר. מנכ"לית משרד הרווחה סיגל מורן אמרה ש"הרעיון הוא לתת מענה לצרכים חומריים בסיסיים ולאפשר למקבלי השירות לפנות משאבים חומריים ורגשיים ליציאה ממעגל העוני".

במשרד מביאים מספר דוגמאות למקרים כאלה: עובדת סוציאלית ערכה ביקור בית אצל משפחה שבה היתה בעיה של מגורי ילדה סמוך לדוד שנחשד בהתעללות מינית בה. בביקור גילתה שהמקרר של המשפחה לא עובד. קניית מקרר חדש פינתה את המשפחה לתהליך של קבלת דיור ציבורי וטיפול בילדה.

אשה שלא יצאה לעבודה כי התביישה בשיניים קדמיות חסרות, קיבלה סיוע בטיפול שיניים משקם והשתלבה בעבודה. אשה אחרת שלא הצליחה לצאת לעבודה בשל תחבורה ציבורית לקויה קיבלה סיוע בהוצאת רישיון.

"יש פה יצירת אמון עם משפחות שלא סומכות על הרווחה", אומר מנהל תחום רשויות מקומיות באגף תכנון ואסטרטגיה של משרד הרווחה נמרוד דגני. "יש פה מהלך מניעתי כי בעיות כאלה יכולות לדרדר משפחה לחובות ויש פה היבט של קיום בכבוד". עם זאת לדבריו יש כללים ברורים מאוד למי אפשר לתת את הסיוע ובאילו תנאים. משפחה יכולה לקבל סיוע חירום של עד 10,000 שקל בשנה אחת.

במשרד רואים במהלך חלק ממדיניות של שר הרווחה מאיר כהן ללקיחת אחריות על פתרון מצוקות של השכבות החלשות ביותר. במסגרת המדיניות הזו הוגדל תקציב הביטחון התזונתי (סיוע לרעבים) למשפחות רעבות ל־106 מיליון שקל בשנה, והמיזם לביטחון תזונתי הורחב מ־11 אלף משפחות ל־26 אלף. עוד כ־10,000 משפחות מקבלות סיוע במזון שלא במסגרת המיזם. כן הונהג לראשונה מימון למזון תינוקות ל־3,000 משפחות במצוקה.

מעורבות הקרן מעלה, כמובן, את השאלה למה המדינה נעזרת בכספי נדבנים לטיפול בעוני. אלא שמערכת הרווחה כל כך מופרטת שזה הפסיק להיות חריג. יתרונם של מיזמים כאלה, שהם מאלצים בדרך כלל את המדינה לתקצב אותם במלואם, אם יעילות הפרויקט מוכחת בשטח.

השר כהן אמר כי "יוקר המחיה מקשה על כלל האוכלוסייה אבל על משפחות שמלכתחילה נמצאות בעוני הוא מקשה הרבה יותר. כולנו נרגיש בקרוב את השפעת הצעדים שנקטנו לאחרונה".

נשיאת הקרן לידידות יעל אקשטיין אמרה כי "אנו אסירי תודה ללמעלה מ־600 אלף תורמים אוהבי ישראל, שמאפשרים לנו לתרום ליישום המיזם המשותף החדש".